איחוד עם תל־אביב? לא, תודה
ועדה מיוחדת של משרד הפנים המליצה: לאחד בתוך שנתיים את עיריית בת־ים עם האחות מצפון • השר דרעי יכריע • בעיר מתנגדים בתוקף: "לא ניתן להפוך אותה לעוד שכונה חסרת אופי בדרום־דרום תל־אביב" • גורמים בעירייה: "כמי שגדל בעיר, דרעי לא ייתן שתל־אביב תבלע אותה"
האם בת־ים תהפוך בקרוב להיות שכונה בתל־אביב־יפו? עד הבחירות המוניציפליות הבאות זה בהחלט עשוי לקרות. אתמול הועברה למנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, המלצה דרמטית של הוועדה לבחינת מעמדה המוניציפלי של בת־ים, אודות איחוד בין שתי העיריות עד נובמבר 2018, בכפוף להקמת מינהלה שתכין את התשתית לאיחוד. לדברי יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, "המשמעות המיידית תהיה זינוק של כ־10% במחירי הדירות בבת־ים".
עכשיו הכל תלוי בשר הפנים, אריה דרעי, שפנה לראשי הערים לקבל את המלצתם, והוא שיכריע בסוגיה. דרעי כבר הודיע כי אינו שולל איחוד של בת־ים ותל־אביב. ביוני האחרון הוא אמר בראיון ל"ידיעות אחרונות" בנושא איחוד רשויות, כי "בת־ים דורשת תשומת לב מיוחדת – העיר נמצאת בגירעון כבד של 80 מיליון שקל, וחרף התייעלות גדולה שביצעה העירייה, ומאמצים מצד משרדי הפנים והאוצר לפתרון הבעיה, אנחנו עדיין במצב לא פשוט. שיניתי את סמכויות ועדת החקירה, שתבדוק את איחוד בת־ים, חולון וראשל"צ לרשות אחת. הרגשתי שבדיקת האפשרות לאחד אותה עם תל־אביב הייתה מצומצמת ולא הותירה מספיק אפשרויות לפתרון הבעיה. אני נחוש לפתור את הבעיה, אבל אני לא שולל איחוד של בת־ים עם תל־אביב־יפו, או עם ראשל"צ וחולון".
ומה אומרים בעיריות? בתל־אביב־יפו, בראשות ראש העירייה רון חולדאי, תומכים עקרונית במהלך של איחוד רשויות, ואילו בבת־ים מתנגדים. ראש העירייה יוסי בכר אמר אתמול: "זו עיר מיוחדת עם גאוות יחידה והיסטוריה, וחבל יהיה לאבד את זה".
יצוין כי כשבכר נבחר במקום שלומי לחיאני, ראש העירייה שהורשע במעשי שחיתות, הוא הבטיח שיילחם בכל כוונה למחיקת בת־ים מהמפה. עם זאת, לפני כמה חודשים ביטל ביהמ"ש את הבחירות בהן ניצח בגלל שוחד בחירות, והערעור שהגיש בכר על ההחלטה ממתין להכרעת ביהמ"ש העליון.
לחיאני עצמו אמר אתמול ל"ממון" כי "בת־ים הופלתה עם הקמתה בנושא הקרקעות. כיוון שרשות מקומית ניזונה רק מהכנסות מקרקעין, יש משמעות לשטחה. בבת־ים יש כ־8,000 דונם וכ־170 אלף תושבים, לעומת ראשל"צ שעד לפני עשור מנתה אותו מספר תושבים על 72 אלף דונם – פי 9. לדעתי, אופציית האיחוד שווה בדיקה, בתנאי שבת־ים תשמור על זהותה, עובדי העירייה יהפכו לעובדי העיר המשותפת, לעיר יהיה ייצוג של לפחות שליש במועצת העיר המשותפת, כחלקה באוכלוסייה, ולכל עיר תהיה הנהלה משל עצמה – הניהול יישאר מקומי, ועם עיריית גג. ההוצאה לכל תושב תהיה זהה. זו תוספת של מאות מיליוני שקלים לעיר".
מעיריית בת־ים נמסר, כי "130 עמודי הדוח מציגים המלצות מבולבלות ולא ישימות, שלא נותנות מענה לא לטווח הקצר ולא לסוגיות המהותיות לטווח הארוך. דבר אחד ברור: לא נקבל כל מהלך חד־צדדי, ולא נסכים לסחבת נוספת ולהצהרות חסרות תוקף. אנו בטוחים ששרי האוצר והפנים יעשו הכל כדי להבטיח צדק לתושבי בת־ים לאלתר".
גורמים בעירייה אמרו אתמול כי השר דרעי, "בת־ימי שגדל בעיר, לא ייתן שתל־אביב תבלע אותה. הוא יעזור לעיר על ידי חלוקה צודקת של משאבים מהערים השכנות".
עיריית תל־אביב: "נכון לאחד"
מעיריית תל־אביב־יפו נמסר כי "טרם קיבלו את המלצות הוועדה. כשיתקבלו, נלמד אותן ונגיב בהתאם". עם זאת, עמדת העירייה, כפי שגם הוצגה בפני הוועדה, היא כי "בישראל בכלל, ובגוש דן בפרט, יש מספר לא סביר של רשויות, ונכון לאחד רשויות לעיר אחת שתיתן שירות טוב ויעיל יותר. מסיבה זו העירייה הביעה את נכונותה להתאחד עם בת־ים. מצד שני, הצפיפות הרבה בבת־ים, והיעדר שטחים לבנייה ואזורי תעשייה מכניסי ארנונה, אינם מספיקים כדי לצמצם את הגירעון האדיר של העירייה. מינהלת מיוחדת תבחן את כל ההיבטים הקשורים באיחוד, אבל המטרה היא להעלות את ההוצאה לנפש בבת־ים – ולהפכה חלק מתל־אביב".
למעשה, מדובר באיחוד של העיר החזקה ביותר בישראל עם אחת הערים החלשות ביותר. תל־אביב היא ברוב התחומים העיר הכי חזקה, או אחת משלוש החזקות מתוך 14 הערים הגדולות, המונות מעל 100 אלף תושבים. בת־ים היא האחרונה בדירוג בחלק מהתחומים, וברבים מהם בין שלוש הערים הנועלות את הטבלה.
לפי נתוני הלמ"ס, בתל־אביב ההוצאה הממוצעת לתצרוכת לנפש הגבוהה ביותר, 6,939 שקל בחודש, כמעט כפול מבת־ים. גם ההוצאה לתצרוכת למשק בית היא בין הגבוהות – 12,200 שקל בממוצע, ובבת־ים, במקום האחרון, רק 9,700 שקל. אם ההכנסה נטו בתל־אביב היא 16,100 שקל, בבת־ים היא עומדת על 12,000 ש' בלבד, במקום האחרון. החזר המשכנתה החודשי הממוצע בתל־אביב עומד על 5,306 שקל, ובבת־ים על 2,901 שקל.
לפחות בעניין אחד בת־ים מובילה על תל־אביב בגדול: בסקר הלמ"ס ענו הבת־ימים כי "בשעת צרה, יש להם למי לפנות לעזרה". לתל־אביבים רבים, מתברר, אין למי.
אם הן יתאחדו, אחת האפשרויות היא שבת־ים תעלה מעט בדירוג. לפתע יקראו לעיר המאוחדת תל־אביב־יפו־בת־ים, ומי שיגור בה יוכל לטעון שדירתו נמצאת בתל־אביב.
בראש הוועדה עמד ראש עיריית אשקלון לשעבר, בני וקנין, וההמלצה על המהלך התקבלה בה ברוב של 4 מתוך 5 חברים. לצד האיחוד של עיריית בת־ים עם עיריית תל־אביב־יפו, היא בדקה אופציות גם לאיחוד עם עיריות ראשל"צ וחולון, וכן חלוקת הכנסות בין העיריות תל־אביב־יפו, ראשל"צ וחולון לבין בת־ים.
איחוד בהקדם האפשרי
על פי גורמים בוועדה, ההמלצות בטווח הביניים, עד לאיחוד, כוללות מתווה בעל שלושה מרכיבים, שנועד לשמור על איזון תקציבה השוטף של עיריית בת־ים: חלוקת הכנסות של עיריית תל־אביב־יפו לעיריית בת־ים, בהיקף של 30 מיליון שקל בשנה, מארנונה ממשלתית; הקצאת מענק ממשלתי מיוחד בהיקף של 30 מיליון שקל; וביצוע תהליך התייעלות של עיריית בת־ים, בהיקף של 20 מיליון שקל.
באשר לתזמון המהלך, הומלץ כי על האיחוד להתרחש בהקדם האפשרי – ובעדיפות למועד הבחירות ברשויות המקומיות (נובמבר 2018). הוועדה הדגישה את החשיבות שבקבלת אישור מועצת עיריית תל־אביב־יפו לאיחוד, לשם חיוב ראשי עירייה עתידיים ומנהליה לתהליך.
הוועדה ביקשה להגדיר עם שתי העיריות והממשלה את המשך תפקודה המוניציפלי של בת־ים כרובע עירוני, כדי לחזק את מעמד תושביה במליאת המועצה המאוחדת.
עוד המליצה הוועדה להקים למהלך מינהלת ממשלתית, לצורך תיאום בין־משרדי. זו תפעל עד חמש שנים אחרי האיחוד הרשמי ותסייע לתיאום בין משרדי הממשלה, סיוע ברצף תפקודי לבת־ים עד לאיחוד, אישור תוכנית אסטרטגית של העיריות לתהליך, בדיקת רמת השירותים שמקבלים תושבי בת־ים אחרי האיחוד, וסיוע בהסברה ומידע לציבור תושבי העיר.
דעת המיעוט בוועדה – של אדריכל דורון דרוקמן, מנהל האגף לתכנון אסטרטגי במינהל התכנון – הייתה כי ניתן להביא את בת־ים לאיזון תוך פיקוח על התנהלותה ויצירת מקורות הכנסה נוספים לעיר, באמצעות שינוי גבולות או חלוקת הכנסות משטחים בתחום שיפוטה של חולון המיועדים למסחר ולתעסוקה. לדעתו, לאור פוטנציאל ההכנסות משטחים אלו בת־ים תוכל לייצר לה את הבסיס הכלכלי היציב הנדרש.
הוועדה מונתה באוגוסט 2014 על ידי שר הפנים. לצד וקנין ודרוקמן השתתפו בה סיון להבי, סגן מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים; רות שוורץ־חנוך, יו"ר הוועדה המרחבית הראל; ועו"ד אמנון כהן, רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.
