מופעי חנוכה | והיום: "רוח התיאטרון" , תיאטרון גשר
צחי וליטל (9.5) דבוש
כשכבו האורות, המסך עלה, וההצגה "רוח התיאטרון" החלה, חשבתי שכמו בהצגות אחרות לילדים, בזמן שהילדים יתרכזו בנעשה על הבמה, לנו — המבוגרים — יהיה זמן לעבוד בעזרת הודעות הדואר האלקטרוני בנייד. אבל כשתי דקות מפתיחת ההצגה, ברגע שהשחקנים פנו לקהל, נשאבתי לחלוטין. העבודה? היא תצטרך לחכות.
קבלו הצצה להצגה
"רוח התיאטרון" היא הצגה חדשה לכל המשפחה שבה מלווים הצופים את סיפורם של נרי (השחקן סולו גבע בן העשר) ונגה (השחקנית רות סנדרוביץ' בת ה־13) — שני ילדים שיוצאים למסע מופלא מהכפר חוֹרְבִּיצָה אל כפר קְצֶקַצֶה בראש ההר. בדרך הם יפגשו בדוב שהוא לא דוב, בִּיצָה שהיא ההפך מבִּיצָה ושלג שהוא דווקא כן שלג.
יתרונה של ההצגה, מלבד העובדה שהשחקנים הראשיים הם ילדים — הנתון הזה הוא לא פחות ממדהים בהתחשב ביכולות המשחק שלהם — הוא בשיתוף הקהל. לפתע ממצב של ישיבה כצופים מהצד, הילדים בקהל הם חלק מההצגה והופכים למעשה לשחקנים. זה גורם להם לצלול פנימה לעלילה ומעורר בהם רגשות שבדרך כלל לא נראים בהצגות ילדים.
התפאורה והאפקטים בהצגה מושקעים מאוד, וניכר בהם המאמץ לגרום לתחושה קרובה ככל האפשר למציאות, בקרב הקהל האינטליגנטי של הילדים. אם אני, כילד, הייתי מסתפק בקוביות קלקר לבנות בתור שלג, הרי שעבור הילדים הטכנולוגיים של היום, האפקטים צריכים לעלות רמה. והם אכן עלו — פתיתים דמויי שלג אמיתי שנפלו מהתקרה כיסו את רצפת התיאטרון, שנראתה לרגע כמו שווייץ המושלגת, וגרמו לקריאות שמחה והתפעלות מצד הילדים המאושרים בקהל. אבל מעבר ליכולות המשחק, האפקטים המרהיבים ושיתוף הקהל: עלילת ההצגה מאפשרת לילדים להביט על חיי היומיום שלהם באור אחר. נושאים כמו סמארטפונים, פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם לא מככבים על הבמה, ובהתחשב בכך שהנייד עבור רבים מילדי הדור הנוכחי הפך כמעט לאיבר נוסף בגוף, זה היה מתבקש וגם מהנה מאוד להתבונן בכך מהצד.
