החיים החדשים של אתי אלון

אחרי 14 שנה בכלא, זה החלום הגדול של אתי אלון: פשוט להיות כמו כולם, למחוק את העשור וחצי האחרון. כאילו אחיה, עופר מקסימוב, שהסתבך בהימורים ובחובות לשוק האפור, לא פנה אל אחותו וביקש שתעזור; כאילו לא הייתה מעילת הענק שלה בבנק למסחר; כאילו שמה לא התנוסס במשך שנים במדורים הפליליים.

אז בינתיים, החיים החדשים של אתי אלון נפתחים בכל בוקר בהתייצבות במוקד הטלפוני של חברת "CALL יכול" בראשון־לציון לעבודה כמוקדנית במשכורת בסיסית, ומסתיימים ב"שעת עוצר" — עשר בלילה, שבה היא חייבת על פי תנאי שחרורה להיות בביתה.

עד שיוחלט אחרת עדיין מוטלים על כתפיה גם שני חובות כספיים: האחד של חמישה מיליון שקל, קנס שנגזר עליה במסגרת הרשעתה; והשני של לא פחות מ־200 מיליון שקל בגין הכספים שגנבה. אבל המגבלות לא מסתיימות בכך. מלבד האיסור לעזוב את ביתה בין עשר בערב לשש בבוקר, היא גם לא יכולה לצאת מהארץ; ועם אחיה עופר, מי שהתמכרותו להימורים הביאה אותה למעול ביותר מרבע מיליארד שקל באחד מהפשעים הכלכליים הגדולים והחמורים בתולדות המדינה, אסרה עליה ועדת השחרורים לשוחח — וכמובן לא לקבל ממנו כסף. הפרה של כל אחד מהתנאים הללו עלולה לגרום להחזרתה לכלא והמשך ריצוי עונשה עד לשנת 2019.

אלא שמקורביה של אלון מספרים כי האיסורים הללו הם כאין וכאפס לעומת הקושי האמיתי שעימו מתמודדת אלון מאז השתחררה. "כל הדברים האלה מגבילים אותה, אבל לא באמת משפיעים עליה", מספר אחד ממקורביה. "זה לא שבכלא היה לה טוב או חופשי יותר, אבל היא לא לחוצה בגלל החוב, כי אין לה מה לתת ואין לה מה להפסיד. גם זה שהיא לא יכולה לדבר עם עופר יותר מצחיק אותה מאשר מפריע לה. מה שכן מפריע לה זה שהמשפחה שלה התפוררה, ובעיקר היחסים המורכבים עם בנה הבכור. זה, יותר מהכל, מעציב אותה".