שופטת: להתחשב בגיל של עובד לפני פיטורים
ביה"ד לעבודה קיבל את תביעת האפליה שהגישה עובדת בת 63, שפוטרה עקב צמצומים בלי להתחשב בגילה
מעסיקים יחויבו לשקול את גילם המבוגר של עובדים בתהליך פיטורים. כך עולה מפסיקה של בית הדין לעבודה השבוע. בית הדין קיבל את תביעת האפליה שהגישה עובדת בת 63, שהועסקה קרוב ל־18 שנה במעבדה כימית בקבוצת "מעברות", הפועלת בקיבוץ. בפסק הדין נקבע כי המעסיק לא התחשב בגילה המתקדם ופיטר אותה כחלק מפיטורי צמצום.
מפסק הדין של השופטת עידית איצקוביץ עולה כי התובעת היא אם יחידנית המגדלת ומטפלת בבנה, בן 28, המתגורר עימה בדירה שכורה ונמצא על הספקטרום האוטיסטי. בפסק הדין נקבע שאף כי המעסיק הוכיח שדובר בפיטורי צמצום שנבעו משיקולים תקציביים, הרי שנפל פגם בפיטורים בכך שהיה על המעסיק לשקול את גילה המבוגר של התובעת לכף הזכות, ואין די בכך שגילה של העובדת לא שימש שיקול לחובה. "היעדר התייחסות לשיקול הגיל (או התייחסות אליו כ'שיקול נייטרלי') הוא המכתים את ההחלטה באפליה", נקבע.
עוד נקבע כי במקרה שלפנינו הייתה התובעת "זקוקה להגנה" לא רק נוכח גילה, אלא גם נוכח הוראות חוק שוויון זכויות לבעלי מוגבלות, בהתחשב בהיותה אם לבן עם מוגבלות. לנוכח כל האמור, נקבע, היה על מעסיקה לנסות באופן אותנטי ובטרם הפיטורים לאתר בשביל התובעת הסדר חלופי לפיטורים שהיה יכול להיות המשך העסקה בהיקף מצומצם, או לבחון למענה תפקידים אחרים בקבוצה, דבר שלא נעשה.
הסעד שנתן בית הדין כלל פסיקת פיצויים בגובה שכרה של התובעת למשך 12 חודשים (כ־110 אלף שקל), ופיצוי נוסף על עוגמת הנפש שנגרמה לה בסך 50 אלף שקל. עוד חויבה המעסיקה לשלם לתובעת הוצאות משפט של 20 אלף שקל. את התובעת ייצגו עוה"ד ענת רוזנר ויעל דוקוב.
בית הדין קבע עוד כי "בפסיקת הפיצוי יש להביא בחשבון את חוסר תום הלב, האפליה האסורה שבפיטורים, את נסיבותיה האישיות של התובעת, שצברה ותק רב שנים, את הצהרת התובעת שלא נסתרה כי ניסיונותיה למצוא עבודה חלופית לא הניבו פרי, כך שהוכחו נזקיה הנטענים כמי שנותרה קרוב לגיל 64 מחוץ לשוק העבודה וכי אלמלא הפיטורים סביר שהייתה ממשיכה בעבודתה, שכן לא הוכחה (ואף לא נטענה) סיבה נוספת לפיטוריה מלבד עלות העסקתה".
בית הדין לא הסתפק בפיצוי של 110 אלף שקל ופסק עוד 50 אלף שקל: "לצד הנזק שנגרם לתובעת, המקבל ביטוי בפיצוי שנקבע, אנו רואות לנכון לקבוע פיצוי נוסף שמטרתו לפצותה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, כפיצוי בעל היבט עונשי והרתעתי".

