ים של רגשות

יצירתו של הבמאי האמריקאי העצמאי קנת' לונרגן היא דרמה עצובה, המתפתחת בקצב מדוד ולכאורה לא הולכת לשום מקום. אבל זו גם יצירה קולנועית נדירה בנוף הקיטש האמריקאי. היא נקראת כמו ספר משובח ומביאה עימה דמויות שובות לב, המעוצבות להפליא בידי שחקנים מצוינים.

טריילר "מנצ'סטר ליד הים"

קייסי אפלק, אח של בן, מגלם את לי, שרת מופנם בבנייני מגורים בבוסטון החורפית והקפואה. בעקבות טראומה בעברו, שהותירה בו ריק רגשי, לי פרש מהחיים ומתבודד בחדרון עלוב. בתחילת הסרט הוא נוסע לעיירת חוף הנקראת מנצ'סטר ליד הים, כדי לדאוג לקבורת אחיו שמת לפתע. בצוואתו, האח הפקיד בידי לי את האפוטרופסות על פטריק, בנו בן ה־16. אלא שלי המסוגר לא יודע להתמודד עם המצב החדש. בדיאלוגים מצוינים ובסצנות עשירות בניואנסים ריאליסטיים מחויכים, לי ואחיינו מנסים לארגן מחדש את חייהם.

שטף העלילה פחות חשוב ללונרגן, שגם כתב את התסריט. הרבה יותר חשוב לו להתרכז בשני גיבוריו ולהתבונן בדינמיקה המתחוללת ביניהם. על אף שבבסיס הסרט מונחים יסודות מלודרמטיים המשמשים את מיטב סרטי הטלוויזיה הבכייניים, לונרגן נזהר מפניהם כמו מאש ונמנע מלדחוף את קלישאות הפסיכולוגיזם לגרונו של הצופה. הבימוי שלו חף מרגשנות. נדיר לראות סרט אמריקאי כה שופע רגש ובו בזמן נטול טיפת סנטימנטליות.

לונרגן משלב בפסקול ביצועי בלוז של אלה פיצג'רלד לצד קטעים מאת הנדל ואלבינוני — כולם עוסקים בתחינה לחמלה והארה. הוא גם נעזר בצלם ג'ודי לי לייפס, שמראות החורף בעיירה הקפואה הם חלק בלתי נפרד ממצבו הנפשי של הגיבור. ויותר מכולם, אלה שחקני הסרט. דרמה לא קלה לצפייה, הנמשכת 130 דקות, אבל כל אחת מהן שווה זמן מסך.