לה פמיליה
מחפשים קצת צחוקים לסוף השבוע? הקומדיה הצרפתית הזאת, על בת 40 החוזרת לבית אמא, תספק תמורה הולמת לכרטיס
אם תרצו לבלות את סוף השבוע במצב רוח קומי, סרטו של הבמאי הצרפתי אריק לאבן יספק לכם תמורה הולמת למחיר הכרטיס. "לחזור לגור עם אמא" היא קומדיה עממית, חסרת יומרות, העוסקת בנושאים שהם משפחתיים ואוניברסליים כאחד ולכן גם רלוונטית לכל פמיליה ישראלית.
הכל מתחיל כשסטפאני, אדריכלית מצליחה בת 40 (אלכסנדרה לאמי), נשארת בחוסר כל בגלל פשיטת רגל. היא עוברת לגור עם אמה (ז'וזיאן בלאקסו), אלמנה מטופחת בשנות ה־60, שלמדה לחיות את חייה לבד, אחרי שהילדים עזבו את הבית. סטפאני היא פקעת עצבים, לא מצליחה למצוא עבודה ובמקום שתתאים עצמה להרגלים היומיומיים של אמה, היא מתנשאת עליה, משוכנעת שהיא יודעת יותר טוב מה אמא צריכה.
אריק לאבן ("ברביקיו") בונה את חלקו הראשון של הסרט על משחקי שליטה בין הבת המתוסכלת שחייה הטובים נלקחו ממנה, לבין האם שהשלימה עם מה שמותירים לה החיים. לא משהו רציני, חורץ גורלות, אלא קטנוניות יומיומית, אנושית, המסוננת בפילטר קומי. היחסים עם האם נעשים סבוכים יותר בהמשך כשהמשפחה מתכנסת לארוחת ערב. לסרט מצטרפים האח ניקולא (פיליפ לפברה) העסוק מדי בעצמו והאחות קארול חמוצת הפנים (מתילד סנייה), שלא מפסיקה לרדת על בעלה הסמרטוט. גם כאן האגוצנטריות של הילדים, החושבים רק על עצמם ולא על מה שאמם האוהבת מנסה לומר להם, מתוארת במצבים הומוריסטיים.
לאבן לא לוקח את העניינים ברצינות. הוא רוצה לבדר ולכן הוא רק מרפרף קלילות על המון נושאים. זוגיות שעלתה על שרטון, יש חיים בגיל הזהב, הפער הטכנולוגי בין הדור המבוגר לדור שגדל לתוך העידן הדיגיטלי, נשים בשנות ה־40 ששוק העבודה חסום בפניהן. או, למשל, מי מן האחים האגואיסטיים דואג יותר לאמא ולכן גם, מי יקבל ירושה גדולה יותר. לעומת זאת, ללאבן יש אמירה המקשרת בין הנושאים: הורים וילדיהם חייבים להתאים עצמם זה לזה, לרכוש כבוד הדדי ולקבל אחד את השני.
לאבן שומר היטב על שמחת החיים של הצרפתיים. ומי שנושאת עבורו את דגל האופטימיות היא ז'וזיאן בלאסקו בתפקיד הראשי, הרוח החיה והמלבבת של הסרט, עם ניואנסים הומוריסטיים דקים של אמא העושה עצמה שאינה מבינה אבל יודעת יותר טוב מכל אחד אחר. קומדיה אוורירית ומהנה. כדאי.
לפנייה לכתב/ת 
