"אל תהרסו לי את החיים"

שבע שנים נעה ח' בין ייאוש לתקווה, בין מחויבות לבעלה שהפך לצמח לבין הרצון לצאת לדרך חדשה. חיים טובים היו לבני הזוג ביחד: הם בנו בית חדש להם, לבת הקטנה שלהם ולילדים שעוד יבואו בעקבותיה. אבל החלומות התנפצו בשבריר שנייה כשא' התרסק יחד עם האופנוע עליו רכב ונותר במצב של צמח. היא הייתה שם יום־יום ליד מיטתו. מייחלת לרגע שבעלה יזהה אותה. עד שהבינה מהרופאים שהסיכוי שאהובה יחזור להכרה הוא אפסי — הייאוש ניצח והיא החליטה להמשיך הלאה בחייה. אישה בשנות השלושים לחייה, שכל עתידה עדיין לפניה, שרוצה לפתוח דף חדש. היא אמנם כואבת בכל שנייה את מצבו של בעלה, אבל לא מוכנה לוותר על חייה שלה.

ח' יצאה למאבק נואש נגד הממסד הרבני כדי להשיג גט. סיפורה נחשף כאן במוסף "24 שעות" בעיצומו של הקרב לחופש. "אני אסירה ללא הגבלת זמן", סיפרה אז. "אני בטוחה שאלוהים רוצה שאהיה חופשייה, אבל אני מרגישה שהרבנים לא מספיק מתאמצים למצוא פתרון".

אבל למרות שסיכוייה לנצח את הממסד השמרני נראו נמוכים, בחלוף שבע שנים מהיום שבו בעלה הפך לצמח הלא ייאמן קרה והיא שוחררה מעגינותה. פסק דין תקדימי ואמיץ של הרכב בראשות הרב אוריאל לביא, אב בית הדין בצפת, קבע כי בית הדין יכול לתת את הגט בשם הבעל בהליך הנקרא "זיכוי גט". בית הדין הניח כי אילו יכול היה א' להביע את רצונו, היה רוצה לתת גט לאשתו.

ח' כבר הייתה בטוחה שהמלחמה הזאת מאחוריה, ולא הייתה לה שום סיבה לחשוב אחרת: בית הדין הרבני שיחרר אותה מעגינותה, והיא יצאה לחיים חדשים, ואפילו הכירה בן זוג חדש. אבל עכשיו מתחוללת תפנית קשה בעלילה, בחסות הממסד הרבני. פתאום, אחרי שהשתחררה לחופשי, היא עלולה למצוא עצמה חוזרת שוב לאחור, ללא גט ובלי סיכוי לקבל אותו כל עוד בעלה בחיים.

מי ייקח את האחריות?

מאז פסק הדין ששיחרר אותה לחופשי חלפו שנתיים וחצי, וכל שביקשה ח' היה לחזור לאלמוניותה ולבנות חיים חדשים. אבל ארבעה ימים אחרי שפסק הדין שקיבלה הפך לחלוט ובלתי ניתן לשינוי, לכאורה, הגיש אדם בשם ראובן כהן, שמעולם לא פגש את ח', ערעור על פסק הדין.

בית הדין הגדול קבע כי יש להגיש תחילה את הערעור לבית הדין בצפת, שדחה את הערעור בטענה ההגיונית שאותו ראובן כהן אינו צד להליך ועל כן אינו יכול לערער. אך כהן לא הרפה ופנה שוב לבית הדין הגדול. כעת, בצעד חסר תקדים, החליט הרב יוסף, נשיא בית הדין הרבני הגדול, לערוך דיון בהרכב מיוחד של תשעה דיינים.

ח', כבר בת 37, מוצאת עצמה שוב במלחמה. "אם הרב יצחק יוסף רוצה לבטל את הגט, מי לוקח את האחריות שאני אשת איש ומקיימת יחסי אישות? אני? ממש לא. בורא עולם ישפוט אותם ולא אותי", כותבת ח' וחושפת לראשונה שהחלה במערכת יחסים חדשה לאחר קבלת הגט. "מחזירים אותי אחורה לשנים שבהן סבלתי כאישה עגונה. גורמים לי לעוול, שאין מספיק מילים כדי לתאר אותו. מחזירים אותי למקום שהייתי כלואה. מי נותן את הדין על הסבל שנגרם לי עכשיו כתוצאה מהרצון של הרב יצחק יוסף לבטל את הגט? ממש משחקים בחיי אדם. בורא עולם נתן לי את החיים. מי הם שייקחו אותם ממני? אני גרושה. המשכתי בחיי. בניתי חיים חדשים לי ולבת היקרה שלי. טוב לי ואני מאושרת בחיים שלי היום. תניחו לי ותנו לי לחיות חיים נורמליים. אני רוצה לחיות את חיי בדרך שבה בחרתי. אל תכפו עלי חיים שאני לא רוצה".

עורכת הדין של ח' ומי שמלווה את המאבק שלה כבר שנים, בתיה כהנא־דרור, יו"ר "מבוי סתום", תגיש הבוקר לבג"צ בקשה לצו מניעה. "אנחנו מבקשים מבג"צ שיורה על כך שבית הדין הרבני הגבוה לא יוכל לדון בערעור. דרשנו לדחות את הערעור על הסף, וגם שהרב יוסף יפסול את עצמו. בית הדין התעלם מהבקשה שלנו ודרש להגיש סיכומים גם על בקשת הדחייה על הסף וגם על המהות ההלכתית העקרונית, וקבע כי יתנהל דיון גם על המהות. לרב יוסף יש מוטיבציה אישית לבטל את הגט של האישה ולעגן אותה מחדש. הוא פועל בניגוד לכל נוהל ודין. אנחנו מאוד מקווים שבג"צ יעצור את הטירוף הזה ולא יאפשר לבית הדין לפרוק מעליו כל עול חוקתי".

הרב לביא, שעמד בראש ההרכב שהציל את ח', היה מועמד זה מכבר לכהן כדיין בבית הדין הגדול. נציגי החרדים בוועדה למינוי דיינים נעמדו על רגליהם האחוריות כדי לחסום אותו, ובהעדר גב פוליטי מהציונות הדתית — הוא אכן לא נבחר. המאבק, אם כן, נוגע גם בפוליטיקה שבין זרמים שונים ביהדות.

החלטה ידועה מראש

לטענת כהנא־דרור, הרב יוסף היה צריך לפסול עצמו מלדון בתיק מפני שעוד במהלך הניסיון של בית הדין בצפת למצוא פתרון לעגינותה של ח' הרב יוסף הוציא תחת הכותרת "החלטה" (למרות שכלל לא דן בתיק) את המסמך הבא: "לעת עתה איני מסכים בשום אופן לזיכוי גט. הנימוקים כתובים אצלנו, ועוד חזון למועד".

"ההחלטה הזו הגיעה אליי", אומרת כהנא־דרור. "לא הצלחתי להבין איך דיין יכול להוציא החלטה בתיק שנמצא בערכאה נמוכה יותר. כששאלתי על כך, נאמר לי שזו לא החלטה, אלא תשובה להתייעצות. מאוחר יותר הרב יוסף פירסם בספר שהוציא לאור פסק שבו התייחס ישירות למקרה, וקבע ש'אין לזכות גט לאשה כאשר הבעל נמצא במצב של צמח, כשאין לנו שום רמז או ציווי מהבעל ליתן גט. והנותן גט על ידי זיכוי בלא שום גילוי דעת של הבעל מרבה ממזרים בישראל". הרב יוסף גם התבטא כמה וכמה פעמים באופן נחרץ נגד הפסק. איך יכול להיות שדיין יישב לדון בתיק כשהוא כבר נעול מראש על ההחלטה, שכבר התערב בהליך בחוסר סמכות, ושכבר פירסם את דעתו בעניין?"

גם לח', שהתחזקה בשנים האחרונות ורואה ברב עובדיה יוסף צדיק, כואב לראות כי דווקא בנו מבקש לגרום לה סבל. "ביזיון גדול שהרב יצחק יוסף מערער על פסיקה של דיין גדול ומכובד כמו הרב לביא", היא כותבת. "הרב עובדיה יוסף, עליו השלום, ביקש מבנו בטקס ההשבעה שיניח על שולחנו בראש ובראשונה את עניין העגונות. באיזה זכות הוא רוצה לבטל גט שניתן כבר לפני כשנתיים וחצי? הוא מערער על הבורא ועל זכותו של אביו הצדיק שעומד איתי מאז שהתחלתי את הליך הגירושים ועד קבלת הגט. יש יד אחת שמכוונת את העולם הזה, וזה בורא עולם, אז על מי הוא מערער ורוצה לבטל גט שניתן? על בורא עולם?

"אני מאחלת לרב יצחק יוסף שהשם ייתן לו בינה וחוכמה כמו שהייתה לאביו. שימשיך באמת את דרכו של אביו. מתפללת לצדיק הרב עובדיה ומדליקה לו בכל יום נר. מתפללת שיבוא לבנו בחלום ויעיר אותו מהדרך הלא נכונה שהוא הולך בה, וגורם לסבל של המון נשים, ובמיוחד לסבל שלי, שהוא בכלל רוצה לדון בגט שניתן".

למרות שמדובר במקרה פרטני, לכאורה, הסוגיה שבה פסק הרב לביא רחבה יותר, משום שהוא "שובר את ההיררכיה הפטריארכלית שעל פיה אישה יכולה להשתחרר מגבר רק בהבעת רצונו", מסבירה כהנא־דרור. "הפחד שלהם הוא שזה ימומש בעוד מקרים וייצור שינוי במקומן ובמעמדן של נשים בהלכה".

עוד שאלה מעניינת היא מה גרם לראובן כהן, אדם שלא מכיר את ח' ומעולם לא פגש בה, לעתור נגד הגט שהשיגה. כהן, 45, תושב בני־ברק, הופתע כשפניתי אליו. "אני לא יודע מה להגיד", הוא אמר. "אתייעץ עם הטוען הרבני שלי. מהתחלה שנכנסתי לעניין חששתי מה אגיד אם יתקשרו אלי עיתונאים. אני לא איש שיודע לדבר. אין לי שום קשר או ידיעה על המקרה הספציפי, זה רק עניין עקרוני. עשו כאן פריצה בהלכה וקבעו דבר חדש".

אתה אדם פרטי, או יש גוף שעומד מאחוריך? מי ביקש ממך להגיש את הערעור?

כהן שותק ארוכות. "מאחוריי עומדים רבנים בעילום שם. חיפשו אדם שעל שמו יוגש הערעור, אז פנו אליי".

יש הרבה יהודים בבני־ברק, למה פנו דווקא אליך?

שוב שתיקה ארוכה. "באמת מוזר. היו רבנים שרצו להגיש את הערעור, אז הסכמתי שזה יהיה על שמי. תדברי עם הטוען הרבני שלי, רפאל שטוב" .

מי מממן את הטוען הרבני?

"זה כבר משהו שאני צריך להתייעץ, כדי להחליט מה עליי לענות".

אתה יודע שכיום, אחרי הגט, יש לח' קשר עם גבר אחר?

"לא. אני לא יודע. ההגשה של הערעור היא לא חס וחלילה נגד האישה או על המקרה הספציפי שלה. אם באמת בית הדין הגדול רוצים לערער על זה, רוצים לדון בזה שוב, אז כנראה שבאמת צריך לבדוק את זה שוב. מצד שני, אני מרגיש שיש לאישה הזו ניסיון גדול בחיים. זו ההרגשה האישית שלי. אני מרחם על הסיטואציה שהיא נקלעה אליה, ועל הניסיון שיש לה. זה לא חוכמה שאני אומר לה איך לעמוד בניסיון, מפני שאני נשוי עם ילדים. יש את התורה ויש את המציאות, ולפעמים יש לבני אדם ניסיון מאוד־מאוד גדול".

מה אתה יכול לספר על עצמך?

עוד שתיקה. "אני צריך להתייעץ איך אני צריך לענות".

הטוען הרבני רפאל שטוב סירב לענות לשאלה מי הם הרבנים העומדים מאחורי הערעור ומי משלם את שכרו. •