הלב הגדול נדם
ז'אק כהן הפך לסמל לדו־קיום ולכוכב גדול בישראל ובארצות ערב, בזכות התפקיד הראשי שגילם בסדרת הקאלט "המסעדה הגדולה". בסוף השבוע הלך כהן בן ה־86 לעולמו. "הוא היה איש יקר, אני גאה שהיה חלק חשוב בחיי", אומר ששי קשת, שכיכב לצידו בסרט "נורית". גם שרת התרבות מירי רגב ספדה לו: "מגדולי השחקנים שלנו"
כולם זוכרים אותו מהסדרה המיתולוגית "המסעדה הגדולה", ובשנים האחרונות מסדרת הפרסומות לחומוס צבר ("חומוס עושים באהבה"), אבל מאחורי ז'אק כהן, שהלך בסוף השבוע לעולמו בגיל 86, היו עשרות תפקידים — בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה, ואופי שובה לב שקנה לו מעריצים רבים. "אבא היה איש מדהים, חבר, מצחיק, בנאדם הכי פשוט", אמרה בתו דניאלה דדון לאחר מותו. "לא משנה איזה בנאדם הוא פגש ברחוב, הוא דיבר איתו, הצטלם איתו והקשיב לו כאילו היה חבר קרוב שלו.
מתוך "המסעדה הגדולה"
"הוא נתן תשומת הלב לכולם. כאבא וכסבא, הוא תמיד עזר ותמך, והיה כתף ומשענת. הבית תמיד בא אצלו לפני הכל. הוא היה אור גדול בחיים שלי ודמות דומיננטית כל כך. לא יכולתי לבקש אבא טוב יותר. יהי זכרו ברוך. כל חייו הוא היה שחקן, לא רק כשנכנס לתפקיד. אם מישהו התקשר אליו בטעות, הוא היה עושה לו קולות וצוחק איתו כמו חבר. הוא שיחק בסרטים ועשה את זה מתוך אהבה גדולה. המשחק היה הזהות שלו. הוא הרגיש המון אהבה מהקהל בשנים האחרונות לחייו. הוא שייך לדור הולך ונעלם, הוא כל הזמן אמר לנו, 'כולם הלכו ואני כאן', ועכשיו גם הוא איננו".
כהן, שהלך לעולמו בעקבות סיבוך של דלקת ריאות והובא לקבורות בבית העלמין במושב ביצרון שבו התגורר, נולד באלכסנדריה במצרים ב־1930 ועלה לישראל עם משפחתו בגיל צעיר. בשנות ה־20 לחייו החל בקריירת המשחק שלו, שנמשכה עד שנותיו האחרונות. הוא כיכב בסרטים ישראליים רבים, בהם "נורית", "גונב מגנב פטור", "בוא נפוצץ מיליון", "גשר צר מאוד", "טיפת מזל", "אביבה אהובתי", "בלפר" ו"חסמבה ונערי ההפקר". כמו כן שיחק על במות התיאטרון, בין השאר בתיאטרון החאן הירושלמי, שהיה בין מייסדיו, ובתיאטרון חיפה, בהצגה "קריזה" שביימה נולה צ'לטון.
מ־1974 ועד 1978 שיחק כהן בסדרה המיתולוגית "הילדים משכונת חיים" ששודרה בטלוויזיה החינוכית, ובשנות ה־70 הופיע בסדרה "מצב משפחתי". בפסטיבל הזמר המזרחי השני שר עם לילית נגר את השיר "על טעם ועל ריח" שזכה להצלחה גדולה. באותה שנה הופיעו שניהם גם בסדרת הטלוויזיה "עאדל וסמירה" ומאוחר יותר בתוכנית הבידור "תפוס כפי יכולתך".
אבל עיקר פרסומו של כהן בא לו בעקבות הסדרה "המסעדה הגדולה" ששודרה בשנות ה־80 בערוץ 1, שבה גילם את בעל המסעדה, אבו ראמי, לצד בסאם זועמוט, והייתה אחת הסדרות הנצפות ביותר באותן שנים. תפקידו כאבו ראמי קנה לו גם אלפי מעריצים במדינות ערב, בהן שודרה הסדרה וכהן הפך סמל לדו־קיום. בין יהודים לערבים.
"אהבתי את ז'אק קודם כל כבנאדם טוב, מחייך וכל כך מיטיב ואוהב", אומר ששי קשת, ששיחק לצידו של כהן בסרט "נורית", שבו פגש את רעייתו, יונה אליאן. "אהבתי גם את חוכמתו הגדולה, כישרונו ומקצועיותו. וכיוון שהסרט הראשון שבו השתתפתי, 'נורית', היה בהשתתפותו, ליבי נקשר אליו עוד יותר בגלל טוב ליבו, שהרעיף עלינו ובזכות עזרתו התומכת.
"אנחנו זוכרים את המשתתפים בסרט הזה כשדכנים לזוגיות הנהדרת של יונה ושלי, וז'אק כמובן הוא חלק חשוב מאוד מאותם אנשים. הוא ואשתו הנפלאה חיה היו אורחים מכובדים ואהובים בחתונתנו. למרות שלא כל כך שמרנו על קשר רצוף בשנים האחרונות, אני גאה בכך שהוא היה חלק חשוב מחיי ועצוב מאוד עם לכתו של האיש היקר הזה".
"היה לז'אק קול מלטף, מרגיע, אבהי, שאני בטוח שאם הוא היה מסתובב בשכונה ורואה ילד עצבני הולך מכות, אז הוא היה מצליח להרגיע אותו בשנייה, ואולי גם מצ'פר אותו באיזה חומוס טוב שהוא היה עושה באהבה", נפרד ממנו אחד ממעריציו הרבים בדף הפייסבוק שלו.
"כמה עצוב הבוקר הזה", ספדה שרת התרבות מירי רגב לכהן ביום שישי. "ישראל נפרדת בחיבוק מז'אק כהן, יליד מצרים, אחד מגדולי השחקנים שלנו. כהן הוסיף לתרבות שלנו ניחוחות של טעם מזרחי משובח ויהיה חתום לעד על סדרות הטלוויזיה והסרטים הישראליים, שאנו כל כך אוהבים. אנחנו נפרדים מאמן גדול שליווה את ישראל, צמח לידה והיה לאחד מבניה הטובים. נפרדים מז'אק, אבל הדמויות שגילם בחן ובכישרון ייחודי יישארו בזיכרון התרבותי שלנו לעד".

