כנר על גג הבורדל

שי בר יעקב

אם היו מי שסברו שהבחירה להקדיש השנה את חג המחזמר בבת־ים לסיפורים יהודיים בגולה תניב יבול של אוסף מחזות זמר נוסטלגיים וסנטימנטליים בסגנון "כנר על הגג", הרי שהעלאת המחזמר "בית המצוות" בא כסטירת לחי מצלצלת לתזה הזו. המחזה שכתב עידו סתר הוא עיבוד למחזהו השערורייתי של שלום אש, "אל נקמות", שנאסר להעלאה כשפורסם לראשונה בוורשה לפני מאה ועשר שנים, וגם היום נחשב למחזה פורץ דרך בביקורתיותו הנועזת בספרות היידיש.

זהו סיפורו של בית־זונות יהודי בעיירה מעורבת בפולין. בעל הבורדל, יחיאל, הוא יהודי דתי שממרק את עוונותיו באמצעות תרומות נדיבות לבית־הכנסת. בעזרתן הוא גם מקווה לסדר שידוך הולם לבתו, חיהל'ה, ההולכת ומגלה עניין בעסק המשפחתי שמתנהל במרתף.

המצב הולך ומסתבך בשל סדרת עלילות משנה שמהן נודף ריח חריף של מוסר כפול, ניצול אכזרי של נשים והתחסדות של גברים (יהודים וגויים כאחד). מתוך כל הסחי הזה מתרומם סיפור אהבה תמים ויפה בין חיהל'ה לבין המאדאם של הבורדל, לולה - היחידה שמסוגלת עדיין להאמין באפשרות של חיים אחרים.

את המוסיקה להצגה כתבה יסמין אבן, וזהו החלק החלש יותר של ההפקה שהעמיד הבמאי, אמיר י. וולף, כי יש כאן עירוב של יותר מדי סגנונות מוזיקליים ללא קו סגנוני ברור. בצוות השחקנים ניתן לציין את דר רוזנבאום (חיהל'ה), אפרת כהן (לולה), זיו שליט (פטר, מנהל הבורדל) ובן יוסיפוביץ (הרב/ הכומר). מעל לכולם בולט רפי ויינשטוק, בתפקיד יחיאל, שמנסה למצוא את הדרך להישאר קדוש וטהור למרות הפשרות הכואבות שעשה בחייו. התוצאה הסופית היא מחזמר ציני מאוד ומפתיע בנועזותו, אבל גם קצת ארוך מדי ונסחב מבחינת הקצב שלו, שאינו חס על שום פרה קדושה בניסיונו להציג בפנינו את העיירה היהודית המסורתית במלוא קלונה.