{ }
שלישי 10 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: shutterstock
    חותמת כשרות כשר
    24 שעות • 05.12.2016
    "זה כמו להתמודד מול ארגון פשע"
    מפקח בכיר במועצה הדתית שמאיים בשלילת כשרות לעסק שלא ישלם בשחור. משגיחים שסוחטים בעלי עסקים ודורשים תשלום מופקע. וגם מינוי מקורבים והתנהלות מאוד לא תקינה. עשרות עדויות שהגיעו אלינו מכל רחבי הארץ מלמדות על חשדות כבדים לעבירות פליליות ולעבירות מס בהיקף של מיליונים בקרב משגיחי הכשרות והממונים עליהם. כתבה שנייה בסדרה
    איתי אילנאי, יהודה שוחט

    תחקיר שפירסמנו אתמול על המועצות הדתיות ומערך הכשרות פתח תיבת פנדורה. במהלך היום הגיעו ל"ידיעות אחרונות" עשרות עדויות מכל רחבי הארץ שמהן עולים חשדות חמורים לעבירות פליליות ולעבירות מס. בעלי מסעדות ובתי קפה, מנהלי מלונות ואנשים נוספים בתחום סיפרו על ניסיונות סחיטה מצד משגיחים, על גיבוי שמקבלים המשגיחים העבריינים מהממונים עליהם, ועל מנגנון שנגוע כולו בשחיתות ובהעלמות מסים בקנה מידה עצום.

     

    אנו מביאים כאן חלק מהעדויות, שכבר אומתו באמצעות הקלטות ומסמכים, ועדויות נוספות יתפרסמו בהמשך. המסקנה הבלתי נמנעת מהסיפורים הללו היא שמשהו רקוב מאוד במערך שירותי הדת בישראל, ובשל אינטרסים פוליטיים המדינה מעלימה עין. בהיעדר שקיפות, איש הישר – וגם מאוד לא ישר – בעיניו יעשה.

     

    בסגנון העולם התחתון

     

    ערב פסח, רגע לפני תקופת השיא בעסקים בירושלים, כשההמונים מנצלים את החופשה כדי לבלות. משגיח הכשרות יוצא לסיבוב בין העסקים באזור שלו במרכז העיר. "תשלמו לי בשחור", הוא דורש מבעל העסק. "מצטערים, אנחנו עובדים באופן מסודר. משלמים רק כנגד חשבוניות או תלוש משכורת". המשגיח יוצא.

     

    למחרת, מספרים בעלי העסק ועובדיו, מגיע למקום המפקח של אותו משגיח, אחד האנשים הבכירים במועצה הדתית בירושלים. "הוא נכנס למטבח ומתחיל לצעוק ולהשתולל", הם משחזרים. "לא תקבלו כשרות לפסח", הוא צועק ומוסיף איום: "אם לא תסתדרו עם המשגיח - יקחו לכם את התעודה". "אנחנו לא יכולים לעבוד ככה, זה לא חוקי", הם משיבים. "בואו אליי מחר לפגישה", הוא חותם ויוצא.

     

    בחלוף עוד יום הם הגיעו למשרדו במועצה הדתית בירושלים. המפקח הבכיר סגר את הדלת והעלה על הקו את המשגיח כדי "לגשר". "תבינו", הוא אומר, "אין לו אפשרות לקבל תלוש, הוא מסכן". "מה אתה בעצם מבקש?" תמה אחד מבעלי העסק, "אנחנו לא יכולים לעבוד ככה". "אין מה לעשות", מסביר להם המפקח. "ככה הוא עובד, תשלמו לו, או שתישארו בלי תעודת כשרות לפסח, ובלי כשרות בכלל".

     

    בעלי העסק במצוקה. הם מבינים שבלי תעודת כשרות בתקופה עמוסה במיוחד העסק שלהם יחטוף מכה אנושה. על פי כל פרמטר מדובר בסחיטה. "הרגשתי כמו בבוררות וגישור בעולם התחתון", אומר בדיעבד אחד מבעלי העסק. "אני מניח שהסיפור במקרה הזה, כמו במקרים רבים אחרים, הוא שהמשגיח רשום כאברך או כמובטל ורוצה ליהנות מכל העולמות. לנו, בעלי העסקים, לא משאירים שום ברירה - אם לא נשתף פעולה עם העבריינים האלה העסקים שלנו יקרסו כלכלית. הגיע הזמן לנקות את הרעל הזה".

     

    סיפורים דומים שמענו גם מבעלי עסקים אחרים נוספים בירושלים. "חוץ מהעניין של הסחיטה, תחשוב על העניין הכלכלי: זו הונאת מס לכל דבר", אומר אחד מהם. "המדינה מפסידה כאן עשרות ומאות מיליוני שקלים בשנה, של כסף שחור שמועבר לאנשים שהמדינה מחייבת אותנו לקחת. זה אבסורד. למשגיחים גם יש לגיטימציה לסחוט אותנו ולדרוש סכומים גבוהים, לעיתים בחסות הרבנות, והעלויות האלה מגולגלות ללקוח כי אין ברירה".

     

    המפקח המדובר מירושלים מכחיש את הטענות נגדו. "לא היה דבר כזה", הוא אומר. "אף פעם לא נתתי אישור שישלמו בשחור, לכן אני לא מבין במה מדובר. מחרתיים יש מכרז לראש אגף הנישואים, ולכן ייתכן שיש חברים טובים שרוצים ללכלך עליי. אני יודע שיש אזורים שמדברים על דברים כאלה (תשלום בשחור), אבל אני אף פעם לא נתתי אישור לדבר כזה".

     

    גם ראש המועצה הדתית בירושלים, ישעיהו ישי, הסתבך לאחרונה כשהתברר כי במקביל לתפקידו הוא משמש באופן פרטי כשוחט עבור חברות מסחריות שמייבאות בשר מחו"ל. "במסגרת התפקיד הזה הוא יכול להגיד למסעדה או למלון בירושלים 'תשמעו, אתם משתמשים מעכשיו אך ורק בבשר מהחברה שאני עובד אצלה'. זה פתח לניגוד עניינים", מסביר גורם המעורה בפרטים.

     

    לפני כשבועיים שלח היועץ המשפטי לרבנות הראשית מכתב אזהרה לישי שבו הבהיר לו כי בדיוק בגלל ניגוד העניינים הזה עליו להפסיק לעבוד באופן פרטי, או לכל הפחות להכריז באופן פומבי כי הוא מנוע מלעסוק בנושאי כשרות בתחומי ירושלים. ישי טרם קרא את המכתב. הוא בדיוק היה בדרום אמריקה, בנסיעת עבודה.

     

    המשגיח קובע את שכרו

     

    לפני שבועות ספורים התייצב משגיח הכשרות באיטליז "תמרה" ברמלה ובפיו הודעה: מעתה, שכרו החודשי עולה מ־500 שקל ל־750. אין טעם להתווכח. מוטי סוליימנב, מנהל האיטליז, נדהם. "זה ממש לא צודק, ואני לא מתכוון לשלם את הסכום הזה", הוא אומר השבוע. "גם ככה המשגיח מגיע אלינו רק מפעם לפעם, יושב שתי דקות והולך. הוא לא עושה כלום!"

     

    ממש במקביל נדרשו לפתע עוד ועוד בעלי עסקים ברמלה להכפיל ואף לשלש את השכר החודשי של משגיחי הכשרות, ככה סתם. "זו הרגשה שאתה מתמודד מול ארגון פשע", מתאר אחד מהם.

     

    בעל מסעדה נוסף בעיר מספר שלאחרונה דרש ממנו משגיח הכשרות העלאה מ־600 שקלים בחודש ל־1,500. "אני לא יכול להרשות לעצמי לשלם סכום כזה", אומר הבעלים. "גם ככה המשגיח בא מדי פעם, שותה כוס קולה והולך. הוא אפילו לא בוחן אותי, לא מסתכל". רק אחרי שאיימו עליו כי תעודת הכשרות שלו תילקח, ובתום משא ומתן מפרך, הצליח בעל המסעדה להוריד את השכר החודשי לאלף שקלים.

     

    הבעיה מתחילה כשמשגיחי הכשרות ממונים ומפוקחים בידי הרבנות הראשית והמועצות הדתיות המקומיות, אבל שכרם – 37 שקלים לשעה על פי החוק – משולם ישירות בידי העסקים. מעבר לניגוד העניינים המובנה – המשגיח מועסק בידי המושגח – השיטה מייצרת כר פורה לניסיונות סחיטה מצד המשגיחים, שיכולים לקבוע את מספר שעות העבודה החודשיות שלהם, וכתוצאה מכך גם את שכרם החודשי. לבעלי העסקים אין מה לעשות בנדון.

     

    בחדרה התחלף לאחרונה ראש מערך הכשרות, מה שגרם לקפיצה מטאורית באגרה שחלק מהעסקים בעיר שילמו עבור ההשגחה. כך, למשל, האגרה של "מאפיית האופים" בעיר זינקה בבת אחת מ־800 ל־2,120 שקל. גם בנתניה משתנים המחירים ללא סיבה נראית לעין. "בא אליך המשגיח ונותן מחיר, ואז אתה מתווכח איתו והוא מסתדר איתך", אומר מנחם אילוז, יו"ר התאחדות בעלי העסקים והעצמאים בנתניה. "במצב של היום זה כמו ג'ונגל".

     

    בהרצליה, טוענים גורמים בעירייה, מצאו שיטה מקורית במיוחד לקבוע מחירים: "כיום המחירים נקבעים על פי מידת הקרבה (של בעל העסק – א"א) לאנשי המועצה הדתית", כתב אחד מחברי המועצה במכתב שמיען למבקר העירייה לפני כשנה. "אין מחירון לעסקים בעיר".

     

    כשאין מחירון, הכל הולך. משיחות עם בעלי עסקים ומסקירה של דוחות ביקורת נדמה כי כמעט בכל עיר בארץ מתקיים שוק פרוע בתחום הכשרות. אלו שמסרבים לשלם נאלצים להתמודד עם איום שלילת תעודת הכשרות, מהלך שיכול להוות מכת מוות כלכלית לעסק בישראל. "הם מרגישים שהם חסינים ויכולים לעשות מה שהם רוצים", אומר בעל מסעדה. "הם מחזיקים אותך, ואם אתה לא נכנע לכל הדרישות שלהם – הם עושים לך בעיות".

     

    שיימינג לעסק שהתלונן

     

    חוסר האחידות מתבטא גם בכללי הכשרות. לפני שנתיים וחצי, לקראת פסח, הגיע המשגיח לביקורת בעסק ותיק בנתניה והודיע לבעלים כי כעת, לאחר 38 שנים ובעקבות כניסתו לתפקיד של רב חדש, השתנו הנהלים. על מנת שיאושר ככשר לפסח הוא אינו יכול להסתפק בניקוי יסודי של תנור האפייה, אלא חייב לרכוש תנור חדש בעלות של כ־20 אלף שקל. למה? שאלה טובה.

     

    "עסק קטן כזה לא יכול לעמוד בזה", אומר הבעלים, שסירב לדרישה ויצא בפומבי נגד המועצה הדתית. לטענתו, בתגובה פירסמה המועצה מודעות במקומונים המבהירות כי העסק שלו אינו כשר, ואף שלחה למקום משגיח כשרות שפנה לסועדים והזהיר אותם כי האוכל במקום טרף. בלית ברירה, נאלץ הבעלים לוותר על תעודת הכשרות של הרבנות ולפנות לכשרות אלטרנטיבית.

     

    לעסק אחר, בית מטבחיים שפועל מחוץ לעיר, מסרבת המועצה הדתית לאפשר למכור בשר למסעדות מקומיות, על אף שיש לו תעודת כשרות ממועצות דתיות אחרות ואפילו מבד"צ בית יוסף, הנחשב למחמיר. בעל בית המטבחיים פנה בתלונה לרבנות הראשית, והיועץ המשפטי שלה נזף ברב העיר. לשווא. יותר מחצי שנה חלפה, אך לדברי בעל בית המטבחיים דבר לא השתנה. "הוא מחפש כל מיני רג'קטים שיש אצלי כביכול", הוא אומר, "ותושבי נתניה משלמים את המחיר בגלל שאין תחרות הוגנת".

     

    דובר המועצה המקומית מסר בתגובה: "התשלום למשגיחים קבוע ובהתאם להוראות חוזר מנכ"ל משרד הדתות. לגבי בית המטבחיים, אינני יודע על מה אתה מדבר. לא ידוע לי שמישהו מתנכל למישהו שמגיעה לו כשרות ולא נותנים לו".

     

    בזכרון־יעקב נכנסה לאחרונה לתפקידה חברת מועצה דתית, שנדהמה לגלות את התנהלות המועצה מאחורי הקלעים. במכתב ששלחה למשרד לשירותי דת היא כתבה: "המועצה הדתית מתנהלת כאחוזה פרטית, ללא שקיפות, ללא ועדות ותוך התעלמות מכוונת מבקשותיי הלגיטימיות לקבלת מידע כחברת מועצה דתית... פרוטוקולים נכתבים באופן מעוות, שקרי ושאינו משקף נאותה את ישיבת המועצה". כמו כן הלינה במכתבה על נפוטיזם שהתגלה במערך הכשרות בעיר ועל מינוי מקורבים. במועצה הדתית לא התרגשו: "השקיפות במועצה הדתית בזכרון־יעקב היא סמל", הייתה תגובתו של יו"ר המועצה.

     

    עד כה, כל הניסיונות לתקן את הפרצות בתחום נתקלו בחומה בצורה, משום שאנשי המועצות הדתיות אינם מעוניינים לוותר על כוחם הרב ועל התרנגולת שמטילה להם ביצי זהב, וודאי שאינם מעוניינים בשקיפות. בדיוק בגלל עדויות כמו אלה שמתפרסמות כאן. במצב זה, שבו המשגיחים אינם מפוקחים והמועצה הדתית אינה שולטת בנעשה בשטח, ישנה סבירות גבוהה שתעודת הכשרות הניתנת לעסקים היא רק מסגרת שניתן לתלות על הקיר.

     

    זו גם המסקנה אליה הגיע מבקר המועצה המקומית קצרין ב־2014, שנדהם לגלות כי עבודת המשגיחים במועצה מתנהלת בפועל ללא פיקוח. "במצב הקיים לא ניתן לדעת האם מבוצעת עבודת השגחה ומה איכותה", כתב. "למעשה, גם אם כלל לא מבוצעת כל עבודת השגחת כשרות ברחבי המועצה, אין להנהלת המועצה הדתית כל דרך לדעת על כך".

     

    בעקבות הממצאים החמורים מתכוונת ח"כ רחל עזריה (כולנו) לערוך דיון דחוף בוועדת הכלכלה של הכנסת. "ידענו שתחום הכשרות פרוץ, אך מתברר שההיקפים גדולים מאוד", אמרה אתמול. "בעקבות התלונות הרבות שהגיעו מאז פרסום הכתבה, פניתי ליו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל כדי לקיים דיון בנושא. נדרוש מהרבנות הראשית ומרשות המיסים בדיקה מקיפה של תחום הכשרות. לא ייתכן שיש כאן רשות הכפופה לחוקי המדינה ועושה ככל העולה על רוחה. מיליוני שקלים מתגלגלים בכסךף שחור שאינו מדווח. ממש נוצרה כאן מדינה בתוך מדינה וצריך לשים סוף לכאוס בתחום. עם ישראל רוצה כשרות אך לא מוכן לקבל מונופול מושחת".

     

    מהרבנות הראשית נמסר בתגובה: "גורמים שונים מצאו לעצמם להעלות נושאים שהוצפו בעבר בתקשורת, תוך נסיון להשחיר ולקעקע את מעמדה של הרבנות הראשית והמקומית. הסוגיות בתחום הכשרות מורכבות ולכן מנוצלות כדי לנגח את משגיחי הכשרות אשר חלקם הארי מוסרים את נפשם על מנת שהציבור יקבל מזון כשר כדת וכדין.

    בימים אלו פועלת וועדה מיוחדת שתפקידה לבחון את מכלול הנושאים המתקשרים לסוגית מתן שרות הכשרות ובכלל זה הרצון לנתק את הזיקה בין המשגיח למושגח ומניעת ניגודי עניינים, נהלי כשרות אחידים בין המועצות הדתיות השונות ועוד. יוזכר גם שעל שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק הבאה לחייב את המועצות הדתיות לפעול בהתאם לסטנדרטים אחידים שנקבעו על ידי הרבנות הראשית".

     

    סוגיות אלו ורבות אחרות בתחום הכשרות הינן מורכבות ולא ניתן להבהרה לציבור הרחב בחטף, כך שנוכח מגבלות במת זמן התקשורת המעטה וחוסר הבהירות בתחום, הן מנוצלות לנגח את משגיחי הכשרות אשר חלקם הארי מוסרים את נפשם על מנת שהציבור יקבל מזון כשר כדת וכדין.

     


    פרסום ראשון: 05.12.16 , 20:20
    ידיעות אחרונות