לכאן

רבים מחרטטים לאחרונה בנושא, "התרבות שלנו לאן": מזרח או מערב, אחורה או קדימה, יהדות או ישראליות? שם טוב לוי הוא מהבודדים שפשוט עושים תרבות, ממזג הכל יחד ליצירה מקורית במיטבה. כהרגלו, הטקסטים שבחר הם שיריים־רוחניים, במלודיות רבות השראה ונגינה ללא דופי של האנסמבל הקבוע. לפני הכל, יונה וולך בשיר הנושא ו'אינטרמצו' היפהפה; 'אור הירח' הגרובי של פרננדו פסואה מפשיט את מלאכת השירה מחשיבותה העצמית; זה לצד זה, 'בנחת רוח' על פי הרמח"ל, מול ארץ ישראל הבלתי מושגת של ביאליק ב'מאחורי השער'. וכמה יופי בסוף: 'שיר צומת בחורף' המקסים של סמי שלום שטרית, ולפינאלה 'התרגעות' ('אם יש אי שם'), בו חוזר לוי, הבולגרי משעריים, אל בית אמא.