שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    REUTERS
    חדשות • 18.11.2016
    מלחמת צוללות
    פרטים חדשים שצפים מעל פני המים ב"פרשת הצוללות" מציגים תמונה מטרידה • שר הביטחון המודח יעלון אישר כי התנגד לעסקה לרכישת שלוש צוללות מגרמניה, והוסיף: "דרושה בדיקה מקיפה" • יעלון הוסיף כי בניגוד לטענות המושמעות כעת, שלפיהן שלוש הצוללות נועדו להחליף צוללות קיימות, המטרה המקורית של נתניהו הייתה להגדיל את הצי הקיים לתשע צוללות • מקורבו של נתניהו עו"ד שמרון הכחיש כי ייצג את חברת המספנות הגרמנית מול גורמים ישראליים - אך אישר כי ייצג את נציגה של החברה בישראל, וכי בהקשר אחר נפגש עם יו"ר ההסתדרות בנוגע לאפשרות הפרטת התחזוקה בחיל הים • רה"מ הבהיר: לא שוחחתי עם שמרון בנושא הצוללות
    יוסי יהושוע, איתמר אייכנר ואיתן גליקמן

    מלחמת הגרסאות בצמרת הביטחונית לגבי השתלשלותה של "פרשת הצוללות" רשמה אתמול שיא: מצד אחד, שר הביטחון המודח משה (בוגי) יעלון, שהודיע מפורשות כי הוא והמערכת שבראשה עמד התנגדו לעסקה להגדלת צי הצוללות עם שלוש צוללות נוספות שיירכשו מגרמניה; ומהצד השני, ראש הממשלה בנימין נתניהו והמטב לביטחון לאומי, שטענו בימים האחרונים כי העסקה בוצעה על דעת מערכת הביטחון, והציגו אותה כעסקה להחלפת שלוש צוללות קיימות. התבטאויותיו של עו"ד דוד שמרון בנוגע למעורבותו לא תורמות בהכרח לתחושה הכללית סביב הנושא, לאור הכרזתו של נתניהו כי לא ידע על מעורבותו של מקורבו בפרשה. דבר אחד בטוח, טענו אמש במערכת הביטחון: תהום גדולה כל־כך פעורה בין הגרסאות, שספק אם ניתן יהיה להימנע מבדיקה משפטית של הפרשה.

     

    "אכן, התנגדתי נחרצות להגדלת צי הצוללות של חיל הים בשלוש צוללות נוספות", הודיע אתמול יעלון. זוהי התייחסותו הראשונה של יעלון בקולו ל"פרשת הצוללות", שבמסגרתה נחשף השבוע כי שמרון, פרקליטו הפרטי של נתניהו ואיש סודו המקורב לו מאוד, שימש פרקליטו של איש העסקים הישראלי מיקי גנור — אשר שימש נציגה של החברה הגרמנית שאמורה לבנות את אותן צוללות. נתניהו היה זה שדחף בכל הכוח לקיומה של העסקה, ובסופו של דבר הביא לאישורה.

     

     

    בהודעה שפירסם המל"ל אתמול בערב, שקדמה לתגובתו של יעלון, נטען כי "רכש הצוללות נעשה בתיאום מלא עם משרד הביטחון". לאחר מכן פורט בהודעה רצף האירועים, בסדר כרונולוגי — החל מאוקטובר 2015, כאשר מוצגת דרישת צה"ל "לרכש שלוש צוללות שיחליפו צוללות קיימות", דרך הפגישה שקיים נתניהו עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בנושא באותו החודש ודרך פברואר 2016, כאשר ראש המל"ל עידכן את יעלון על "מסמך ההסכמה לפתוח במו"מ על מזכר הבנות לרכש שלוש צוללות".

     

    נקודת הזמן הבאה בתיאור היא יוני 2016, וארבעת החודשים החסרים־לכאורה הללו הם חלק משמעותי מהסיפור הכולל — שכן זהו פרק הזמן שבו הגיע העימות בין יעלון לנתניהו לשיאו, מה שהוביל להדחתו של יעלון במאי ולמינויו של אביגדור ליברמן לשר ביטחון. סיפור ההדחה אינו נכלל בלוח הזמנים שהציג המל"ל, ומצוין רק שבחודשים יוני ואוקטובר התקדם התהליך עד כדי אישור בקבינט של ההסכם. ליברמן אמר אמש בתגובה לדברים: "כל הנושא תואם עם מערכת הביטחון, אני לא יודע על שום ניגוד עניינים".

     

     

    תגובתו של יעלון, עם זאת, לא מטילה בספק רק את טענת המל"ל על תמיכת משרד הביטחון בתקופתו ברכישה, אלא גם עובדות נוספות. "באותה עת, מטעמים מבצעיים, ארגוניים וכלכליים, לא היה לצה"ל צורך בכך, ואף לא בשנים הקרובות", הכריז שר הביטחון לשעבר — וכך הבהיר כי התוכנית הייתה להגדיל את צי הצוללות כך שיכלול תשע מהן. מנגד, בהודעת דובר צה"ל אתמול נטען כי "מדובר על רכש עתידי (בעוד יותר מעשור) של שלוש צוללות שיחליפו צוללות שיתיישנו". זוהי נקודה חשובה, שכן סביר שמערכת הביטחון תסכים לרכישה עתידית של שלוש צוללות במקום צוללות קיימות — הצוללות הראשונות נרכשו באמצע שנות ה־90, ואורך חייה של צוללת הוא כ־30 שנה — אולם תתנגד להגדלת הצי. הרמטכ"ל רב־אלוף גדי איזנקוט, למשל, לא ביקש את הגדלת הצי, גם אם אינו מתנגד להחלפה עתידית של צוללות שיתיישנו. כעת השאלה הגדולה היא האם נתניהו — שכפי שמבהיר יעלון, התכוון במקור להגדיל את הצי, ולא רק להחליף צוללות קיימות — דבק בכוונתו המקורית, או שינה את ייעודן של הצוללות החדשות, כפי שמרמזת הודעת דובר צה"ל. כך או כך, נותרה באוויר השאלה מדוע היה צורך לסכם בזריזות כבר עכשיו על מהלך שיבוא לידי ביטוי רק בעתיד הלא־קרוב. "איני יודע מה נעשה ומה נחתם לאחר עזיבתי את משרד הביטחון, אך פרסומיו של רביב דרוקר בנושא מטרידים מאוד ומחייבים בדיקה מקיפה של הגורמים הרלוונטיים", סיכם שר הביטחון לשעבר. "תיאור השתלשלות הדברים המתוארת בהודעת המל"ל הוא חסר ואינו משקף את המציאות כהווייתה".

     

    עוד קודם לטענותיו של יעלון נגד המל"ל פורסמה אתמול תגובה נוספת מצידו של שמרון לפרשה, שכללה אישור לקשריו מול חברת הספנות. "שמרון ייצג את גנור במו"מ שניהל מול חברת המספנות הגרמנית, כדי שישמש יועץ של חברת המספנות בישראל". כמו כן סיפר שמרון בתגובתו כי נפגש עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כדי "ליצור הידברות למקרה שבו תעבור תחזוקת כלי השיט של חיל הים לגורם אזרחי", אך לא שוחח על הפרטת התחזוקה עם גורם שלטוני כלשהו. הבהרה זו העלתה את התהייה מדוע שמרון פועל בעסקי הספנות במישור העסקי מחד — בקשריו עם גנור — וכן בהקשר ציבורי לכאורה, גם אם לא באופן רשמי מטעמו של מקורבו נתניהו. מההסתדרות נמסר כי ניסנקורן אכן נפגש עם שמרון, וכי הוא מתנגד לכל מהלך של הפרטה.

     

    לצד זאת, לטענות אלו קדמה שורה של הבהרות, ובין היתר נכתב כי שמרון "מקפיד קלה כבחמורה בהימנעות מענייני ניגוד עניינים" וכן "לא ייצג את המספנה הגרמנית או גורם אחר כלשהו מול מדינת ישראל". לאור זאת, ביטל שמרון את הטענה שמעורבותו השפיעה על העסקה. בשיחות עם מקורביו טען שמרון: "כמו בשחמט, מנסים להפיל את המלך, ובדרך להפיל את הפיונים והרצים — זה כל הסיפור ואין בו כלום".

     

    גם בלשכתו של נתניהו פירסמו תגובה נוספת לפרשה, שבה נאמר: "ראש הממשלה מעולם לא שוחח עם עו"ד שמרון בנושא צוללות, ספינות או כל נושא אחר שקשור בלקוחותיו — כל האנשים הסובבים את נתניהו יודעים היטב שהוא אוסר בתכלית האיסור לפנות אליו בנוגע לענייניהם העסקיים".

     

    על רקע שלל הפרסומים הללו התקיימה אתמול פגישה בנושא בין פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כשהכוונה בפרקליטות היא לאסוף מידע מכל הגורמים הקשורים לקבלת ההחלטות ב"פרשת הצוללות" ולבדוק האם יש חשד לניגוד עניינים מצד המעורבים.