חמש קטנות

כל חובב קולנוע שומר מקום בליבו לסרט "הטנגו האחרון בפריז" של ברנרדו ברטולוצ'י משנת 1972. עתה מתברר כי סצנת האונס המפורסמת, בוצעה ללא ידיעתה של השחקנית מריה שניידר.

"זה מזעזע. אין מספיק מילים בפי לגנות את זה. מעבר לאספקט האנושי המובן מאליו של התעללות באדם אחר, אין שום סיבה מקצועית או אמנותית שיכולה להצדיק מהלך שכזה".

ברטולוצ'י לא מתחרט ואף טוען שזה נעשה בשם האמנות.

"אני לא קונה את זה. באחד הסרטים שלי ביקשה שחקנית לסטור באמת, ואני אמרתי חד־משמעית לא. סטירה מלאכותית נראית אותו דבר כמו סטירה אמיתית בקולנוע".

צריך להחרים את הסרט לדעתך?

"אסור להחרים אמנות. חשוב לעגן זכויות של שחקנים בחוק. אבל כמו שאנחנו לא רוצים שישרפו ספרים, כך אסור להחרים סרטים".

גם גילה אלמגור סיפרה בזמנו שהופתעה מסצנת האונס הקבוצתי בסרט "מלכת הכביש", בבימויו של מנחם גולן.

"אני לא יכול לדמיין איך אפשר למצוא צידוק למעשה שכזה. בסרט 'הלהקה' הדבר הכי נוראי שעשינו היה לזרוק על טוביה צפיר לבן. ואני לעולם לא הייתי מעיז להפתיע את טוביה צפיר עם לבן".

לאחרונה יצא הסרט החדש שלך "החטאים". זה עדיין מרגש אחרי כמעט 40 שנה של עשייה?

"אני מתרגש כמו בימי 'הלהקה'. ביום שאני אפסיק להתרגש, אפסיק לעשות קולנוע. הסרט הזה מייצג את ההתנגדות המוחלטת לסרט של ברטולוצ'י, הוא מדבר על העצמה נשית ועל תחילתו של הפמיניזם בשנות ה־70".