שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    חדשות • 12.12.2016
    נוער שובר מדע
    "החפרנים, ספיישל עבר", חינוכית 23, 19:25
    איציק שאשו

    כבר כמה שנים ש"החפרנים", שמשודרת בחינוכית 23, מתהדרת באחת המחמאות הכי גדולות שתוכנית טלוויזיה יכולה לקבל: אומרים עליה שהיא תוכנית לילדים שגם מבוגרים יכולים ליהנות ממנה. כמו כמה מסרטי האנימציה של השנים האחרונות, שנכתבו כך שילדים יצחקו במקומות מסיימים, ואילו ההורים שלהם לפחות יחייכו לעצמם במקומות אחרים. קצת כמו בפרק אופייני של "בוב ספוג מכנס מרובע", רק עם הרבה פחות בדיחות על פלנקטון.

     

     

     

    כדי לברר אם זה באמת המקרה שלפנינו התיישבתי לצפות בפרק של "החפרנים" כשאני חמוש בבני הבכור, ילד בן 8 שעד היום לא ידע שמשדרים דברים בערוץ 23.

     

    אה כן, זה הזמן להסביר ש"החפרנים" היא תוכנית בנושאי מדע. אבל מדע מגניב כזה, וקצת מוזר, שמצחיק אותך ומסקרן אותך לסירוגין. מדע שעוסק בשאלות כמו לאן עפות החסידות בחורף, אבל גם בסוגיות נישתיות יותר כמו מדוע הפיראטים עוטים רטייה או איך זה שבני האדם לא יכולים ללכת מיד כשהם נולדים.

     

    על המלאכה הלא פשוטה הזאת אמונים (כבר שלוש עונות, כשהרביעית והחמישית בדרך) המגישים דודו ארז, מירב פלדמן, יובל סגל, רחלי רוטנר ומשה מלכה. החמישייה הזאת משתמשת בתפאורה שנראית כמו מחסן אביזרים של תיאטרון שנסגר בסבנטיז ובשלל תעלולי וידאו ועריכה מסורבלים במתכוון כדי לענות על שאלות של צופים מהבית, או סתם כדי לתקל נושאים בוערים מתחום המדע המטורלל.

     

    הדיאלוגים בין המגישים מהירים ומופרעים, יש לא מעט קפיצות קדימה ואחורה ברצף הזמן וים של בדיחות ועקיצות קטנות לדברים אחרים שמשודרים לפעמים במסך הקטן שלכם. הכל עטוף בהמון סלפסטיק ומוגש לצופה במנות קצובות ומהירות. יש כמה פינות קבועות שמטופלות בכל פרק בצורה שונה, ויש גם ראיון עם אורח אמיתי (לרוב מדען עם ראש מספיק פתוח לשטויות), וגם כמה ויצים קבועים כמו זה שבמסגרתו דודו ארז מסיים את הפרק כשהוא מסביר שעכשיו עליו לנהל שיחה מיותרת עם המגיש של התוכנית הבאה.

     

    מה שכן, היו גם לא מעט הסברים, בדיחות או גאגים שעברו מעל לראשו של בן השמונה שלי. בכלל, ילדים יידרשו כאן ליכולת ריכוז די רצינית כדי לספוג הן את ההסברים הרציניים והן את האתנחתות הקומיות. אבל בניגוד לחלק גדול מהתכנים שכן מיועדים לגילו, אלו של "החפרנים" לא מזלזלים באינטליגנציה של הילד שמולם ולא מנסים לגרות אותו באמצעים בנאליים.

     

    כשאני הייתי בגילו של הבן שלי, התוכנית המדעית שבה צפיתי נקראה "1־2־3 מגע". זה אולי נשמע כמו חיבור בין שני סוגים של דבקים פופולריים, אבל בעצם מדובר היה בתוכנית שבמסגרתה נענו שאלות מדעיות שונות. זה היה מעניין אבל לא מגניב. למדתי משם כמה דברים, אבל לא צחקתי אף פעם. זה היה בסדר, אבל זה לא היה "החפרנים".

     

    בקטנה

    1. גיא פינס שידר אתמול אייטם ארוך ומפרגן על מיה דגן ו"מצחיקונת" שלה. מגיע לו פה סחתיין קטן כשנזכרים איך הסתיימה מערכת היחסים בין דגן והצופה האדוקה ציפי פינס.

    2. כבר חודשים שכתבי הספורט שמסקרים את הפועל תל־אביב כדורגל מדווחים בעיקר על מאזנים, דו"חות, גרעונות ושאר מטעמים פיננסיים.

    לפי מהדורות החדשות של אתמול הם יכולים להניח לזה סוף־סוף ולהתחיל להתרכז בפלפולים משפטיים מייגעים.