שלישי 14 ביולי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    אפי שריר
    ממון • 25.11.2016
    תיק סגור, שאלות פתוחות
    בחפירות בהררי העדויות, הממצאים והראיות מתגלים סימני השאלה: הנערה בהירת השיער שזכר רומן זדורוב, איומי האלימות בהודעות ה–ICQ, השערות שנשלחו לארצות–הברית ובדיקתן הופסקה, ושני החשודים הנוספים שהחקירה בעניינם לא הושלמה. גם אחרי פסיקת בית המשפט העליון בפרשת הרצח של תאיר ראדה בתא השירותים בבית ספרה, הסערה הציבורית מסרבת לדעוך
    נעם ברקן

    תאיר ראדה ז"ל: עשר שנים לרצח, כמה סעיפים מטרידים

     

    1. ברצח של מי הודה זדורוב?

     

    רומן זדורוב הורשע בעיקר על סמך הודאתו ברצח. אין ספק שהודאתו נראית מפלילה - ישנם קטעים שבהם הוא לוחש כדי שלא יישמע בהקלטה, וקטעים שבהם הוא מדבר בקול כדי שישמעו אותו, ועם זאת, נשאלת השאלה, ברצח של איזו ילדה הוא הודה.

     

    כבר בימים הראשונים למעצרו של זדורוב, בעודו יושב עם המדובב ארתור בתא עוד בטרם הודה ברצח, העלה המדובב את הרעיון שזדורוב רצח את תאיר "מתוך עצבים" על כמה מילדי בית הספר שביקשו ממנו סיגריות ודרשו ממנו להפסיק להרעיש, אבל זדורוב דחה את הרעיון. הוא טען שהוא כלל לא התעצבן כי הוא עבד עם אוזניות ולא ייחס לילדים כל חשיבות. אבל הוא כן זכר ילדה שעיצבנה אותו, אלא שהיא הייתה בהירת שיער ולא שחורת שיער כמו תאיר - כפי שראה בתמונותיה בכלי התקשורת. ארתור מציע פתרון: "יכול להיות שהילדה הזאת שניגשה אליך, זאת באמת היא... יכול להיות שהיא צבעה את השיער". וזדורוב חוזר אחריו ומשלים אותו, "יכול להיות שהיא הסתפרה, צבעה את השיער".

     

    ארתור מבקש לוודא שזדורוב מדבר על אותה ילדה. "כן", עונה זדורוב, "היא ניגשה אליי כמה פעמים", וארתור מציע, "נו, אז יכול להיות שזה שיגע אותך עד כדי כך ואתה לא זוכר". זדורוב ממשיך את קו המחשבה של ארתור ומגיע להודאה, "אני פשוט מפחד שאני הייתי יכול... ואני לא זוכר מה עשיתי. לקחתי והרגתי... כל זה היה יכול לקרות אבל אני לא זוכר שאני הרגתי... פתאום התעוררתי או אני הייתי על הדשא, אני לא זוכר".

     

    ביום ההודאה בפני המדובב ובפני החוקרים מודה רומן זדורוב שרצח את הילדה, אולם הילדה היחידה שזכר הייתה אותה ילדה בהירת שיער. בהמשך החקירה מתבקש זדורוב להיזכר איזו ילדה רצח, הוא מתעקש שאינו זוכר ומספר שוב על ילדה שניגשה אליו וביקשה שיכבה את המקדחה.

     

    ואכן, הייתה ילדה כזאת. "יום אחד ישבנו בפרגולה", מספרת ל' השבוע ל"ידיעות אחרונות". "זו הייתה הפסקה. הוא ירד עם הכבל למקלט. חיכיתי עד שהוא ייכנס ופשוט ניתקתי לו". לפני כעשר שנים, בעדותה במשטרה, סיפרה ל': "...במהלך כל השיעור הוא הפעיל את המקדחה, ובהפסקה צעקתי עליו, ואמרתי לו, 'כואב לי הראש ממך, תנתק את המקדחה'". היא חזרה על עדותה בבית המשפט וסיפרה שניתקה את הכבל שלוש פעמים והתלוננה בפניו על הרעש.

     

    2. מדוע לא מוצתה חקירת הדיווחים על חשודים נוספים ברצח?

     

    כיווני החקירה שעלו מתוך העדויות הרבות והצביעו על חשודים אחרים לא מוצו עד תום. כך מספרת בעדותה במשטרה ל', אותה נערה בהירת שיער, על חברתה הטובה ט' שקיבלה הודעה ל־ICQ מגבר שסיפר לה שהוא יודע מי רצח את תאיר. בעדותה מספרת ל' שחברתה חוששת להגיע למשטרה ולמסור עדות. היא מוסרת לחוקרים את מספר הטלפון של החברה. אך החוקרים מעולם לא זימנו את ט' למסור עדות ולא בדקו את מקור ההודעה שקיבלה. "פנה אליי מישהו שכינה את עצמו 'זה לא נס שאני הורס'", מספרת לנו ט' המתראיינת לראשונה השבוע. "לא הכרתי אותו. הוא כתב לי שהוא יודע מי הרוצח, שמדובר בנערים ונערות. רציתי ללכת למשטרה אבל פחדתי. סיפרתי להוריי והם אמרו לי לא לדבר עם הבחור הזה יותר. ל' סיפרה את זה במשטרה אבל הם לא קראו לי ולא לקחו את המחשב שלי לבדיקה. זה הפתיע אותי שהמשטרה לא פנתה אליי".

     

    נערה נוספת, שהייתה בשירותים שבהם בוצע הרצח בטווח הזמנים המשוער של המעשה, סיפרה בעדותה על מישהי משכבה י' (שלא רצתה למסור את שמה), שיום אחרי המקרה אמרה שרוצחי תאיר היו נער ונערה. "לא בטוח שהם מ'נופי גולן'. אולי הם עסקו בסמים או במשהו אחר שתאיר לא הייתה אמורה לראות, ואותה חברה אמרה שהייתה אזהרה כלפי כל מי שידבר". החוקר לא שואל את התלמידה שאלות נוספות, לא מפציר בה לומר מי היא אותה נערה שכביכול שמעה מי הם לכאורה הרוצחים. כשאותה עדה נכנסת להעיד בבית המשפט היא "מתמוטטת ופורצת בבכי", כך בפרוטוקול הדיון. בצעד חריג השופטים מאשרים לה למסור את עדותה בלשכת השופט, שם היא מסרבת לנקוט בשם הנערה, "לא מלשינים אחד על השני בגיל שלנו".

     

    3.  מדוע לא חקרה המשטרה רמזים לאלימות כלפי תאיר בתקופה שקדמה לרצח?

     

    יומיים לאחר הרצח לקחה המשטרה את המחשב הביתי של משפחת ראדה והוציאה מתוכו 139 פלטי שיחות ICQ שניהלה תאיר. "חיפוש מעמיק העלה שלוש כתובות עיקריות", נכתב במזכר ראשוני שרשם צבי סגל ממחשוב צפון. "שיחה עם ט' וש' על מכות שהיכו אותה, כנראה". במזכר אחר שנרשם שבוע לאחר הרצח נכתב, "חיפשתי רמזים לרצח... חברים, פגישות, מחשבות, פגישות בשירותים, מכות, איומים. מצאתי שתי שיחות ICQ שקשורות למכות שהיו בינה לבין ט' (חברה לשעבר) בחודש אוקטובר, ולאחר מכן כנראה שנפרדה ממנו. בנוסף מצאתי שיחות טעונות בינה לבין ש'. כל החומר הועבר לימ"ר גליל". ש' מסר הודעה, ט' מעולם לא זומן למסור עדות במשטרה.

     

     

    בחומר החקירה נמצאו מספר שיחות שמעידות על ריבים שהיו לתאיר עם חבריה. במסמך של מחלק התשאול אמ"ן גליל תחת הכותרת, "ציטוטים שכדאי להתייחס אליהם" נכתב, "תלמדי קצת לבלום את הפה שלך. טוב שאתמול לא הפצת שלטים... א.ת אח בדם. מי שידבר יידקר".

     

     


     


    פרסום ראשון: 25.11.16 , 00:35