"אני מספרת את מה שהוא עשה לי רק כדי למנוע ממנו לפגוע באחרות"
אלון קסטיאל הוא איש נדל"ן מצליח, בליין תל־אביבי ידוע וחביב מדורי הרכילות. בחודשים האחרונים הצטברו במערכת "ידיעות אחרונות" עדויות של נשים הטוענות כי הותקפו מינית על ידו. במקביל, במספר מועדונים בעיר אסרו עליו את הכניסה בגלל תלונות של נשים על התנהגותו. "אני זוכרת שאני בוכה, שאני רוצה שהוא יפסיק, שאני לא מבינה מה קורה", מעידה אחת הנשים. קסטיאל בתגובה: "לא היו דברים מעולם. זו עלילה קשה ולא נכונה"
פתאום אני מוצאת את עצמי במהלך יחסי מין שאני אפילו לא יודעת איך הגענו אליהם. אני בוכה ולא יכולה להגיב. כואב לי ולא נעים לי, והתחושה שלי היא שזה אלים וכוחני. אני רוצה להפסיק את זה, אבל הגוף שלי לא יכול להגיב". ל' התעוררה מערפול חושים ומצאה את עצמה לדבריה באקט מיני שלא מרצון עם אלון קסטיאל; מ' המעולפת מצאה את עצמה לטענתה שוכבת על המיטה כשהוא מעליה; נ' מספרת שהייתה בת 17 כשהכניס אותה לטענתה בכוח למכונית של חברו, שיכנע אותה לעלות לביתו ושם לכאורה תקף אותה מינית; ד' יצאה איתו מספר פעמים עד שלדבריה תקף אותה באלימות. ארבע נשים צעירות מעידות על תקיפה מינית חמורה שעברו לכאורה על ידי איש הנדל"ן וחיי הלילה של תל־אביב, אלון קסטיאל.
בתגובה לדברים אומר קסטיאל: "לא היו דברים מעולם. זוהי עלילה קשה ולא נכונה".
"כמו אלת בייסבול בראש"
בחודשים האחרונים התקבלה במערכת "24 שעות" שורת עדויות של נשים שסיפרו על פגיעה מינית שעברו לכאורה על ידי אלון קסטיאל. הסיפורים הצטברו, ואיתם גם החששות של הנפגעות להתראיין. כל אחת מהן בנפרד סיפרה על הפחד העז להיות הראשונה שתפתח את הסיפור. במהלך סוף השבוע האחרון התפוצצה הפרשה ברשת לאחר פוסט שפירסמה אחת הנפגעות בעילום שם. "הגבר שתקף אותי לפני כמה זמן ככל הנראה תקף לא רק אותי. אם נפגעתן בעצמכן על ידי איש עסקים, נדל"ן וחיי לילה תל־אביבי די מוכר, אני ממש מפצירה בכן לפנות למאגר שבו מוצלבים שמות של תוקפים מינית ב'אחת מתוך אחת'". למאגר של "אחת מתוך אחת" הגיעו בתקופה האחרונה שש פניות של נשים שונות שדיווחו כי הותקפו על ידי קסטיאל.
הקריאה הזו חוללה סערה. נשים נוספות שחשו כי נפגעו על ידי קסטיאל הבינו שהן לא היחידות, אזרו אומץ, וחלק מהן אף אישרו לנו לפרסם את הראיונות שקיימנו איתן בשבועות האחרונים. במקביל, התפרסמו בסוף השבוע באתר האינטרנט "המקום הכי חם בגיהינום", בכתבה של העיתונאית שרון שפורר, עדויות נוספות של נשים שנפגעו לכאורה על ידי קסטיאל. אנחנו מפרסמים כאן היום את העדויות שהצטברו אצלנו בזמן האחרון.
ל', צעירה בת 27 ממרכז הארץ, מתקשרת אליי ומספרת לי בקול רועד על האירוע הטראומטי שעברה. "פגשתי את אלון דרך מכרים משותפים. הוא הזמין אותי למסיבת צהריים. נסענו למקום אחר מזה שהוא אמר לי שהולכים אליו, והוא התחיל לזרוק עליי משקאות בכמויות היסטריות, וכל הזמן אמר לי 'תשתי', בקטע של לחץ חברתי".
ל' מספרת ששתתה עוד ועוד עד שבשלב מסוים הרגישה שהיא מאוד שיכורה. הערב נמשך, ול' הלכה עם קסטיאל למועדון נוסף. "גם שם היה הרבה אלכוהול", היא מספרת. "אלון נישק אותי ונראה לי שיחסית זרמתי כי הייתי מאוד שיכורה. מכאן דברים התחילו להתערפל מאוד. נסענו למועדון נוסף, הייתה שם הופעה. היו שם הרבה אנשים. נכנסנו והמשכנו לשתות. הוא המשיך לנשק אותי. התחלתי להיות במצב לא מאוזן עם הרבה אלכוהול. פתאום הרגשתי מאוד מוזר. היה לי בלק־אאוט. אני לא זוכרת איך חזרנו משם. כנראה שזאת הייתה מונית, אבל יש לי חור מוחלט בזיכרון".
ל' לוקחת נשימה עמוקה ומשתפת: "פתאום אני מוצאת את עצמי איתו במהלך יחסי מין שאני אפילו לא יודעת שהגענו אליהם, לא יודעת שזה קורה. אני בוכה ולא יכולה להגיב. כואב לי ולא נעים לי וזה אלים וכוחני. אני זוכרת שאני רוצה להפסיק את זה ושאני בוכה באופן מאוד ברור, ושאני לא מבינה מה קורה. הייתי בערפול מוחלט, והוא המשיך לעשות בי כרצונו בכל מיני מקומות בבית שלו. ניסיתי לעצור את זה, אבל הייתי במצב שהראש שלי עובד בערך, והגוף שלי לא יכול היה להגיב. אני חושבת שנרדמתי קצת וכשהתעוררתי רציתי ללכת הביתה ולא יכולתי לגרור את עצמי משם. בשלב מסוים בבוקר הוא הלך, השאיר את הדלת פתוחה כדי שאני אוכל לצאת, וכשהצלחתי להקים את עצמי פיזית הלכתי הביתה. הרגשתי כאילו דפקו לי אלת בייסבול בראש. ערפול מוחלט. כשאני לא מבינה איך הגעתי לשם, ולא זוכרת את השלב שבו זה התחיל לקרות. אני מכירה את התחושה שיש מאלכוהול. זה היה משהו שאני לא מכירה".
ל' מתארת את התקופה הקשה והמבלבלת שעברה לדבריה אחרי התקיפה האלימה. "היו לי כמה חודשים מאוד קשים. הרגשתי כאילו נאנסתי, אבל שאני לא יכולה להוכיח את זה. הייתי מאוד מבולבלת. אחרי חודשיים ניסיתי לפתוח את זה מולו. נשארנו מיודדים בקטע מוזר, אני לא יודעת להסביר את זה היום. הוא שאל אותי על מה אני כועסת. הוא הניח שאני כועסת על משהו, וכתבתי לו שאני כועסת כי שכבנו ולא רציתי את זה. הוא התחמק. אחרי זה הרגשתי מטומטמת. היה לי יותר קל להאשים את עצמי".
בתכתובות שחשפה בפניי מבקשת ל' מקסטיאל שיכתוב לה למה הוא חושב שהיא כועסת. והוא עונה לה: "(אולי) כי שכבנו?" ול' משיבה לו: "אני כועסת כי שכבנו, וכי אולי לא רציתי שנשכב, נכון?" ל' גם מבקשת מאלון שיסביר לה מה קדם לאקט המיני: "אני יודעת שזה מוזר שאני שואלת. אני פשוט לא זוכרת כמעט כלום חוץ מתחושות, ומשום מה הערב הזה עושה לי לא טוב עד עכשיו".
קסטיאל משיב: "די. זה מעליב. ולא שתית כל כך הרבה. בילינו שבת בצהריים ארוכה ונחמדה, וכן בערב לא מאוחר הגענו אליי".
"עזוב מעליב", היא משיבה, "עליי עובר משהו יותר חזק מעלבון. האמן לי. למה שאני אכעס ששכבנו? אני רוצה לפתור את העניין ולחבר בין כל החלקים החסרים כדי שאוכל להתקדם מזה הלאה (ואל תיעלב, כי לא בטוח שזה בגללך, ואני גם לא מאשימה אותך בשום דבר)".
בשלב הזה קסטיאל עונה לה: "הגענו אליי אחרי מוצ"ש מוזר ונחמד(...) בשעה לא מאוחרת, באזור 11 נרדמנו אצלי בספה. להערכתי נרדמנו, התפשטנו, שכבנו בנעימים ובהמשך הערת אותי ושאלת אם אפשר להשאיר את הדלת פתוחה. זה לפחות זכרוני הצר".
ל': "לי זכור מין די אינטנסיבי על השולחן ובמרפסת ושבכיתי המון... ואגב הייתי מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד שיכורה והזיכרון נמחק לי מרוב הערב".
קסטיאל: "והיה בסדר, לא חייבים להצמיד דרמה למפגש. אם מותר לי לדבר בכנות, ואני מניח שאסור לי אם זה מעסיק אותך כל כך, אבל אני עדיין מרגיש שזה היה יפה ונחמד".
ל': "אז זהו, שאני בדיוק הפוכה מרוב הבחורות שעושות דרמות ועניין, אבל משהו הרגיש לי לא כשר ואני לא יכולה להתעלם מזה... מבין? ומותר לך להגיד מה שאתה רוצה... אני לא נגדך.. אני בעדי. אבל למה אמרת שאני כועסת אם הכל היה בנעימים?"
קסטיאל: "כי היו לי בנות זוג. ואני יודע כשמישהי עושה הכנה, מחכה לזפטה מאשימה".
ל' עונה בשלב זה שהיא לא עשתה הכנה ושלמיטב זיכרונה הוא היה הראשון שהעלה את נושא הכעס: "אתה רמזת על זה שאני כועסת כל פעם בדרך כזו או אחרת".
קסטיאל: "כי מובן העניין שאם את לא זוגתי בשנתיים האחרונות, אז את כנראה לא מתלוננת על זה שלא ניקיתי את האוטו או לא התייחסתי לדודה מפולג. סביר להניח שלא נעים לך העובדה ששכבנו?"
ל': "למה שלא יהיה לי נעים? כי זו הייתה פגישתנו הראשונה ואני יוצאת זולה בכך? כי זו לא אני".
"הוא אפילו לא התנצל"
אלון קסטיאל, 36, הוא נכדו של אפרים קסטיאל, מייסד חברת העיצוב היוקרתית הנושאת את שם המשפחה. לקסטיאל, רואה חשבון בהכשרתו, אין שום מעורבות ישירה בעסקי הרהיטים והעיצוב של המשפחה. הוא יזם בתחום הנדל"ן והמלונאות ודמות מוכרת בחיי הלילה של תל־אביב. קסטיאל זכה לסיקור נרחב במדורי הרכילות, שדיווחו בהרחבה על הרומן שניהל עם הזמרת אפרת גוש לפני כארבע שנים. הוא אף היה שותף במספר מועדונים בתל־אביב. בשבועות האחרונים הגיעו ל"ידיעות אחרונות" עדויות של בליינים ובעלי מועדונים בעיר שסיפרו כי קסטיאל התבקש לא להגיע יותר למספר מועדונים נחשבים — בגלל תלונות של נשים שהוטרדו מינית על ידו, לכאורה, בתוך המועדונים. חלק מהעדויות האלה התפרסמו, כאמור, במהלך סוף השבוע גם באתר "המקום הכי חם בגיהינום".
כך, למשל, סיפר לנו גבר שבילה בבר בתל־אביב, בזמן שגם קסטיאל שהה שם: "ישבתי בפאב, ואלון ממש נטפל לבחורה. ראיתי אותו מחבק אותה בצורה אגרסיבית. הכרתי את הסיפורים עליו, אז שאלתי אותה אם היא מכירה אותו, ואם זה נוח לה, ואם זה בהסכמה. היא אמרה שלא, ושהיא רק נכנסה למקום, ושהיא לא יודעת מה לעשות. פניתי אליו, שאלתי אותו אם אכפת לו לזוז ממנה, כי לא נעים לה? הוא הגיב באלימות. היא ניסתה לעמוד מאחורי והוא ניסה להמשיך לשלוח אליה ידיים כשאני מפריד ביניהם. זה נמשך עשרים דקות בהן הוא לא הרפה ממנה. הוא הציק לה בצורה מעיקה".
בעלים של אחד המועדונים, שמהם הורחק אלון, סיפר לנו כי שמע סיפורים רבים על התנהגות פוגענית כלפי נשים מצידו של קסטיאל. שני מקרים, לדבריו, הם של חברות קרובות שלו. אחת מהן הייתה בת זוגו. "היא סיפרה לי שקסטיאל ניסה לנשק אותה בכוח ולמשוך אותה לתוך האוטו, אבל הרגליים שלה היו בחוץ. חברה שלה חזרה לראות מה קורה איתה, קלטה את הסיטואציה, ואז היא הצליחה להשתחרר מאחיזתו ולברוח. היא סיפרה לי מיד כשזה קרה. התקשרתי לאלון מיד והוא אפילו לא התנצל בפניי. הוא דיבר על כך שהוא פועל יותר מדי מהרגש. כאילו שום דבר לא חל עליו — מותר לו הכל. ידידה אחרת סיפרה לי שאלון ניסה לנשק אותה בכוח ואמר לה, 'זה בסדר, אף אחד לא רואה, את יכולה לנשק אותי'. מעבר לזה שמעתי הרבה מאוד סיפורים מרחוק על הטרדות. אבל כשהגיעו אליי סיפורים על ניסיונות אונס לכאורה — זה נגמר. באותו שלב סגרנו בפניו את הדלתות של המועדון".
בעל מועדון אחר פירסם בסוף השבוע פוסט בפייסבוק: "הפעם הראשונה בה נחשפתי ליצור הזה (אלון קסטיאל — נ"ב) היה כשמישהי, באחד הערבים הראשונים של המועדון, ניגשה אליי וביקשה שאדבר איתה ושאהיה לידה כדי שהיצור יניח לה. בפעם השנייה שנתקלתי בו, לפני שנה וחצי בערך, זה היה פשוט כדי למנוע ממנו כניסה למועדון. כך גם בפעם השלישית, אחרי שהמועדון נפתח מחדש".
"רוצה לבוא למסיבה?"
עם מ' שוחחתי לפני כחודש וחצי. היא לא הייתה הראשונה ששמעתי ממנה על פגיעה מינית לכאורה מצד אלון קסטיאל. היא הופתעה לשמוע שהיא לא היחידה. מ', בת 29, הכירה את קסטיאל לראשונה לפני כשנתיים. "תודה לאל, באותה תקופה המצב הנפשי שלי היה יותר חזק ולא קרה כלום", היא מספרת. מאז, לדבריה, פגשה אותו מספר פעמים במסיבות ובאירועים. "תמיד זה היה רק 'שלום' ולא משהו מיוחד מעבר לזה. לפני שנה הייתי בשפל המדרגה מבחינת הביטחון העצמי. אלון התקשר אלי והציע: 'תקשיבי, יש מסיבה פרטית, רוצה לבוא?' שאלתי אם אני יכולה לבוא עם חברים, והוא אמר שכן. יצאתי עם החברים מבלי לדבר איתו, אנחנו קבוצה של חברים שיוצאים באופן די קבוע ושותים ביחד. כולנו אנשים רציניים ואיכותיים. ואז הוא סימס ושאל איפה אני. אמרתי לו שאני שותה עם חברים. הוא שאל איפה, ונתתי לו את הכתובת. 'אה, זה ממש קרוב לגלריה שלי', הוא אמר. 'טוב, אני אקפוץ'. הוא הגיע ושתינו".
בשלב הזה מתארת מ' שהמפגש בין חבריה לקסטיאל, כשהיא האישה היחידה בקבוצה, הפך מוקד לעלבונות. "הדיבור עם החברים הפך להיות מאוד מקטין. הייתי הבת היחידה. אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל רק בנות יכולות להבין בנות בסיטואציות כאלה. הדיבור הפך לנורא מיני ומגעיל. אני המשכתי לשתות. אלון ניסה לנשק אותי, זזתי הצידה ואמרתי לו שאני לא מעוניינת ושאני לא נמשכת אליו. הוא ניסה להתפאר בכסף שלו, ואמרתי לו שזה לא מעניין אותי.
"בשלב מסוים אלון אמר לי, 'בואי למסיבה'. הלכתי איתו ועם ידיד שסמכתי עליו. אלון אמר, 'בואי נעשה צ'ייסר על הבר'. מאז אני זוכרת דברים במעורפל. הייתי שיכורה כשהגעתי לשם, אבל יש לי קיבולת, אני יודעת לשתות ואני לא זוכרת שהרגשתי כך אי־פעם בגלל שתייה. בשלב מסוים איבדתי את הידיד שלי. הלכתי לשירותים, נעלתי את הדלת. אני זוכרת שהקאתי ואז התעלפתי בשירותים. אחרי זמן, אני לא יודעת כמה זמן, הגיע בחור שרצה לעזור לי, וקלט שאני נעולה מעולפת בשירותים. הוא הלך לקרוא לאלון ולבעלים של המקום. הם פתחו את הדלת. לצערי, שניהם, יחד עם המאבטח, גררו אותי לצד. אלון אמר לי, 'בואי, אני אעלה איתך למונית'. היה לי אפס רצון להיות איתו. אני מתיישבת על הרצפה בתוך קיא ובכי ואומרת להם שאני לא מוכנה לצאת עם אלון, שיקראו לידיד שלי. בשארית כוחותיי התווכחתי, אבל אף אחד לא סייע לי. במצב הכי חלש בחיים שלי הם גררו אותי מחוץ למועדון והעלו אותי על מונית עם האיש שממנו פחדתי".
גם את הדרך במונית מ' זוכרת במעורפל. משיחה מאוחרת עם אלון הבינה שכנראה הקיאה על המעיל שלו במהלך הנסיעה. "כשנהג המונית שאל איפה לעצור, מסרתי את הכתובת של ההורים שלי. כל כך חששתי מפניו שחיפשתי הגנה. נכנסנו לחדר בבית של ההורים שלי והוא ניסה לשכב איתי. אני זוכרת אותו עליי כשהוא מנסה לחדור אלי ואני מנסה ברמות מטורפות להדוף אותו. תודה לאל הצלחתי להגיד מספר פעמים 'לא'. אני בקושי זוכרת מה בדיוק קרה. בבוקר הוא אמר לי: 'מה, באמת את תגידי לי ללכת בלי שהיה בינינו כלום?' ואני הרגשתי שאני בתחתית. במשך יומיים לא הצלחתי להפסיק לבכות. הייתי חייבת לוודא שלא קרה משהו, אז התקשרתי אליו למחרת והוא ענה לי: 'שטויות, לא נורא, לא קרה שום דבר, הלך המעיל קצת, הקאת עליו', את מבינה? הוא מחל לי על שהקאתי לו על המעיל".
כשמ' מנסה לשחזר את הערב ההוא היא מוצאת תכתובת עם הבחור שניסה לסייע לה לצאת מהשירותים. "למחרת הבחור כתב לי שהוא דאג לי, שהם היו צריכים לפרוץ לשירותים ולגרור אותי, ושאל אם אני בסדר. אני לא זוכרת תחושה כזאת מאלכוהול. מבחינת הגוף זה היה משהו קיצוני. אני זוכרת את עצמי מעולפת בשירותים, יושבת אחר כך על הרצפה ואני מסרבת לצאת. אני מעדיפה להישאר נעולה בשירותים או במועדון עם הבחור שניסה לעזור לי, רק לא איתו. קשה לי לחשוב על עצמי כקורבן ואני מנסה לחשוב אם כל גבר היה עושה את זה, אבל ככל שאני חושבת על זה לא נראה לי שאנשים אחרים היו נוהגים כמוהו. בתחושה שלי, זה היה כאילו שהוא מנסה לשכב עם גופה.
"בשבוע אחד ירדתי חמישה קילו. הרגשתי ממש בתחתית. ניסיתי להדחיק את זה אבל זה צף. הרגשתי חוסר אונים ובודדה. עד לפני חודש וחצי לא ידעתי שזה קרה לעוד נשים. הייתי בטוחה שאני היחידה. אני משתפת בסיפור שלי למרות המבוכה והפחד רק בשביל לעצור אותו מלפגוע בבנות אחרות. חשוב לי גם להעביר מסר לבעלי המועדונים ולגברים בכלל - אם יש לכם צל של ספק שהבחורה שתתה והיא מרגישה לא טוב, אל תעזו לנצל אותה".
"אסור לשתוק"
נ', בת 24, פירסמה את סיפורה בפייסבוק כי הרגישה שהיא חייבת להעביר מסר לכל הנשים. מסר שאסור לשתוק. היא פגשה את קסטיאל כשהייתה בת 16. "הוא התחיל איתי ויצאתי איתו קצת. נורא רציתי אז ללמוד על העולם. ישנתי אצלו, ופתאום באמצע הלילה, בזמן ששכבנו, הגיעה מישהי אחרת. הייתי מבולבלת, לא ידעתי מה קורה, עזבתי אותם והם שכבו. בעקבות המקרה הפסקתי לדבר איתו. שנה לאחר מכן ראיתי אותו במועדון בשדרות רוטשילד. הוא התחיל לדבר איתי. בהתחלה לא הייתי נחמדה אליו עד שחשבתי שגם אם הוא עשה לי לא נעים, זה לא אומר שאני לא צריכה לדבר איתו. הוא שיכנע אותי לצאת איתו החוצה. אחר כך הוא ביקש ממני ללוות אותו לקחת מונית הביתה. לא רציתי. הייתי חסרת אונים, הוא תפס אותי ביד ולקח אותי".
נ' עוצרת לרגע ומתארת את המאבק הפנימי שהתחולל בה. "אנחנו מסתכלות מבחוץ, האמא הפנימית כועסת עלינו שלא צרחנו באותו רגע, שואלת למה לא הגנתי על עצמי? למה מרוב חשש שמישהו יחשוב שאני קורבן לא צרחתי — ונפגעתי. עברה מונית שירות, הוא ניסה לדחוף אותי לתוכה ולא הצליח. תוך דקה עצר לנו חבר שלו, אמר לו 'היי אלון, מה קורה?' ואלון ענה לו, 'בוא תיקח אותי הביתה'. הוא דחף אותי לאוטו של הבנאדם הזה, ואני תוך כדי אמרתי 'אני לא רוצה לבוא'. כנראה שהחבר חשב שאני צוחקת כי אלון הוא מוכר כזה והוא גם צחק תוך כדי.
"הגענו מתחת לבית של אלון, ואני ביקשתי ממנו שיחזיר אותי למקום שבו היינו, או שייתן לי כסף למונית. אבל אלון ביקש ממני, 'בואי, תעלי'. אמרתי לו, 'אין מצב, אלון', והוא ענה שהוא חייב רק לסדר משהו בבית. הוא שיכנע אותי לעלות אליו, דחף אותי למיטה שלו וניסה לגעת בי. נאבקתי בו. הוא נעלב, התהפך לצד השני והתעלם ממני לגמרי. יצאתי משם, ירדתי לרחוב והרגשתי אבודה. השעה הייתה חמש בבוקר ואני הולכת ברחוב, שמאוד לא נעים להיות בו בשעה כזאת. אני מפוחדת ולא יודעת מה לעשות. כשחבר התקשר אליי, ביקשתי ממנו שיאסוף אותי. חשוב לי שנשים יידעו שהכאב שלנו הוא קולקטיבי. אני כואבת את הכאב של החברות שלי. לכולנו יש את המקום הזה ששופט את עצמנו, המקום שגרם לי להסתיר את הטעויות שלי, לא לחשוף את המקרים שקרו לי".
"פשוט קרסתי"
ד', בת 35, ידעה שהיא לא היחידה שנפגעה לכאורה על ידי אלון קסטיאל. השמועות אודותיו הגיעו גם אליה. "אלון התחיל איתי באיזה בר־מועדון. לא הרבה זמן מהרגע שהתיישבנו על הבר לדבר הוא ניסה לשים עליי ידיים, שהורדתי בנימוס", היא מספרת. "אחרי כמה ימים הוא הזמין אותי לבית של ההורים שלו ששהו בחו"ל. היה דווקא ערב נחמד. אלון הוא איש שיחה מרתק, מאוד אינטליגנט, מאוד רהוט, מאוד משכיל. הוא דיבר הרבה גם על הערכים והאידיאולוגיות שלו, על התמיכה שלו במאבק הפמיניסטי. נושא שמאוד קרוב לליבי. הייתי מוקסמת. היה ערב נחמד מאוד, עם איש מרתק, ונשארתי לישון. כשנכנסנו למיטה הוא ישר התחיל לגעת בי. לא רציתי לשכב איתו באותו ערב וגם ניסיתי לומר זאת. בהתחלה לא שיתפתי פעולה. יש את הרגעים האלה שאת אומרת, 'אבל לא בא לי', והוא משדל ומשכנע אותך ולא מוותר, ולא בא לך להרוס ערב שהיה ממש נחמד, לא בא לך 'לעשות דרמה'. אני זוכרת שבבוקר למחרת התבאסתי על עצמי שנתתי לזה לקרות. שנתתי למשהו שלא רציתי שיקרה. שלא הייתי יותר תקיפה. התבאסתי עליו שהוא לא היה קשוב אליי מספיק, אבל פטרתי את 'אי־ההבנה' לעצמי בכך שהיינו שיכורים קצת, ושאני אולי לא הייתי מספיק ברורה".
ד', לדבריה, לא נפגשה מאז באופן עקבי עם קסטיאל, "אבל תמיד כשנפגשנו היו שיחות מעניינות, שיטוטים בעיר מבר לבר, ובחלק מהמקרים היינו גם שוכבים בסוף הערב. ערב אחד קבענו לצאת. היינו רק בשני מקומות סך הכל, למרות שאלון בדרך כלל מבקר בכמה מקומות כשהוא יוצא. אני גם זוכרת שלא שתינו הרבה, וסיימנו את הערב מוקדם יחסית אצלו בדירה. אותו ערב, כששכבנו, הוא הכאיב לי כמו שלא הכאיבו לי מעולם. הוא חדר אליי באופן ברוטלי. כאב לי מאוד, וביקשתי שייצא. הוא לא יצא. נאנקתי מכאבים. אמרתי 'לא' וביקשתי שייצא, אבל הוא לא יצא. ביחס למה שקרה אחרי יש לי בלק. הדבר האחרון שאני זוכרת זה את ההלם הנוראי שאני בסיטואציה אינטימית עם מישהו שסמכתי עליו, שבטחתי בו, שהערכתי מאוד, אפילו אהבתי כבנאדם, שמדבר כל הזמן על זכותן של נשים על גופן ועל ביטחונן, ואני אומרת לו ממרחק אפס שכואב לי, שאני לא רוצה בכלל, וזה לא מעניין אותו בשיט. אני, הרגשות שלי, הכאב שלי, הרצונות שלי, פשוט לא מעניינים אותו כהוא זה".
היום ד' אומרת: "הרגשתי מטומטמת וחלשה. לא יכולתי לספר לקרובים אליי מה עבר ועובר עליי. בקושי הצלחתי לתפקד בחודשים שבאו אחרי. ניתקתי קשרים עם קרובים אליי, לא הצלחתי לעבוד, פשוט קרסתי מכל בחינה. לרגע אחד מאז שכל הדבר הזה קרה לא שקלתי להגיש תלונה במשטרה. שמעתי איזה יחס מקבלות נפגעות אלימות מינית במשטרה. לפנות למשטרה מבחינתי זה כמו להמר על רולטה רוסית. אין לך מושג אם תקבלי את השוטר הטוב או את השוטר הרע. בשורה התחתונה, זו מילה שלי מול מילה שלו. אני מרגישה הקלה עצומה שהסיפור הזה סוף־סוף יצא לאור ואני מקווה שאף אישה לא תיפגע יותר".
פנינו לקסטיאל מספר פעמים במהלך סוף השבוע לקבלת תגובה. קסטיאל הכחיש מכל וכל את הטענות נגדו וביקש שנפרסם בשמו את התגובה הבאה: "לא היו דברים מעולם. זוהי עלילה קשה ולא נכונה". •
לפנייה לכתב/ת 
