תקרת הבטון שקרסה והפילה תחתיה את החניון ברחוב הברזל בתל־אביב הייתה בעובי של 40־35 ס"מ בלבד, בעוד שהעובי שנדרש לעמידה בעומסים היה 70־60 ס"מ. כך נודע ל"ידיעות אחרונות".
באירוע הטרגי, שהתרחש בתחילת ספטמבר, מצאו את מותם 6 פועלים ו־24 נפצעו. בעקבות האסון פתחה משטרת ישראל בחקירה, בניסיון להבין מה גרם לקריסה – האם מדובר בכשל בתכנון החניון, או שאולי מדובר בכשל ביצועי — ומי אחראי למחדלים.
בעוד שחקירת המשטרה נמשכת, מומחים ששוחחנו איתם ונחשפו לתוכניות הבנייה מצביעים על הכשל התכנוני כעל הסיבה לקריסה. כך, למשל, בתוכניות הוגדר כי עובי התקרה יהיה 40־35 ס"מ בעוד שבחלקים מסוימים, במיוחד סביב העמודים, נדרש עובי של 70־60 ס"מ כדי שהתקרה תעמוד בעומסים הצפויים לה. נודע כי בתוכניות החדשות לשיקום החניון, שמתבצע בימים אלו על ידי דניה סיבוס, ישונה עובי התקרות ל־70־60 ס"מ.
בשרטוטים שהגיעו לידי "ממון" ניתן לראות כי באזורים מסוימים על התקרה תוכננה הנחת אדמה של 2 מטרים. לטענת אותם מומחים, התקרה הייתה צריכה לשאת כ־800 טון עומס סביב העמוד, אך זו שתוכננה לא יכלה לעמוד אפילו ב־300 טון.
ההערכה בקרב המומחים שעימם שוחחנו היא שהעמודים לא יכלו לשאת את התקרה, וזה מה שגרם לקריסה. ״תאר לך סיכה יושבת על דף נייר״, אמר אחד המומחים. ״כשמופעל לחץ - הסיכה חודרת לדף. זה לא אמור לקרות. עכשיו תאר לך קרטון במקום דף נייר. זה מה שהיה צריך להיות מתוכנן גם כאן״.
מתכנן האתר הוא משרד מילר שנבל צחר, שחתום על התוכניות. חתום לצידו מהנדס ממשרד ירון שמעוני שחם, שנשכר על ידי עיריית תל־אביב. את המכרז לבניית החניון הוציאה עיריית תל־אביב באמצעות חברת "אחוזות חוף". העירייה היא שהגדירה את הצרכים, את גודל החניון ואת הגינה שמעליו שתתחבר לפארק הירקון. חברת אפריקה ישראל נכסים זכתה במכרז יחד עם דניה סיבוס ואמורה הייתה לתפעל אותו ב־20 השנים הבאות.
משרד המהנדסים מילר שנבל צחר ושות' תיכנן את הקונסטרוקציה עבור דניה סיבוס. מדובר באחד המשרדים הגדולים בארץ, וברזומה שלו תכנון מיליוני מ"ר שנועדו למגורים ומבני ציבור. בין היתר תיכנן את מבנה הכנסת, דיזנגוף סנטר בתל־אביב ונמל חיפה. חנוך צחר, מהנדס ותיק ובכיר ושותף במשרד, היה המתכנן של החניון.
לאחר הכנת התוכניות הן הוגשו למשרד ירון שמעוני שחם, שנבחר על ידי עיריית תל־אביב לפרויקט. למשרד יש ניסיון במאות פרויקטים. בפרויקטים ציבוריים רבים המזמין שוכר מטעמו יועצים שעוברים על התוכניות, בודקים ומאשרים אותן. תוכנית הקונסטרוקציה אושרה, ובמקביל בחרה עיריית תל־אביב את חברת "קידן הנדסה", שפיקחה על עבודות הבנייה בשטח.
את העבודות באתר ניהל עבור דניה סיבוס מהנדס בניין. לדברי מקורות בדניה, כל פעולת יציקה קיבלה אישור קונסטרוקציה לפני העבודה, כל יציקה נשלחה לבדיקת מעבדה, וגם התקרה הדקה שקרסה עברה אישור של הקונסטרוקטור.
לאחרונה הודיעה עיריית תל־אביב לדניה סיבוס כי תוכל להקים מחדש את החניון עם תכנון מחדש שיעמוד בפני קריסה.
בניית החניון החלה בנובמבר לפני שנתיים, והוא תוכנן להכיל חניה ל־540 מכוניות בארבע קומות תת־קרקעיות בשטח של כ־17 אלף מ"ר. החניון נועד לשרת את באי מתחם רמת החייל, שבו שוכנים בית החולים אסותא (בצמוד לחניון), חברות רבות ומקומות בילוי. מעל לחניון תוכנן המשך לפארק הירקון הסמוך ובשלב מסוים תוכנן מעליו גם הקו הירוק של הרכבת הקלה.
עלות ההקמה של החניון נאמדה ב־64 מיליון שקל. "אפריקה ישראל נכסים" התחייבה לסיים את הקמת החניון עד סוף 2016. טרם קריסתו היה החניון בשלבי בנייה אחרונים, והיה צפוי להיפתח בתוך שלושה שבועות.
מעיריית תל־אביב נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בחקירה משטרתית ולכן לא נוכל למסור פרטים בשלב זה".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "אירוע קריסת החניון ברמת החייל בת"א עודנו בחקירה, ומשכך ומטבע הדברים לא ניתן למסור פרטים נוספים אודות חקירה זו".
ממשרד ירון שמעוני שחם נמסר כי בשלב מסוים היו בתמונה ולאחר מכן לא, וכי הם מנועים מלהגיב. ממשרד המהנדסים מילר שנבל צחר ושות' נמסר כי הם מנועים מלהגיב.
