בטורקיה יושבים כיום 150 אנשי תקשורת בכלא. זה יותר מאשר במצרים, בסין ובאיראן ביחד. 124 כלי תקשורת נסגרו מאז ניסיון ההפיכה נגד ארדואן ב־15 ביולי, ו־2,300 עיתונאים מצאו עצמם מאז ללא עבודה. טורקיה הפכה להיות בית־הכלא הגדול ביותר עבור עיתונאים תחת מצב החירום שהוכרז במדינה — ולאירופה יש אחריות רבה לדיכוי הזה.

היו לטורקיה שתי מערכות בחירות בשנה שעברה. בראשונה, שהתקיימה ב־7 ביוני, מפלגת השלטון של ארדואן, מפלגת הצדק והפיתוח, הפסידה 10% מהקולות שלה — ההפסד הגדול שלה אי פעם. אחרי כישלון מפלגות האופוזיציה להקים קואליציה, הכריז ארדואן על בחירות חדשות ב־1 בנובמבר. זה היה חיוני עבורו ועבור מפלגתו שינצחו בבחירות האלה.

באותם ימים המתנו בדריכות לדו"ח של הנציבות האירופית בנושא דיכוי התקשורת הטורקית, שכן האיחוד האירופי היה ביקורתי מאוד בעניין. מועד פרסום הדו"ח תוכנן ל־14 באוקטובר, שבועיים לפני הבחירות. לאחר מכן נדחה בשבוע. אבל גם אז בסוף לא פורסם.

התחלנו להריח עסקה מסריחה שנרקמה בין האיחוד לבין ארדואן, אבל לא הצלחנו למצוא הוכחה לכך. ביום הבחירות הצליחה מפלגתו של ארדואן לזכות בחזרה בקולות האבודים ולבסס מחדש את שלטונה. 10 ימים לאחר מכן פורסם הדו"ח של הנציבות האירופית, ובפסקה החיונית המתייחסת לחופש העיתונות בטורקיה נכתב: "נרשמה הידרדרות משמעותית בתחום חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. תיקים פליליים נגד עיתונאים, סופרים ומשתמשי הרשתות החברתיות גורמים לנו דאגה רבה. שינויים לחוק האינטרנט, שמהווה הידרדרות מבחינת הסטנדרט האירופי, הגבירו את הכוח של הממשלה לחסום תוכן בלי אישור בית־משפט".

הנציבות האירופית כנראה אולצה על ידי ארדואן להסתיר את הדו"ח עד לבחירות. שבועיים לאחר מכן נעצרתי. בפברואר האחרון, בזמן שישבתי בכלא, הפרקליט שלי הביא לי את התמליל הסודי של פגישה סוערת שהתקיימה בין ארדואן לבין נשיא הנציבות האירופית דונלד טוסק ולנשיא המועצה האירופית, ז'אן קלוד יונקר, באנטליה ב־14 בנובמבר. המסמכים, שנחשפו על ידי אתר חדשות יווני, מעידים כי דחיית פרסום הדו"ח הייתה דרישת סף של אנקרה — כתנאי לחתימה על ההסכם לעצירת גלי הפליטים.

"דיברנו על 3 מיליארד יורו במשך שנתיים, אבל גיליתי שמדובר ב־3 מיליארד יורו בשנה", אמר טוסק לארדואן בשיחה, שלא הוכחשה על ידי הצדדים. הנשיא הטורקי השיב: "אם ההצעה שלך הייתה על 3 מיליארד יורו לשנתיים, אין טעם להמשיך להתדיין. טורקיה לא זקוקה לאיחוד האירופי. אנחנו יכולים לפתוח את הדלתות ליוון ולבולגריה בכל עת ולשים את הפליטים על האוטובוסים. איך תתמודדו עם הפליטים אם לא תקבלו עסקה? תרצחו אותם?" טוסק ענה לו כי "האיחוד יכול להפוך את עצמו לפחות אטרקטיבי עבור הפליטים, אבל זה לא הפתרון שאנחנו רוצים". ארדואן הזהיר כי "האיחוד יתמודד עם יותר מילד מת אחד על חופי טורקיה. יהיו 10,000 או 15 אלף. אתם תתמודדו עם זה? אנשים אלה חסרי חינוך. הם ימשיכו ויהפכו למחבלים באירופה".

תוך כדי השיחה הודה יונקר כי האיחוד דחה את פרסום הדו"ח עד לאחר הבחירות. בתגובה אמר לו ארדואן: "הדחייה לא עזרה למפלגת הצדק והפיתוח לנצח בבחירות. בכל מקרה, הדו"ח הוא עלבון. מי הכין אותו? איך יכולתם לחבר דבר כזה? זאת לא טורקיה האמיתית. מעולם לא באתם לשמוע ממני את האמת. רוב הטורקים לא רוצים להפוך להיות חברים באיחוד בדיוק בגלל דו"חות כאלה". יונקר הפגוע השיב לו כי "הדחייה של הדו"ח בוצעה על פי בקשתך. מדוע אחרת היינו מסכימים לקבל את כל הביקורת על זה? חשבתי שרצית להתפייס עם האיחוד. עכשיו אני מרגיש מרומה".

ובכן כעת גם אני מרגיש מרומה. כעיתונאי שמגן על ערכים אירופיים כמו דמוקרטיה, זכויות אדם, חופש עיתונות, חילוניות ושלטון החוק בטורקיה, חשתי אכזבה עצומה מהעובדה שהאירופים סגרו דיל עם ארדואן — על גבם של החופשיים שלנו, רק כדי להרחיק את הפליטים מאירופה. עצוב לראות את אירופה מקריבה את הערכים שלה עבור האינטרסים הלא נעימים שלה. אם זה מה שאתם מכנים "ריאל־פוליטיק", אז זו בושה.

אנחנו נמשיך להילחם על זכותם של האנשים להכיר ולשמר את עמודי התווך של חופש העיתונות בדמוקרטיה הטורקית. גם אם הממשלות האירופיות עדיין פועלות כשותפות של הזוועות של ארדואן על ידי שתיקה, עד שיהיה מאוחר מדי.

ג'אן דונדר (55) היה העורך הראשי של העיתון "ג'ומהורייט" עד לפני שלושה חודשים. הוא זכה בשלל פרסים בינלאומיים על תחקיריו וכעת חי בגלות בגרמניה