yed300250
הכי מטוקבקות
    עוזרות פרלמנטיות מוחות נגד קוד הלבוש בכניסה לכנסת, אתמול
    ממון • 14.12.2016
    האם המעסיק יקבע לנו איך להתלבש?
    בימים האחרונים מחו נשים רבות נגד קוד הלבוש המחמיר שיישם משמר הכנסת • האם מותר למעסיקים לקבוע את סגנון הלבוש של עובדים? • מדריך
    ליטל דוברוביצקי

    בימים האחרונים זעמו נשים רבות על הדרישה של משמר הכנסת מהעוזרות הפרלמנטריות שלא לבוא למשכן בשמלות קצרות מדי. העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ מרב מיכאלי אף עוכבה בכניסה בטענה ששמלתה קצרה. האם משמר הכנסת הפך למשמר הצניעות? תהו רבים. מנגד, בכנסת טענו כי לב העניין הוא באמת קוד לבוש ראוי ומכובד.‬

     

    ומה קורה בעולם העבודה? האם מותר למעסיקים שלנו לקבוע לנו קוד לבוש? ואם כן, עד היכן יכולים המנהלים להתערב לנו בסגנון הלבוש?

     

     

    עו"ד דפנה שמואלביץ
    עו"ד דפנה שמואלביץ

     

    עו"ד דפנה שמואלביץ ממשרד רובין־שמואלביץ, המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים במשק, מציינת כי בית המשפט העליון כבר פסק בעבר כי "מעסיק בהחלט רשאי לקבוע קוד לבוש וסגנון לבוש שתואם את התדמית העסקית שהוא מעוניין לשדר. למשל, אם במקום עבודה מסוים נהוג שהעובדים ילבשו מדים, העובד לא רשאי להחליט שהוא לא ילבש את מדי החברה. אם במקום מסוים שנותן שירות לקהל מהמגזר הדתי הוחלט על הופעה הולמת וצנועה, עובדת לא רשאית להחליט שהיא מופיעה במיני ובגופייה".

     

    זכות המעסיק גוברת?

     

     

    בית הדין לעבודה כבר דחה בעבר תביעה של חבר אגד, שטען כי חיובו ללבוש מדים זהים לשאר הנהגים פוגע בחופש הביטוי שלו. ביה"ד קבע כי חיוב עובדים ללבוש תלבושת מסוימת או אחידה בעבודתם אינו פוגע בזכויות יסוד, אף שהוא שולל מהעובד את חופש הבחירה.

     

    דוגמה נוספת לתביעה שהתבררה בעבר בבית הדין לעבודה: עובד שהתקבל לעבודה כשליח פיצה וביקש לעבוד רק עם הקסדה האישית שלו משום שהיה לה לטענתו "ערך רגשי ובטיחותי". מקום העבודה התעקש שהשליח ילבש קסדה בצבעי החברה, דבר שגרר את התפטרות העובד ותביעה לפיצויים. התביעה נדחתה, וביה"ד פסק כי באיזון בין הערך הרגשי שחשוב לעובד לבין שמירה על אחידות במקום העבודה - גוברת זכות המעסיק.

     

    עו"ד שמואלביץ מסבירה כי "לעיתים מקורו של קוד הלבוש הוא בחוק או בתקנות. תקנות רישוי עסקים החלות על בתי אוכל קובעות כי עובדים בהכנת אוכל במסעדות חייבים ללבוש בגדים בהירים ושלמים וחייבים כיסוי ראש. על פי כללי לשכת עוה"ד, עורכי דין חייבים להופיע לבתי המשפט במדי משפט. יש תקנות הקובעות כי עובד מעבדה רפואית חייב ללבוש חלוק. כמו כן, על פי התקשי"ר, עובדי המדינה המקבלים קהל חייבים להקפיד על לבוש נקי והולם".

     

    האם מעסיק חייב להודיע למועמד לעבודה על קיום קוד לבוש?

     

    במקרה שבו קוד הלבוש מחייב שינוי באורח החיים של העובד גם מחוץ לעבודתו, הרי שחלה על המעסיק חובה להודיע מראש למועמד על קיומו של קוד הלבוש כחלק מחובת תום הלב ביחסי עבודה. למשל, מסבירה עו"ד שמואלביץ, "נפסק פיצוי כספי לעובדת שהוצבה לעבודה בסניף של חברת מזון גדולה בבני־ברק משום שלא הוסבר לה מראש כי חובתה ללבוש חצאית".

     

    אסור לשלול פיצויים

     

    מה קורה אם העובד הפר את קוד הלבוש? אפשר לשלול ממנו פיצויי פיטורים?

     

    השאלה התעוררה בתביעה של מורה נגד מוסד חינוך חרדי שהועסקה בו לתשלום פיצויי פיטורים. לטענת המוסד, המורה פוטרה עקב הפרת משמעת חמורה: היא לא פעלה על פי קוד הלבוש הנדרש ממנה. נפסק כי אי־ציות לקוד לבוש אינה עבירת משמעת חמורה המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים.

     

    האם הערות על לבושו של העובד הן הטרדה?

     

    עו"ד שמואלביץ: "זה תלוי במידה רבה בנסיבות המקרה. לדוגמה, פקידה תבעה את מקום עבודתה ועובדת בכירה מטעמו בטענה כי העובדת הטרידה אותה מינית בכך שהעירה לה על הלבוש. לא הייתה מחלוקת כי הוער לתובעת בשיחה בארבע עיניים שלא לבוא לעבודה בחולצות בטן, במכנסיים צמודים ובכפכפים. בית הדין פסק כי בקשה של מעביד מעובדת שלא להתייצב במקום העבודה בלבוש בלתי הולם אינה הטרדה מינית.

     

    מנגד, מחמאות לא הולמות לעובדת על לבושה, בייחוד אם הן מגיעות מממונה לכפיפה, עלולות להתפרש כהטרדה מינית, אבל הנושא מורכב: עובדת ערבייה תבעה את המעביד ואת הממונה עליה, אף הוא ערבי. לטענתה, הממונה יצר איתה מערכת יחסים אינטימית מדי, ובה החמיא לה על לבושה ואמר שיש לה גוף יפה. עוד אמר לה כי מכיוון שהיא אישה חזקה שאינה מסורתית הוא מרגיש נוח לידה.

     

    ביה"ד קבע כי התובעת אכן אינה מתלבשת בלבוש ערבי מסורתי, וכי התנהלותה נושאת אופי מערבי לחלוטין, ולכן מבחינה אובייקטיבית לא הייתה צריכה לראות באמירת הנתבע הטרדה מינית. עם זאת, בשל קיומם של יחסי מרות בין הצדדים היה על הממונה לנהוג משנה־זהירות ולהימנע מהערות כאלה. אי לכך, נפסקו לחובת הנתבע פיצויים בגין נזק לא ממוני של 15 אלף שקל", מציינת עו"ד שמואלביץ.

     

    במקרה אחר נדון עניינו של מוכר בחנות תכשיטים, שטען לפיטורים מחמת אפליית מין. בין השאר טען העובד כי קיבל יחס מתנכל במיוחד בעניין קוד הלבוש. ביה"ד מצא כי כשמנהל אומר לעובד כי טוב היה עושה אם היה משקיע בעבודתו כפי שהוא משקיע בטיפוח גופו, הוא פועל באופן שאינו ראוי אבל אינו מפלה את העובד מטעמי מין.

     

    במקרה נוסף, שהגיע לפתח ביה"ד, נדונה השאלה האם הופלה מלצר מחמת מראהו החיצוני ופוטר שלא כדין על רקע הקעקועים שעל גופו. ביה"ד דחה את טענת העובד וקבע כי הדרישה כי ילבש חולצה ארוכה סבירה ונבעה מאופיו ומתנאיו של התפקיד.

     

    lital-do@yedioth.co.il

     


    פרסום ראשון: 14.12.16 , 21:52
    yed660100