העלייה המתמשכת במחירי הדיור נחשבת מתונה, אם נשווה אותה לשוויים של מקומות החניה הפרטיים. אלה זינקו בתל־אביב למחירים אסטרונומיים שמגיעים עד כחצי מיליון שקל לחניה בבניין פרטי. בחמש השנים האחרונות התייקר מקום חניה במרכז תל־אביב עד 525%, בגבעתיים ב־322%, בירושלים ב־126%, וברמת־גן ובראשון־לציון ב־110%.
יו"ר קבינט הדיור, אביגדור יצחקי, התייחס למצב החניה המחמיר בכנס ארגון קבלני ת"א־ר"ג שנערך בשבוע שעבר: "אין יותר איפה להכניס כבישים. מדי שנה נכנסות לארץ 25 אלף מכוניות. איפה הן נוסעות ואיפה הן חונות - אני לא יודע.
"עד שלא תהיה הגבלה של מספר החניות, לא יהיה פתרון. אנחנו כל היום עוסקים בדבר הזה, כי זה לא מעניין את משרדי התחבורה והאנרגיה".
אפי מגן מחברת פרומוט, המתמחה במתקני חניה וחניונים אוטומטיים, אומר כי "בחמש השנים האחרונות מחירי החניה האמירו מ־50־80 אלף שקל ל־120־500 אלף שקל בערים המרכזיות". זאת כאשר עלות בניית חניה בחניון קונבנציונלי היא כ־120 אלף שקל. לדבריו, השימוש במתקני חניה אוטומטיים ומכניים מהווה פתרון, מאחר שהוא מאפשר חניה בקומות וניצול מקסימלי של שטח.
לפי סקר השוואתי שערכה החברה - וכלל 385 מקומות חניה בבתים פרטיים, במגדלי משרדים ועוד בערים מרכזיות - ניכרת מגמת ביקושים גבוהה.
מגן: "מספר מקומות החניה נגזר מכמות המטרים שאנחנו בונים לפי היתר הבנייה שהוצאנו. לכל מבנה יש הגדרה אחרת - משרדים, תעשייה, מגורים, או אחר. העיריות מגדירות את כמות מקומות החניה הנדרשת, והן למעשה מקטינות את המכסות מתוך אג'נדה לקדם שימוש בתחבורה ציבורית. במציאות זה לא עובד, ומחירי החניה רק מאמירים".
באמסטרדם, ציריך ולונדון מחירי החניה כבר האמירו עד ל־120 אלף יורו, לאחר שהשלטונות התירו בניית בניינים ללא חניה. או־אז התעוררו השלטונות ושבו לדרוש לספק מקומות חניה בבנייה חדשה.
