מותו של סופר ולוחם

הסופר חנוך ברטוב, חתן פרס ישראל לספרות, הלך אמש לעולמו בגיל 90 בביתו בתל־אביב. ברטוב, שכתב כמה מהיצירות היפות בספרות העברית ובהן "החשבון והנפש", "שש כנפיים לאחד", "של מי אתה ילד" ו"מתום עד תום" היה מסופרי דור תש"ח שעליהם נמנים בין היתר ס. יזהר, אהרן מגד, נתן שחם, משה שמיר וחיים גורי.

קראו את הפרק הראשון של הספר "קריאה עיוורת"

"מאחרוני הנפילים של דור תש"ח, ששירת גם בבריגדה וגם במלחמת השחרור, הלך לעולמו", ספד לו הסופר א.ב יהושע. "ברטוב היה מבכירי הסופרים של דור מלחמת העצמאות, וזה שהכי מחובר למורשת היהודית, בין היתר דרך הפגישות שלו עם ניצולי השואה בזמן שהיה בבריגדה באירופה. הוא כתב את הספר 'אני לא הצבר המיתולוגי', וכן את הביוגרפיה הגדולה על דדו אחרי מה שקרה במלחמת יום כיפור. והוא היה גם עיתונאי ועורך ספרותי".

ברטוב נולד בפתח־תקווה בשם חנוך הלפגוט להורים יוצאי פולין. בגיל 17 התגייס לבריגדה הבריטית. במסגרת זו לחם במשך שלוש שנים בשורות הצבא הבריטי בתקופה מלחמת העולם השנייה, והשתתף בקרבות באיטליה ובמדינות נוספות. נוסף לכך שירת בחטיבה היהודית הלוחמת. במהלך המלחמה הנוראה הזו כתב את סיפורו הראשון "צל העבר", שפורסם מאוחר יותר בשבועון "הגלגל" שאותו ערך אז דב קמחי.

מאוחר יותר למד ברטוב היסטוריה ותולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית, אך במלחמת העצמאות נקרא שוב לדגל והפעם שירת ביחידות חיל השדה של צה"ל. בתום הקרבות חזר ללימודיו וליצירתו. הוא פירסם באותן שנים סיפורים בכתבי העת "משא" (המוסף הספרותי של "למרחב"), "בשער" ו"אורלוגין" בעריכתו של אברהם שלונסקי.

עבודתו הספרותית רבת השנים זכתה להוקרה רבה: הוא זכה בפרס ראש הממשלה לספרות, בפרס אקו"ם למפעל חיים ובפרס ישראל לספרות לשנת 2010. לצד זאת שימש נספח התרבות בשגרירות ישראל בבריטניה.

חברו הסופר חיים באר סיפר אמש ל"ידיעות אחרונות": "היינו חברים מאוד קרובים עוד מהימים שהוא הוציא את הספרים שלו ב'עם עובד'. לפני כחודש עוד הספקנו לחגוג איתו ועם אשתו השנייה, פרופ' מיכל אורון, בביתם, את חתונתם בנישואים אורתודוקסיים. הוא היה צלול וחד כסכין למרות שהגוף כבר בגד בו. עם חוש הומור הוא אמר – 'הראש עומד למכירה, הגוף לא'. ביום שישי באנו אליהם הביתה והוא שכב במיטה. לרגע הוא פקח את עיניו, ראה אותי ואמר שהוא אוהב אותנו. חנוך השתייך אמנם לדור תש"ח, אבל היה אולי הראשון שנתן תשומת לב למהגרים. כשהם התחילו את דרכם וכתבו על עולמו של הנוער הארץ־ישראלי שמחרף נפשו ונותן את חייו למען האומה, ברטוב הציץ הצידה אל פליטי השואה. הייתה לו ביקורת קשה מאוד על ההנהגה הפוליטית והוא הלך עם תחושה עזה מאוד שהמקום שהוא הקדיש לו את חייו הולך פארש. מהדור שלו נשארו חיים גורי ונתן שחם".

ברטוב ז"ל השאיר אחריו אישה, שני ילדים וחמישה נכדים. הלווייתו תתקיים מחר בקיבוץ עין־החורש.