yed300250
הכי מטוקבקות
    ללא קרדיט
    המוסף לשבת • 24.11.2016
    עו"ד ידו נטויה
    עם רשימת לקוחות כזו מגוונת ויוקרתית, לא פלא שעו"ד דוד שמרון מוצא את עצמו שוב ושוב בצמתים של הון–שלטון לעיתים אפשר לגלות שם גם את טביעות האצבע של לקוחו נתניהו - מהג'וב הנחשק במועצת הצמחים (שכר של 18 אלף דולר בחודש), ועד לפיצוי העצום שדרש יזם נדל"ן מהמדינה
    שחר גינוסר, צח שפיצן

    הרפורמה שקידם בנימין נתניהו במועצת הצמחים סידרה לעו"ד דוד שמרון שכר של 18 אלף דולר בחודש. אבל לא בטוח שהעסק השתלם נוכח הרגעים המביכים שסיפק ההליך הפלילי שהתנהל בעניין, והוביל ב־2014 להרשעתו של מנכ"ל המועצה מיכאל אילון במרמה ובהפרת אמונים, כשבמשפט נחשף באופן מזוקק ניצול הקשרים הפוליטיים של שמרון בליכוד, ואיך בחש למינוי אותו מנכ"ל שהורשע, עד שקטף את הפירות בעצמו.

     

    "כששמרון ישב מולך", שאל הסנגור את עו"ד אביגיל זרביב, היועצת המשפטית של רשות החברות הממשלתיות, "אני אעשה את זה בלשון הציורית, תסלחי לי, אם נגיד היינו לוקחים את היחידה הסמויה של משטרת ישראל והיינו עוקבים אחריו — לא היינו נדהמים לראות שהוא הולך בבוקר למשרדי מועצת הצמחים ומסתובב שם ומדבר עם אנשים, נכון?"

     

    "נכון", השיבה היועצת המשפטית, שתיארה איך שמרון הסביר לה על ה"דחיפות" כדי שתסכים למינוי המנכ"ל שבהמשך יורשע בפלילים, בגלל השכר שסידר לשמרון כשהחליט למנות דווקא אותו, ללא מכרז, כיועץ משפטי של המועצה. "אספר את הדברים מאוד בפשטות", העידה זרביב, "מגיעים אליי... עורך דין שמרון ונדמה לי שגם אילון, ובעצם פורשים בפנינו את החיוניות וכמה חשוב שאילון ימשיך להוביל את הרפורמה. אני משתכנעת שיש פה דחיפות מסוימת".

     

    במשפט, שהסתיים ב־2014, אפשר היה ללמוד לא מעט על פרקליטו הצמוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבזמן הפרשה עוד כיהן כשר האוצר. למשל, שהוא לא התרגש כשנודע לו שמתנהלת חקירה בגלל מינויו ליועץ המשפטי של מועצת הצמחים, ושהוא עצמו — אף שנתניהו הגדיר אותו השבוע, "ישר כסרגל ומקפיד הקפדת יתר על כיבוד החוק והנהלים" — התמנה לתפקיד תוך ניצול קשרים פוליטיים, וכלל לא טרח לבדוק האם העניין תקין וחוקי. "לא חושב שאני צריך לבדוק את זה", אמר שמרון בבית המשפט.

     

     

      

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

    "אתה לא צריך לבדוק את המינוי?" התפלא הסנגור.

     

    "לא נראה לי שתפקידי לבדוק את המינוי שלי", השיב שמרון, שהיה אז יועץ משפטי של גוף ציבורי. "אני משתדל לדייק... האם לא התעוררתי בבוקר, קמתי, התלבשתי, התרחצתי, והלכתי לבדוק האם מוניתי כדין? התשובה היא שלא עשיתי את זה".

     

    וכמובן שגם השכר יוצא הדופן לא הטריד אותו. "מה אז חשבת על זה, כשהיית לבד בחדר חשוך?" תהה הסנגור. "מה, אתה לוקח 18 אלף דולר לא לפי החוק? לא התייחסת לזה?"

     

    "תראה לי שמישהו אמר שאני לקחתי 18 אלף דולר שלא כחוק", השיב שמרון, "אף אחד לא אמר לי את זה. אני לא מצליח להבין את התמיהה. מה, אני צריך להסתיר את זה? אני לא מתבייש בזה לשנייה אחת. אני גם לא חושב שזה לא נכון, לא חושב שזה לא מוסרי, לא חושב שזה לא ראוי".

     

    אבל בית המשפט הרשיע את המנכ"ל, ששילם לשמרון שכר מנופח ללא מכרז ואף זייף מסמכים בטרם צ'יפר אותו ועוד כמה מקורבים פוליטיים, במרמה ובהפרת אמונים. ומה שהכי כדאי ללמוד מכל העניין על שמרון זה שהוא לא עובד בחינם. שהוא יודע לדרוש תמורה מלאה ושכר גבוה על כל פעולה.

     

    בשנים האחרונות משמש שמרון, לצד עיסוקיו הפרטיים, גם כיועץ משפטי אישי למשפחת נתניהו בהסתבכויות שונות, ובהן תביעות עובדים נגד שרה נתניהו, פרשת ביביטורס ועוד. במקביל הוא משמש כחבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני מטעמו של נתניהו, וייעץ גם לתנועת הליכוד בעניינים שונים. אבל אחרי כל השנים די ברור שלמרות הסכמי ניגוד העניינים ושלל האיסורים הפורמליים, משהו בעסק הזה לא עובד. מפני שאיכשהו העולם הפרטי והעולם הציבורי, שאמורים להתנהל במקביל בלי לגעת זה בזה, מתחברים שוב ושוב ומתערבבים באופן מעורר פליאה, כשמצד אחד שמרון ומהצד האחר נתניהו.

     

    אחרי שראינו ששמרון לא עובד בחינם, שאלנו אותו אתמול מה הסכום שמשפחת נתניהו משלמת לו על השירותים שהוא מעניק להם כל השנים. גם את לשכת ראש הממשלה שאלנו. אחרי הכל – על רקע פרשת הצוללות והאפשרות שנתניהו היטיב עם שמרון איכשהו – זו השאלה המרכזית. מפני ששמרון מעניק לנתניהו הרבה מאד שירותים, ואם הוא עובד בסכום נמוך, הגיוני להרהר באפשרות שלנתניהו יש עניין לשלם לו בדרכים אחרות. לשכת נתניהו לא הגיבה, ושמרון הבהיר שאין בכוונתו למסור פרטים על הסכום שהוא מקבל ממשפחת נתניהו.

     

    הנספח הסודי

    משרד שמרון, מלכו, פרסקי ושות' שומר על רשימת לקוחותיו העסקיים כמעט כמו ששומרים על סודות האטום של מדינת ישראל. בשנת 2010, כשחתם שותפו עו"ד יצחק מלכו על הסדר ניגוד עניינים בגלל מינויו כשליח מיוחד מטעם ראש הממשלה, צורף להסכם נספח סודי של לקוחות שלא פורסם מעולם. על דעת היועץ המשפטי לממשלה הוסתרה מהציבור רשימת הלקוחות בשל נימוקים כבדי משקל של "שמירה על סודיות מסחרית" ו"עבירות על כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין".

     

    הרשימה הזאת, שהוסתרה מהציבור, מעניינת לא רק בגלל שמרון, אלא בעיקר בגלל נתניהו. כי לפי חוות דעת של היועץ המשפטי הקודם לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, לנתניהו אסור לטפל בעניינים של לקוחות שבהם מטפל משרד עורכי הדין של שמרון. אם למשל מגיש שמרון בקשה בשם חברה מסוימת למשרד שעליו אחראי נתניהו, לנתניהו אסור לטפל בעניינים הנוגעים לאותה בקשה.

     

    בשנת 2015 קבע וינשטיין כי תפקידו של נתניהו כשר התקשורת מעורר חשש לניגוד עניינים בשל קשריו עם משרד שמרון־מלכו, שמייצג כמה מגופי התקשורת הגדולים בישראל. "החששות מתעוררים על רקע מערכת היחסים בינך לבין עורך הדין שמרון, המשמש כבא כוחך, וכן לנוכח כהונתו של עו"ד מלכו כשליח מיוחד מטעמך בעניינים מדיניים", כתב וינשטיין בחוות הדעת שהעביר לנתניהו. "עוד יוזכר כי עו"ד שמרון ועו"ד מלכו מצויים עימך בקשרי משפחה" (שמרון הוא בן דוד מדרגה שנייה של נתניהו ומלכו הוא גיסו של שמרון).

     

    בהסדר מ־2015 נקבע כי המשרד ימסור מדי שלושה חודשים את רשימת לקוחותיו, אבל וינשטיין הסכים שהרשימה תישאר חסויה, "ולא תימסר אלא ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה והיועצת המשפטית של משרד התקשורת".

     

    אז איך הציבור יכול לדעת אם נתניהו טיפל או לא טיפל בעניינים של לקוחות, שבהם מטפל משרד שמרון־מלכו? הוא לא יכול לדעת. משרד עורכי הדין לא מפרסם את הרשימה, שכן כללי האתיקה אוסרים לפרסם שמו של לקוח ללא הסכמתו, והרשימות שהוגשו על ידי המשרד ליועץ המשפטי לממשלה נותרו חסויות.

     

    באמצעות חיפוש במאגרים פומביים ובהם פסקי דין, רשם החברות וכדומה, ניסינו לשפוך אור על חלק מרשימת הלקוחות של משרד שמרון־מלכו. אספנו רשימה של מעל 40 לקוחות שבהם טיפלו עורכי דין של המשרד משנת 2009, שבה החל לכהן נתניהו שנית כראש ממשלה, ועד היום.

     

    מדובר ברשימה מגוונת מתחומי מסחר רבים. תחום התקשורת אכן תופס בה נפח גדול עם לקוחות כמו פלאפון, סלקום, ערוץ 9, CNN, אולפני הבירה ועוד. תחום עיקרי נוסף של המשרד הוא תחום הנדל"ן. המשרד מעורב בפירוק של קבוצת חברות חפציבה, ומייצג מסדרים קתוליים, הקדשים וחברות זרות בתחומים הנדל"ן. באחד המקרים שימש שותפו של שמרון, עו"ד מלכו, כמנהל מיוחד מטעם המפרק של החברה הממשלתית קרתא, וכך מצא את עצמו מלכו חתום על מסמך שמאשר העברת זכויות מ"אפריקה ישראל" לחברה השייכת לרוברט (בובי) רכניץ, בן למשפחת תורמים גדולה מארצות־הברית המקורב לנתניהו.

     

    לצד הלקוחות מתחום הנדל"ן ניתן למצוא גם לקוחות מתחום התשתיות והאנרגיה כמו דוראד ומכתשים אגן, ואפילו לקוחות מתחום הטקסטיל כמו טריומף. חלק מהלקוחות ברשימה לא טופלו מול משרדי ממשלה אלא רק יוצגו בערכאות משפטיות, כך שאין לגביהם חשש מניגוד עניינים. ועדיין, מעניין לראות את מגוון הלקוחות והתחומים שבהם מטפל המשרד. מסקרן במיוחד הוא הסיפור של חברה בשם נמסיסקו. החברה טוענת שהיא מסוגלת לפענח רגשות ותחושות של אדם באמצעות "ניתוח קולי", והיא מציעה את המוצרים שלה, בין השאר, לגורמי ביטחון מסביב לעולם.

     

    עו"ד שמרון
    עו"ד שמרון

     

    במכתב שהוציא האגף לסיוע ביטחוני במשרד הביטחון בשנת 2011 נאמר כי היא חברה מאושרת בתחום הביטחון וכפופה לחוק ולרגולציה בישראל. אבל המשפט המעניין ביותר במסמך מגלה כי "מוצרי נמסיסקו משמשים רשויות שונות בישראל" וכי "רשויות אלה מרוצות מהמוצרים שמסופקים להם". על איזה "רשויות" בדיוק מדובר? כשהתקשרנו השבוע למשרדי החברה והצגנו עצמנו כלקוחות פוטנציאליים הסכים נציג של החברה להגיד: "כל מקום שהדמיון שלך מגיע, גם אם זה גופים ביטחוניים, לשם אנחנו מגיעים".

     

    הקשר של שמרון לחברה עלה במהלך תביעה שהגיש נגדה אחד העובדים לשעבר. "באפריל 2006 פוטרתי מחברת נמסיסקו שאני הייתי בין מייסדיה", אמר התובע בבית המשפט. "התכוונתי להגיש תביעה נגד החברה והתחיל להתנהל מו"מ. הגעתי לפגישה עם מנהלי החברה, ומי שייצג אותם היה עורך הדין דוד שמרון. כל המשא ומתן המשפטי והמכתבים היו מול עורך דין שמרון עצמו".

     

    שמרון לא ייצג את נמסיסקו רק במשא ומתן מול העובד המאוכזב. ממסמכי רשם החברות עולה כי משרדו מטפל באופן שוטף בענייני החברה עד עצם ימים אלה. כשפורסם בחו"ל תחקיר שהטיל ספק בטכנולוגיה שמפתחת החברה, משרד שמרון־מלכו היה זה ששלח לכותבי התחקיר מכתב איום בתביעת דיבה. אבל החשוב מכל: לשמרון עצמו יש 15 אחוז החזקה במניות החברה, כלומר יש לו אינטרס עסקי כלכלי בהצלחתה.

     

    בניגוד לעמדת האוצר

    כשמדובר בנדל"ן, היום ברור ששמרון יודע לאסוף לקוחות שלחלקם יש דרישות ותיאבון שקשה להשביע, והם נקלעים שוב ושוב לעימותים נגד המדינה ורשויות התכנון. רק לאחרונה נחתם פרק נוסף באחת מהדרמות העסקיות האלו בין שמרון ולקוחותיו למדינה, בהליך שבו שמור מקום גם למעורבות נתניהו.

     

    לפני חצי שנה התקבלה החלטה ב"ועדת ערר המחוזית בירושלים", שניפנפה את טענות שמרון ולקוחו היזם, איש הליכוד אילן רג'ואן. הלקוח רכש לפני כ־15 שנה את "בית פרומין", בניין ירושלמי שעד 1966 שימש משכן כנסת ישראל, ונישאו בו נאומים חוצבי להבות של מייסדי המדינה. לנוכח ערכו ההיסטורי, המועצה לשימור אתרים התנגדה שיהפוך למיזם נדל"ני, ולכן העבירה הכנסת חוק שמצמצם את היכולת של היזם לפתח את הנכס לפי התוכניות שדרש. על הנזק שנגרם ליזם מתנהל כבר שנים עימות בין שמרון לרשויות המדינה.

     

    מדובר בבניין בן שלוש קומות הממוקם במגרש קטן בלב ירושלים, שלפי התוכניות ניתן היה לבנות עליו עוד שלוש קומות — שש בסך הכל. בעת הרכישה הוצגה אמנם תוכנית לבנות עליו 16 קומות, אבל היא מעולם לא אושרה. כשהכנסת הגבילה בחוק את הפיתוח והיזם דרש פיצוי, במשרד האוצר ממש לא התלהבו מהרעיון. אבל נתניהו, שהיה באותה עת שר האוצר, הודיע בשלב מסוים שהסיר את התנגדות משרדו, וכך סלל את הדרך למשא ומתן שהתנהל בין שמרון, שייצג את רג'ואן, לבין המדינה. ואז נדהמו נציגי המדינה לגלות ששמרון דורש בשם לקוחו פיצוי לפי 32 קומות — גורד שחקים ממש. ובמספרים: אחרי שהיזם קנה את המגרש בעשרה מיליון שקל בלבד, שמרון דרש בשמו פיצוי של 437 מיליון שקל.

     

    המדינה הסכימה בשלב מסוים לנהל משא ומתן על פיצוי עתק לפי 24 קומות, אבל היועצים המשפטיים של האוצר, שכבר חתמו על טיוטת הסכם, הבינו די מהר שמדובר בטעות קשה, ביטלו את הסכמתם והסבירו ש"מבקר המדינה היה עורף לנו את הראש - ובצדק", כפי שאמר אחד מהם ל"ידיעות אחרונות" כשחשפנו את העניין בזמן אמת.

     

    ב־2010 נעזר האוצר בשמאי והסכים לפצות את רג'ואן ב־45 מיליון שקל, כעשירית מהסכום שדרש. היזם ופרקליטו שמרון לא הסתפקו בפיצוי הזה, והמחלוקת הגיעה לוועדת הערר המחוזית. במאי 2015 קבעה הוועדה ש־45 מיליון השקלים שכבר שולמו ב־2010 הם די והותר. ובלשון הוועדה: השומה תשקף "גובה פיצוי נמוך בצורה משמעותית מזה ששולם בפועל". ועדת הערר דחתה בתוקף את הדרישות לפיצוי לפי 32 קומות, וגם לגבי 24 קומות נקבע ש"אין כל היתכנות, תכנונית ומשפטית, וממילא אין מקום לפיצוי". המדינה הודיעה שלא תדרוש מהיזם את החזרי הסכומים שקיבל בעודף. כל זה לא מפריע לשמרון וללקוחו להמשיך ולתבוע היום את המדינה בבית המשפט, בדרישה לקבל פיצוי של 150 מיליון שקלים.

     

    וזה לא המקרה היחיד שבו שמרון מייצג יזם שמציג למדינה דרישות גבוהות שמדהימות את מי ששומע אותן, ואיכשהו מתברר שנתניהו מעורב. כך היה גם במתחם לבניית שני מלונות בשכונת המושבה הגרמנית בירושלים, שם ייצג שמרון את שני היזמים. האחד הוא אמריקאי בשם מורד זמיר, שסייע בעבר לנתניהו באיסוף תרומות, וגם ביקש לקדם בישראל הקמת מלון בשם קולוני. שמרון ניהל במשך שנים מאבק עיקש ברשויות והציג דרישות בלתי אפשריות לתוספת קומות ושטחים, כשהתושבים בשכונה השקטה והרומנטית בירושלים מתנגדים וחותמים על עצומות. בין היתר מפני שהמלון — שלפי התכנון איים לתפוח לממדי ענק — אמור היה לקום על "בית העם הטמפלרי", מבנה היסטורי שנועד לשימור, ממש כמו בניין הכנסת הישנה. את הנכס ההיסטורי, אגב, הציעו שמרון והיזם לשמר בתוך הלובי של בית המלון.

     

    לאור התנגדות התושבים סירבו רשויות התכנון לאשר את התוספת, והאמריקאי שדיבר גבוהה על חשיבות ההשקעה בישראל מטעמים ציוניים ואהבת הארץ, מכר לאחרונה את הנכס ברווח עצום: אחרי שקנה אותו ב־16 מיליון שקל, הוא מכר את הנכס ליזם אחר תמורת 127 מיליון שקל.

     

    גם הלקוח השני של שמרון באותו המתחם, מלון ארבע העונות, הציב דרישות מופרכות שהרשויות סירבו לאשר. הפרויקט הגיע עד לבית המשפט, שם נבלם. הדרישות שהציג שמרון בשם היזם הוגדרו בפסק דין כ"אבסורד" וכ"פגיעה קשה בשלטון החוק". אבל עוד לפני שבית המשפט התערב, כשהרשויות ניסו לבלום את ההליכים, נתניהו נחלץ לעזור. בין היתר פעל בכנסת ושוחח עם יו"ר השדולה למען ירושלים, ותקף בחריפות את רשויות התכנון בטענה שעיכבו את בניית המלון — בלי לציין שמדובר בלקוח גדול של שמרון. נתניהו טען שהוא מתערב מסיבה אחרת לגמרי: מפני שהביורוקרטיה בלמה את הקמת המלון ו"מנעה יצירת אלפי מקומות עבודה לאזרחי ישראל".

     

    אחרי כל זה, הירושלמים שהתנגדו לתוכניות נדהמו לגלות שנתניהו בחר דווקא בשמרון כדי להגות, לקדם וליזום את הרפורמות הכי הגדולות שממשלת ישראל קידמה בתחום הבנייה והנדל"ן. הרפורמות בוועדות התכנון ובמנהל מקרקעי ישראל באו לעולם אחרי ששמרון מונה לטפל בתחום הנדל"ן במסגרת "צוות מאה הימים" שהקים נתניהו כאשר החל לכהן כראש הממשלה ב־2009. נתניהו הסביר אז כי "שמרון מונה ל'צוות מאה הימים' בזכות ההיכרות המפורטת שלו עם המכשולים הביורוקרטיים בהליכי התכנון והבנייה".

     

    הרפורמה שהגה שמרון הבשילה לאיטה עד שאושרה בשנת 2014, וחיזקה מאוד את ועדות התכנון המקומיות, אלו שבשליטת המועצות והרשויות המקומיות. ייקח עוד זמן עד שתתברר השפעתו של הכוח הנדל"ני שהתווסף לנציגי השלטון המקומי, שגם ככה שוברים שוב ושוב את שיאי השחיתות. כך או כך, כאשר מעורבותו של שמרון נחשפה לפני מספר שנים, מספר חברי כנסת זימנו בבהילות את מבקר המדינה לדיון מיוחד, בסיומו התחייב לחקור את הרפורמה בוועדות התכנון כש"אחת מנקודות המוצא הייתה מסמך 'צוות מאה הימים'", כפי שנכתב בהודעת המבקר.

     

    אלא שזה היה בסוף תקופת כהונתו של מבקר המדינה הקודם, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, אחר כך, כידוע, נבחר במקומו השופט יוסף שפירא, בהליך בחירה מוזר שבו היה מעורב שמרון בעצמו. באופן מפתיע, אולי בצירוף מקרים, המבקר הטרי גנז את הביקורת הזו. "משרד מבקר המדינה השלים למעשה את מטלת הביקורת", מסר המבקר היוצא מעט לפני ששפירא נכנס לתפקידו. "נשלחו טיוטות לתגובת המבוקרים והם השיבו עליהן". המבקר הוסיף כי "הכוונה היא לסיים את העבודה בתוך כמה שבועות ולפרסם את הדו"ח". גם אחרי ששפירא נכנס לתפקיד עוד הספיק משרד המבקר לשחרר הודעות לפיהן המבקר "הורה להאיץ את עבודת הביקורת בנושא זה. תשובות לטיוטות נתקבלו מכל המבוקרים הרלוונטיים". אבל מאז ועד היום לא פורסמו כל דו"ח או ביקורת בנושא.

     

    תגובות

    ממשרדו של עו"ד שמרון נמסר בתגובה: "אנו מצרים על כך ש'ידיעות אחרונות' בוחר פעם אחר פעם להציג בפני קוראיו תמונת מציאות כוזבת. מדובר במחזור של סיפורים ופרסומים ישנים שהצגתם על ידכם נעשית גם הפעם באופן שקרי. מעולם לא הוגש כתב אישום נגד עו"ד שמרון בעניין מועצת הצמחים או בכל עניין אחר. משרדנו, שהוא מהוותיקים בישראל, הוקם כבר בראשית שנות ה־50 על ידי פרקליט המדינה עו"ד ארווין ש. שמרון ז"ל, והוא מייצג לאורך שנים מאות לקוחות, כולל ממשלת רבין ז"ל, בתיקים משפטיים מורכבים ביותר בתחום המסחרי והמנהלי. אנו פועלים ונמשיך לפעול עבור כל לקוחותינו במסירות, במקצועיות וללא מורא. משרדנו פעל, פועל וימשיך לפעול תמיד על פי הדין, על פי כללי האתיקה ועל פי הסדר ניגוד העניינים".

     

    עו"ד משה בלטר, המייצג את בובי רכניץ: "החתימה של מלכו על מסמך העברת הזכויות היא חתימה טכנית לחלוטין, שאין לה שום קשר לעסקה. אין כאן עניין של שיקול דעת מצידו של מלכו משום שהוא חתום באופן פורמלי כנושא תפקיד בפירוק החברה".

     

    מחברת נמסיסקו נמסר: עו"ד שמרון משמש כיועצה המשפטי של החברה וכיו"ר הדירקטוריון שלה מיום הקמתה וברציפות זה 17 שנים. מוצרי החברה משמשים גם גופי ביטחון במדינה ונמצאים בבחינה על ידי גורמים נוספים שונים באופן תדיר, אך למצער היקף פעילותינו בישראל קטן משמעותית עד בלתי מורגש ביחס לפעילותינו במדינות מתקדמות אחרות. עו"ד שמרון מעולם לא פעל למען החברה בשום הקשר מכירתי או שיווקי בארץ או בעולם, עם שום משרד ממשלתי, וכל ניסיון לייצר מצג כזה יתקבל כבדיחה. מכריו של עורך דין שמרון יודעים היטב את יושרו והגינותו המקצועית, כמו גם את חריפותו ויכולותיו המקצועיות". ¿

     


    פרסום ראשון: 24.11.16 , 22:23
    yed660100