שלישי 17 בספטמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ׳™׳“׳™׳¢׳•׳× ׳׳—׳¨׳•׳ ׳•׳×
    חדשות • 29.11.2016
    פיצוי בזיגזג
    בעיצומו של גל השריפות הכריז ראש הממשלה: "מדובר בטרור", ושר האוצר הבטיח: "נפצה במהירות" • אחרי שהתברר כי ההכרה בנפגעי השריפות כקורבנות פעולות איבה תיאלץ את המדינה לתת להם פיצוי של 500־700 מיליון שקל, הגרסה פתאום הפכה למסויגת יותר: "רוב השריפות נבעו מרשלנות" • אלא שחברות הביטוח לא משלמות עד שיוכרז רשמית איפה הייתה הצתה • ובאמצע, כרגיל, האנשים שביתם נשרף ועכשיו צריכים ללכת לחפש מי שיסייע להם
    גד ליאור | כתבנו הכלכלי בירושלים

    הבטיחו לנפגעים טיפול מהיר ורגיש, אבל גם אתמול לא היה ידוע מי יקבל פיצויים על הנזקים שנגרמו לרכושו בגל השריפות, מי יהיה הגורם המשלם והאם כל הנזק יכוסה. הסיבה: נפגעי הצתות על רקע לאומני מקבלים סוג אחד של פיצוי, נפגעי שריפות שמקורן ברשלנות מפוצים באופן אחר.

     

    קראו עוד: מי זכאי לפיצויים ואיך זה עובד?

     

     

     

    ביום שישי בצהריים הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי גל השריפות הוא תוצאה של מעשי טרור, ולכן המדינה תכיר במי שניזוקו מהן כנפגעי פעולות איבה. במוצאי שבת כבר הייתה גרסה אחרת. כאשר התברר שפיצוי לכל הנפגעים יעלה לקופת המדינה 700-500 מיליון שקלים, אמר שר האוצר משה כחלון, שנתן תדרוך לעיתונאים בחיפה, כי "יש מקום לבדוק כיצד יפוצו בעלי הרכוש שניזוק". הוא הוסיף כי "ייתכן שחברות הביטוח יצטרכו גם הן לפצות את מבוטחיהן". בשלב זה כבר טענו גורמים שונים במערכת הפוליטית כי רוב השריפות לא היו תוצאה של טרור.

     

    ביום ראשון בבוקר נשלחו השמאים של רשות המיסים למאות בתים באתרים שבהם נגרם נזק כתוצאה מהשריפות, מתוך כוונה שהמדינה תשלם את הנזק כאילו מדובר בהצתות מכוונות. ואז, ביום ראשון בערב, הממונה על שוק ההון והביטוח ומנהל רשות המיסים שיגרו מכתב בהול לכל חברות הביטוח ודרשו מהן לשלוח את השמאים שלהן כדי לאמוד את הנזקים ולשלם למבוטחים שלהן את הנזק — תוך שהם מבטיחים להם שמקרים שבהם יתברר כי מדובר בהצתות, הכסף יוחזר להן.

     

    אתמול התקיים דיון בוועדת הכספים של הכנסת, וחברי הכנסת המבולבלים שאלו את מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "מי יפצה?" תשובה ברורה לא הייתה, אף על פי שגם שר האוצר וגם מנכ"ל משרדו הבטיחו אתמול ש"כל מי שרכושו ניזוק יפוצה".

     

    אולם עד שלא תגיע "מפת ההצתות", שכחלון הבטיח שתתפרסם עד יום חמישי, האזרחים לא יודעים למי לפנות. במקרה של אירוע טרור — מס רכוש הוא שמפצה מקופת המדינה, אולם רק על נזקים למבנה, לבגדים, לריהוט, למכשירי חשמל ולכלי בית — ועד תקרה מסוימת (ראו איור). עבור תכשיטים, כלי נגינה, אוספי אמנות וחפצים נוספים לא ניתן פיצוי.

     

    לעומת זאת, מי שביטח את רכושו באופן פרטי בחברת ביטוח אמור לקבל את מלוא הערך של הרכוש שנשרף. אולם חברות הביטוח לא מוכנות לפצות אף אחד עד שייוודע מה הגורם לכל שריפה. גם העובדה שהמדינה היא שאמורה לפצות במקרה שיוכרז כי השריפות הן תוצאה של "אסון טבע", כפי שאירע באסון הכרמל, גורמת לכך שהן לא ממהרות לפתוח את הכיס.

     

    בכל מקרה, מי שעלולים ליפול בין הכיסאות הם האזרחים שלא עשו ביטוח פרטי ורכושם נפגע משריפה שיוחלט לגביה כי לא נגרמה כתוצאה מהצתה. עבורם זו לא שאלה של מי ישלם להם, זו שאלה של האם ישלמו להם.

     

    נקודת אור אחת בערפילי האש והבלבול כבר הייתה: משרד האוצר מסר אתמול כי העביר לעיריית חיפה מקדמה של 2,500 שקל עבור כל תושב העיר שדירתו נפגעה ולא ניתן לחזור ולהתגורר בה. העירייה אמורה להגיע לאותם אנשים ולתת להם את הכסף כדי שיוכלו להצטייד במזון, בבגדים ובחפצים חיוניים אחרים.

     


    פרסום ראשון: 29.11.16 , 00:08