שלישי 11 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ללא קרדיט
    חדשות • 08.12.2016
    מקבלים פחות, חיים פחות
    נתוני משרד הבריאות חושפים את עומק הפער בין שירותי הרפואה שיקבל אדם שחי במרכז הארץ, לבין מי שמתגורר בקצוותיה• בפריפריה אין מספיק רופאים • אין מספיק מיטות אשפוז • והתמותה גבוהה יותר • "חסרים אנשי צוות, ואנחנו משלמים את המחיר"
    רותם אליזרע, אילנה קוריאל, ישראל מושקוביץ וגואל בנו

    אחד הכללים הידועים הוא שעדיף להיות בריא ועשיר מאשר עני וחולה. נתונים חדשים שמפרסם משרד הבריאות מחדדים את המשפט ומבהירים: אם אתם חולים, עדיף לכם גם לגור בסמוך לבית־חולים שממוקם במרכז ולא בפריפריה. על פי הנתונים שיוצגו בכנס "מערכת הבריאות מתמודדת עם אי־שוויון", שיתקיים ביום שני באשקלון, הפערים במערכת הבריאות בישראל הם מדאיגים, וממחישים כיצד הפריפריה נשארת מאחור בהשוואה למרכז.

     

     

    הנתונים משקפים מדדים שונים כגון מספר מיטות אשפוז, מספר אנשי צוות רפואי ביחס לחולים ותמותת אוכלוסייה. מנתונים המתייחסים לשנת 2015 עולה כי תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא 80.1 בקרב גברים, ירידה של 0.2 לעומת השנה הקודמת, ו־84.1 בקרב נשים, ללא שינוי מהשנה שעברה. שיעורי תמותה כללית ל־1,000 תושבים בשנת 2014 עמדו על 5.7 בקרב גברים ו־4.2 בקרב נשים. בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה מתגלה הבדל בין המגזר היהודי למגזר הערבי: בקרב גברים יהודים שיעור התמותה עומד על 5.5 לכל אלף איש לעומת 7.5 בקרב גברים ערבים. בקרב נשים מדובר על 4 נשים מתוך אלף במגזר היהודי לעומת 5.3 נשים במגזר הערבי.

     

    בפילוח על פי אזורים עולה כי שיעורי התמותה הגבוהים ביותר נרשמו בבאר־שבע ובאזור יזרעאל, וכך גם בגולן, בעכו ובאשקלון. שיעורי התמותה הנמוכים ביותר נרשמו באזור יהודה ושומרון, ככל הנראה מפני שבאזור זה האוכלוסייה צעירה באופן יחסי. הנתונים מתייחסים גם לנושא הרגיש והכואב של תמותת תינוקות, ששיעורה עומד על 3.1 לאלף לידות. בקרב יהודים מדובר על 2.2 ובקרב ערבים על 6.2. השנה נרשמה ירידה בשיעור תמותת תינוקות במחוז הצפון לאחר עלייה רציפה מאז 2010. ירידה נרשמה גם במחוזות הדרום, חיפה והמרכז. לעומת זאת, בירושלים נרשמה עלייה קלה.

     

    אחת הסוגיות הבוערות בתחום שירותי הבריאות בשנים האחרונות היא כוח האדם — נתון שממקם את ישראל בדירוג נמוך מהממוצע במדינות ה־OECD עם 3.1 רופאים לאלף איש, לעומת ממוצע של 3.4 במדינות המפותחות. הסיבות המרכזיות לכך הן חוסר ההתאמה בין כוח האדם הרפואי הקיים לבין הקצב הגובר של הגידול באוכלוסייה, וכן פרישה לגמלאות של רופאים רבים שהגיעו לישראל מברית־המועצות לשעבר בגל העלייה של שנות ה־90. במערכת הבריאות מעריכים כי המצב עוד צפוי להחריף, במיוחד בפריפריה ובמיוחד ברפואה הקהילתית, כלומר בקופות החולים. בעיה קיימת גם במספר האחיות לנפש. אומנם בהשוואה לשנים קודמות ישנה עלייה במחוזות הצפון וחיפה, אך נרשמה ירידה במחוזות ירושלים ומרכז. שיעור האחיות בישראל עומד על 4.9 לעומת 9.5 בממוצע מדינות ה־OECD — שיעור נמוך יותר נרשם רק במקסיקו וביוון.

     

    הדיווחים על צפיפות בבתי־חולים ועל "הזקנה במסדרון" יהיו ככל הנראה מנת חלקו גם של החורף הנוכחי, לאור הנתונים על מספר מיטות האשפוז בבתי־החולים, וגם כאן הפריפריה במצב קשה במיוחד. במחוז הדרום ישנן 1.35 מיטות אשפוז בלבד, ובמחוז הצפוני 1.57 מיטות. בהשוואה לעשור הקודם, המצב רק הידרדר והפערים הוחרפו. בחיפה למשל היו קרוב ל־3 מיטות אשפוז כללי בעשור הקודם, וכעת יש 2.18.

     

    במרכז הרפואי העמק בעפולה מכירים את הנתונים כמציאות יומיומית, עם עומס שמגיע ליותר מ־120%. "אני רוצה כבר להיות במחלקה, אבל אין מקום", מספרת עאמר אבו־סוויד מכעבייה שבעמק יזרעאל שנמצאת כבר 24 שעות במיון. "הם עובדים מאוד קשה ואני רואה את זה ומחכה בסבלנות". מאיר אסרף מבית־שאן, שנמצא עם אשתו במיון שעות ארוכות, מתוסכל מהעומס: "אנחנו כאן יותר משמונה שעות, הלחץ מטורף. אשתי כבר הייתה צריכה להגיע למחלקה ולקבל טיפול ראוי. אני מזמין את שר הבריאות לראות כאן את העומס והמצוקה. אני מרגיש אזרח סוג ג' יחסית לתושב המרכז. הסבלנות שלנו פקעה. הרופאים והאחיות מתרוצצים בין החולים, אבל חסרים אנשי צוות ואנחנו משלמים את המחיר". פרופ' אורנה בלונדהיים, מנהלת המרכז הרפואי העמק, ציינה שבמרכז הרפואי קיים מחסור של 150 מיטות אשפוז יחסית לממוצע במרכזים רפואיים במרכז הארץ. בחדר המיון בבית־החולים סורוקה בבאר־שבע המצב לא טוב יותר. "אני ממתינה וממתינה", מספרת רווית, שהגיעה עם בנה שנחבל כשנפל מהאופניים, "רק אחרי חמש שעות התפנה אורתופד לראות אותו. ליבי עם הצוות". משפחת כהן, שממתינה עם האב ששבר את האגן, כבר מיואשת: "זה לא ישתנה. אנשים יחכו שעה, שעתיים וכל היום. ככה זה בתי־חולים בארץ".

     

    במרכז הרפואי לגליל בנהריה ממתינים בחדר המיון חולים שונים לבדיקות או לטיפול: מילד שעבר לאחרונה ניתוח ולפתע חש בכאבים ועד יולדת עם צירים מתחזקים. כשאמבולנס מגיע לפתע וממנו מובל באלונקה ילד קטן, החולים סופגים עוד עיכוב. "יש מקרים דחופים", הם מקבלים בהבנה, "רק שנהיה בריאים".

     

    "אי־שוויון במערכת הבריאות הוא אחת התופעות המדאיגות בחברה הישראלית", אמר שר הבריאות, יעקב ליצמן, על ממצאי הדו"ח. "התחום הוגדר על ידיי כיעד עליון. המשרד מחויב לנושא ושם אותו בראש סדר העדיפויות המקצועי ופועל במגוון של כלים לצמצם אותו". לדבריו, למרות העשייה הענפה הפערים עדיין קיימים, ואתגרי העוני והזדקנות האוכלוסייה הם אתגרים משמעותיים. "נמשיך ללא לאות ליצור מערכת בריאות יעילה, שוויונית ואיכותית יותר". מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הוסיף: "הבעיה נמצאת מול עינינו, ואסור לנו לרגע להתחבא ולחשוב שזה ייעלם — הפערים במערכת הבריאות והזדקנות האוכלוסייה עלולים להתגבר, ועלינו מוטלת החובה להוביל את הפתרון".