מעקלים פחות
בגלל הריבית הנמוכה? רק 20 דירות עוקלו על־ידי הבנקים ב־2015 בעקבות אי־תשלום משכנתה
מספר צווי הפינוי בגלל אי־תשלום משכנתה צנח תוך שבע שנים מ־1,500 בשנה ל־20 בלבד. על פי נתוני רשות האכיפה, ב־2015 בוצעו בפועל על ידי כל הבנקים 20 פינויים בלבד, כאשר נפתחו 1,152 תיקי פינוי. כלומר, כמות הצווים המבוצעים בפועל מזערית ועומדת על פחות מ־2%.
לשם השוואה, ב־2008 – לפני משבר הסאב־פריים בארה"ב – נפתחו בארץ כ־16,500 תיקי פינוי על ידי הבנקים, ובפועל בוצעו 1,500 פינויים. לעומת זאת, ב־2012 – אחרי חקיקת חוק דיור חליפי, המחייב את הבנקים לדאוג לשיכון עבור המפונים למשך שנה וחצי – עמד מספר הצווים על 2,223, ומספר המפונים צנח ל־40.
"בעשור הקודם ההנחיה של עורכי הדין החיצוניים של הבנקים היתה לנסות ולממש נכסים. גם אם בעלי הדירות באו עם כסף מזומן להחזיר חובות או הציעו הסדרים סבירים, הבנקים דחו את הסכמי הפשרה ודרשו פינוי", אמר רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד שחקרה את הנושא.
גורמים בשוק המשכנתאות מסבירים כי הצניחה במספר הפינויים קשורה גם לריבית הנמוכה במשק, שמאפשרת להגיע להסדר במקה של פיגור בתשלומים.
אולם הסיבה המרכזית למספר המועט של הפינויים היא חוק דיור חלופי, שנחקק ב־2009. בבסיס החוק עומד העיקרון כי כל אדם זכאי לתנאי הבסיסי של קורת גג, ולכן הוצאת אדם מביתו לרחוב מהווה הפרה של זכויות בסיסיות. במסגרת החוק נקבע כי הבנקים יידרשו לספק דיור חלופי לתקופה של 18 חודש למי שפונה מדירתו לאחר שלא הצליח לעמוד בתשלומי המשכנתה. על פי החוק, החל מהחודש השביעי לפיגורי התשלומים יכול הבנק להתחיל בהליך הוצאה לפועל. הליך זה מחייב את הבנק למסור אזהרה בכתב באופן פיזי לידי החייב.
בתום שלושה חודשים מהוצאת מכתב האזהרה הבנק יכול למנות כונס נכסים לדירה שעבורה לא שולמה המשכנתה. במקביל, החייב יכול לנסות ולמכור את הדירה בעצמו (צעד זה מומלץ על פני האפשרות שהבנק ימכור את הדירה וישיג עבורה מחיר נמוך יותר).
לפנייה לכתב/ת 
