שני 28 בספטמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    סיגריה אלקטרונית IQOS
    ממון • 15.12.2016
    בשאיפה להזיק פחות
    מיום ראשון תציע פיליפ מוריס למעשנים בישראל לעבור ל"אייקוס" - תחליף–הסיגריה החדש שפיתחה • לפי מחקרי החברה, הוא אמור להפחית דרמטית את הנזקים לעומת סיגריה רגילה • עם זאת, המחקר בבני אדם נמשך 3 חודשים בלבד • שלחנו את כתבנו למעבדות הפיתוח בשווייץ כדי לברר מה בדיוק מראים המחקרים, האם ניתן לסמוך עליהם, ומהם הסיכויים והסיכונים שעדיין נותרו לא פתורים • קחו אוויר
    יניב חלילי | נוישטל, שווייץ

    עצים ירוקים מרשימים צומחים מרצפת קומת הקרקע של הבניין, מעבדות חדשניות עם שמשות זכוכית מוארות באור בוהק, ואנשים לבושים חלוקים לבנים מסתובבים בין הקומות, מדי פעם יורדים אל קומת הקפיטריה, המציעה אוכל בריא ומזין. כל פרט בבניין הזה משרה אווירה של אסתטיקה, חדשנות ובריאות. אפילו הנחל בחוץ מציית למיקומו בעיר השווייצרית נוישטל, והמים זורמים בו בצייתנות.

     

    ברוכים הבאים למעבדות המחקר של תאגיד "פיליפ מוריס" בשווייץ. כאן אין זכר לתמונות של איברים שמחלת הסרטן חוללה בהם שמות. גם תמונות הזוועה של חולי סרטן בשלבים סופניים, המתנוססות על קופסאות סיגריות של החברה במדינות שונות, נראות רחוקות. מחוץ לבניין אף אחד לא מעשן סיגריה שתאפשר לו לגמור בנחת את יום העבודה. הבניין הזה מייצג, במידה רבה, את התדמית החדשה שמנסה פיליפ מוריס לרכוש, אחרי עשורים ארוכים שבהם מוצריה הובילו לתמותה של מיליוני בני אדם ברחבי העולם.

     

    לפני שבועיים יצא מנכ"ל החברה, אנדריי קלנצופולוס, בהודעה דרמטית שהיממה את העולם: החברה – יצרנית מרלבורו, L&M וסיגריות נמכרות אחרות – משיקה את "אייקוס" (IQOS), תחליף הסיגריה האלקטרוני, שלו היא קוראת "מוצר מופחת סיכון" (Reduced Risk Product). כלומר: "בעל פוטנציאל להפחית את הסיכון האישי וההמוני בהשוואה לעישון סיגריות", כהגדרת החברה.

     

    המוצרים הללו, שאסור לקרוא להם סיגריות – כשעשיתי זאת ננזפתי על ידי אנשי החברה – מתיימרים לא רק להפחית באופן ניכר את הסיכון של מעשנים לחלות במחלות לב, ריאה, או סתם למות, אלא גם להחליף לחלוטין את הסיגריות הרגילות. לפי הודעתו של המנכ"ל, פיליפ מוריס מתכוונת ביום מן הימים להפסיק לייצר בכלל סיגריות רגילות. אחרי עשורים שבהם השקיעה מיליארדי דולרים בשיווק מתוחכם, לובינג אגרסיבי ומאבקים משפטיים כדי למכור סיגריות מסרטנות, מצהירה החברה עתה כי היא מעוניינת לגמול את העולם מסיגריות ולהעביר אותו למוצרים מופחתי הסיכון שלה.

     

    המעבדות בשווייץ. מחקר של 10 שנים בהשתתפות 300 מדענים
    המעבדות בשווייץ. מחקר של 10 שנים בהשתתפות 300 מדענים

     

    ההתחלה: זה לא הניקוטין

     

    במעבדות הבוהקות של החברה בנוישטל עסקו בעשור האחרון 300 מדענים במחקר מרשים, מקיף וחדשני, על המצאת ה"אייקוס". סכום חסר תקדים של 3 מיליארד דולר הושקע בפיתוח המוצר.

     

    בשנים האחרונות, ואף קודם לכן, הגבילו יותר ויותר מדינות את יצרניות הטבק והסיגריות, השיתו על מוצריהן מסים גבוהים ויצאו בקמפיינים גדולים על נזקי העישון. במקביל עלתה ופרחה תעשיית ייצור הסיגריות האלקטרוניות – תחליף שנועד לספק למעשנים אותה הנאה עם רמת סיכון מופחתת באופן ניכר. אבל הסיגריות האלקטרוניות נחלו עד כה רק הצלחה חלקית. על פי פרסומים שונים, שגם בפיליפ מוריס מנופפים בהם, שיעור המעשנים שהמירו סיגריות רגילות בתחליפים האלקטרוניים עומד על 20% במקרה הטוב. המוצר לא אטרקטיבי מספיק כדי לגרום לאבירי מסדר העישון להמיר את דתם. הטעם אינו אותו הטעם, פעולת היניקה לא נושאת אותה הנאה, והיו גם צרכנים שדיווחו על טעמי לוואי.

     

    בפיליפ מוריס החליטו להיכנס לרווח הזה ביתר שאת ולפתח מוצר שייהנה מאותם יתרונות של סיגריה אלקטרונית, אבל בעל דימיון רב ככל האפשר לסיגריה רגילה. "אתה רוצה לספק למעשנים פתרון שהם ירצו לאמץ", אומר ד"ר נונו פזנדה, מנהל קשרי המדע בפיליפ מוריס.

     

    על פי הערכות, בשנת 2020 יהיו מיליארד מעשנים בעולם, ובמהלך המאה ה־21 ימותו מיליארד בני אדם כתוצאה ממחלות הקשורות לעישון. אבל לטענת מדעני החברה, לא עצם צריכת הניקוטין מסכנת את הגוף, אלא העובדה שהוא נצרך בעישון. "ניקוטין", אומרים בחברה, "הוא חומר ממכר, והוא לא לחלוטין נטול סיכונים, אבל לא הוא שמזרז את המחלות ולא הוא הגורם העיקרי להן. אם ניתן לאנשים דרך בטוחה יותר לצרוך ניקוטין, נספק פתרון ואלטרנטיבה".

     

    סיגריות רגילות מכילות 4,000 כימיקלים שונים, מתוכם 58 מזיקים, או בעלי פוטנציאל לגרום נזק בריאותי חמור. אבל – וזה אבל חשוב למדי – חלק גדול מהכימיקלים הללו הופכים למזיקים ולרעילים מאוד בעיקר בעת פעולת העישון. בעישון של סיגריה רגילה מתרחש תהליך חימום של הטבק בטמפרטורה של 600 עד 800 מעלות, ששורף את הכימיקלים, הופך אותם לרעילים מאוד ומשחרר את העשן.

     

    המוצר: אידוי, לא שריפה

     

    בעשור של מחקר רשמה החברה אצל רשמי הפטנטים בעולם 1,400 פטנטים שונים הקשורים לאייקוס. המחקר נערך ב־30 תחומים שונים, מפיזיקה וכימיה, דרך ביולוגיה של התא, ועד רעלים וגנטיקה. רק תאגיד ענק, שמעסיק 82 אלף עובדים, יכול להרשות לעצמו מחקר כה מקיף ויקר.

     

    "הנחת יסוד אחת הייתה שאם נוריד את הטמפרטורה, כלומר נוותר על פעולת שריפת הטבק, אנחנו עשויים להפחית באופן ניכר את סכנות העישון", אומר פזנדה. "הנחת היסוד השנייה הייתה – במקום להפחית כימיקל מזיק אחד, ננסה להפחית את כולם, וכך נפחית את הנזק באופן ניכר". את פעולת השריפה המירו באידוי בטמפרטורה של 300 מעלות, וכך נולד המוצר שמושק בימים אלה במדינות רבות, וגם אצלנו. ביום ראשון הקרוב יחל מסע יחסי הציבור לקראת ההשקה בארץ, בין השאר באמצעות "עלון מידע" שיצורף לחפיסות הסיגריות של פיליפ מוריס, וההשקה עצמה תיעשה בתחילת 2017.

     

    במה מדובר? זהו מקלון טבק, שאותו נועצים בתוך מחזיק מיוחד, ואת המחזיק טוענים בתוך ערכה אלקטרונית באמצעות מטען או כבל USB. המקלון נראה כמו סיגריה קטנה עם עלי טבק גדולים ודחוסים, שהופקו בדרך מיוחדת עם מים וגליצרין. לוחצים על המחזיק וממתינים 15 שניות, עד שהנורה הקטנה הקבועה בו מפסיקה להבהב, ואז הוא מוכן לעישון. הוא "דולק" במשך שש דקות, או מספק 14 שאיפות – מה שקורה קודם. בתוך המחזיק יש להב המחמם את הטבק באופן אלקטרוני, באמצעות סוללה, ומווסת את הטמפרטורה לאורך כל פעולת "העישון" כדי שלא תעלה על 300 מעלות, כלומר לא תוביל לפעולה של שריפת הטבק.

     

    בכל פעם שמסיימים "לעשן" מקלון, צריך להשיב את המחזיק אל המטען. 5־3 דקות של טעינה יספיקו כדי לתחוב לתוך המחזיק מקלון חדש. הטענת המטען לשעתיים תספיק ל־20 מקלוני טבק.

     

    ערכת ההטענה והמחזיק נקראים אייקוס. מקלוני הטבק נמכרים בנפרד, כמו קופסאות סיגריות, ונקראים Heets. בישראל תימכר הערכה ב־300 שקל. מחיר חפיסת מקלונים טרם נקבע, אבל הוא יהיה דומה למחיר חפיסת סיגריות רגילה. בבריטניה נמכרת חפיסת מקלוני טבק ב־8 ליש"ט, מעט פחות ממחיר חפיסת מרלבורו (10-9 ליש"ט). מקלוני הטבק יופצו בשלושה טעמים: מעודן, עשיר ומנתול.

     

    את ההבדל בין מקלון הטבק לסיגריה רגילה אפשר לראות היטב גם בסוף השימוש: פילטר בסיגריה רגילה מתכסה בכתם חום כהה, המעיד על ספיגה של עשן סמיך ורב. במקלון הטבק המשומש אין כתם כהה, והוא מכוסה בעקבות רטובות המעידות כי התבצעה בו פעולת אידוי, ולא שריפה.

     

    הטעם: הרבה יותר קרוב

     

    אז מה טעמם של מקלוני הטבק החדשים, והאם הם מקפלים בתוכם שינוי אדיר ביחס לסיגריות האלקטרוניות הקיימות בשוק. התשובה מורכבת. חוויית העישון מוכרת לי משנים ארוכות של עישון רב, ולמרות שנגמלתי, אני עדיין חוטא בעישון במסיבה או עם דרינק. לכן שמחתי להתנסות בעישון כמה מקלוני טבק. אין ספק שהם דומים בטעמם לסיגריות רגילות יותר מאשר סיגריות אלקטרוניות רבות אחרות שניסיתי – וניסיתי לא מעט. ב"עישון" של סיגריות אלקטרוניות אחרות הרגשתי לא אחת שאני מעשן אוויר בטעם של מאפרה, או עשן מדולל מאוד. לא אחת סבלתי מצרבת בגרון או מדגדוג טורדני ממושך. עם מקלוני הטבק לא הייתה לי תחושה דומה מבחינת הטעם. עם זאת, זה עדיין לא זהה לטעמה של סיגריה רגילה. אם הייתי צריך להעריך באחוזים, הייתי אומר שהטעם דומה ב־70% לטעמה של סיגריה רגילה (לעומת 20%־50% בסיגריות אלקטרוניות אחרות שניסיתי). גם הצריבה בגרון הייתה שם – אבל עדינה יותר.

     

    אבל למקלוני הטבק היה יתרון משמעותי נוסף, שעליו גם נשענים בפיליפ מוריס בפעולת ההחדרה שלהם לשוק: הם מזהמים הרבה פחות את האוויר. נשיפת הטבק המאודה פולטת לחלל האוויר כמות זעירה של אדים, המתפוגגת במהירות יחסית. כאשר עישנתי מקלון טבק שלם בתוך חדר סגור (ולא מאוד גדול) במשרדי החברה – המחוברים למערכות אוורור – לא נותרו בחדר עקבות של ריח או של עשן. מיותר לציין שגם אין אפר שצריך להיפטר ממנו. עם זאת, כאשר עישנתי בחדר מגורים רגיל, אמנם לא נשאר ריח כבד ומובחן כמו זה של סיגריה רגילה, אך בכל זאת נותר ריח שסירב להתפוגג שעה ארוכה.

     

    לפי הדיווחים הרשמיים של פיליפ מוריס, באדי הטבק הנפלטים יש ב־90%־95% פחות חומרים בעלי פוטנציאל להזיק, בהשוואה לעשן סיגריות רגילות. זה אומר שגם הסיכון של מעשנים פסיביים פוחת משמעותית. הטיעון הזה ישמש את החברה בניסיון לקבל במדינות שונות אישורים לאפשר את צריכת המוצר גם בחללים סגורים, למשל במטוס.

     

    ועוד עניין קטן: מעשנים שינסו לעבור לאייקוס יגלו שהם צריכים לפנות עוד מקום בכיסים. מלבד קופסת מקלוני הטבק, צריך לשאת גם את הערכה, שגודלה כגודל טלפון סלולרי. ואם לא לקחתם את הערכה, תיאלצו לא לעשן, או שתמצאו עצמכם סרים לקיוסק הקרוב וקונים סיגריות.

     

    המחקר: אין פרספקטיבה

     

    בסיור במעבדות הפזורות בבניין החברה בנוישטל אנחנו רואים מדענים טורחים על ניסויים שונים. במעבדה אחת משתמשים במכונות משוכללות שעורכות השוואה של הרעלים הנפלטים בעשן סיגריות לעומת אדי טבק. מעבדה אחרת בודקת את צפיפות הרעלים הנפלטים אל בד או אל גוף מים, ובמעבדה שלישית בודקים את האופן בו הרעלים הורגים תאי גוף. בחברה מציגים מחקרים רבים שנערכו לאורך השנים, גם על ידי חברות חיצוניות, בדומה לאופן שבו מבוצעים מחקרים בענף התרופות. החברות החיצוניות, אומרים בחברה, ערכו את המחקרים באופן עצמאי והגישו לפיליפ מוריס את התוצאות מבלי שיכלה לשנות אותן. המחקרים גם פורסמו בכתבי עת מדעיים.

     

    הניסוי הקליני בבני אדם נערך בקליניקה ביפן על 160 מבוגרים מעשנים, שחולקו לשלוש קבוצות: 40 שהתבקשו להמשיך לעשן כרגיל, 40 שהתבקשו להפסיק לעשן לתקופת המחקר, ו־80 שהתבקשו לעשן אייקוס במקום סיגריות. המחקר התקיים במשך שלושה חודשים, מתוכם חמישה ימים במעבדה ו־85 ימים מחוץ לה. אחר כך נבדקה רמתם של 15 כימיקלים רעילים בגופם של הנבדקים, בבדיקות דם ושתן.

     

    התוצאות הראו מגמה ברורה: מעשני סיגריות רגילות המשיכו להביא אל קרבם רעלים רבים ומסוכנים בשיעור גבוה. לעומתם, אלה שהפסיקו לעשן וגם המעשנים שעברו לאייקוס רשמו ירידה חדה בחשיפה לרעלים – ובשיעור מאוד דומה. כלומר, לטענת פיליפ מוריס, להפסקת עישון ולמעבר לאייקוס יש השפעות כמעט זהות.

     

    נתון מעניין שעלה מהבדיקות הוא שרמת הריכוז של ניקוטין בדם, ואורך הזמן שהוא נשאר בדם – היו זהים בין מעשני אייקוס למעשני סיגריות רגילות. כלומר: מעשנים המכורים לניקוטין שיעברו לאייקוס ימשיכו לקבל אותה כמות ניקוטין לגוף – אבל עם הרבה פחות רעלים.

     

    אבל – וזה אבל גדול – מדובר על מחקרים חדשים. הם לא בודקים, למשל, מהי ההשפעה של אייקוס לטווח ארוך על הגוף, ומה יקרה בעוד 25־20 שנים לאותו מעשן שהמיר סיגריה באייקוס. בחברה אמנם טוענים כי למדע יש דרכים לחזות השפעות ארוכות טווח גם בלי להמתין שנים ארוכות, באמצעות תחום חדש שנקרא Systems Toxicology (שמערב בדיקות גנטיות, מתמטיקה ומחשבי־על). אבל נציגי החברה מודים כי הם לא יכולים לחזות כמה ממעשני האייקוס יחלו בעוד עשרים שנה, או באילו מחלות. "אנחנו לא אומרים שמדובר במוצר פחות מזיק מסיגריות, אלא מציגים נתונים מאוד מעודדים על הנזק הקטן יותר שנגרם לאיכות האוויר ועל מספר נמוך יותר של כימיקלים שמשתחררים. אנחנו רוצים לאפשר לאנשים שממילא מעשנים סיגריות את הפוטנציאל להפחית את הסיכון ללקות במחלות", אומרים לנו נציגי החברה בזהירות מחושבת. "אייקוס הוא לא נטול סיכון לחלוטין, אבל מכיוון שהוא מבטל את הבעירה, מספר החומרים והכימיקלים המזיקים יורד באופן משמעותי. אנחנו נותנים לאנשים דרך בטוחה יותר לצרוך ניקוטין".

     

    בחברה מבטיחים שבשנה הבאה ייערכו ניסויים בקרב מספר גדול יותר של אנשים, ובפרק זמן ארוך יותר. כלומר: ההערכה המדעית טרם הושלמה. למה המוצר הושק אחרי תקופת ניסוי כה קצרה? בחברה אומרים כי זו עוד דרך לאשר את הממצאים – להשיק את המוצר ולראות מה הוא עושה.

     

    הבעיות: מי יפסיק לעשן, מי דווקא יתחיל

     

    ההשקה הראשונית של האייקוס הייתה כמעט חשאית – בנגויה שביפן ובמילאנו שבאיטליה, בסוף 2014. בשנה שעברה הצטרפו שווייץ, רוסיה, גרמניה ומונקו, ועד סוף 2016 תשלים החברה חדירה לעשרים מדינות, כולל בריטניה, שם נערכה ההשקה לאחרונה. החברה בנתה מפעל לייצור המוני של מקלוני טבק בעיר האיטלקית בולוניה, בהשקעה של 500 מיליון יורו, ועד סוף השנה הוא ייצר 30 מיליארד מקלות טבק.

     

    היפנים אימצו את הגאדג'ט החדש בהתלהבות, משל היה טמגוצ'י משוכלל, ונתח השוק של אייקוס הגיע שם ל־4.9% מכלל צרכני הסיגריות. 35% מאלה שהמירו סיגריות רגילות באייקוס היו צרכני סיגריות של פיליפ מוריס. היום יש ביפן 4,200 נקודות מכירה שבהן המוצר מוצע. לפי מחקרי החברה, רוב מעשני האייקוס נטשו כליל את הסיגריות הרגילות.

     

    אבל מה אם האייקוס יפתה אנשים שנגמלו, או שמעולם לא עישנו, להתחיל לעשן ביתר קלות ולצרוך ניקוטין, מתוך מחשבה שהנזק הבריאותי הרבה יותר קטן מזה של סיגריות רגילות? על כך אומרים בחברה, כי רק 2% מצרכני המוצר הם מעשנים שנגמלו בעבר. פחות מ־1% הם צרכני ניקוטין חדשים שלא עישנו בעבר והחלו עכשיו. בחברה גם אומרים כי במהלך וולונטרי, מבלי שהיא מחויבת לכך, תופיע גם על חפיסות מקלוני הטבק אזהרה מפני נזקי העישון, בנוסח: "מוצר זה מזיק לבריאותך וממכר".

     

    פיליפ מוריס, שב־2014 הכניסה סכום אסטרונומי של 80 מיליארד דולר לפני מס, וכמעט עשירית מתוכו רווח נקי, מפעילה מכבש שיווק ומשקיעה סכומי עתק בהשקה ובחדירה לשווקים. זה מתחיל, אגב, במינוחים: במקום סיגריה, החברה מנסה לשכנע אותנו לומר "מוצר מופחת סיכון". כי סיגריה היא הגדרה למקל טבק שנשרף, ואילו אייקוס גורם לאידוי טבק. על חפיסת מקלוני הטבק החדשים כתוב "מרלבורו", מותג סיגריות של פיליפ מוריס שנחשב "איכותי", אם אפשר לומר כך על סיגריות. בחברה טוענים כי הדבר נועד לקשר אותו אסוציאטיבית עם האיכות של מרלבורו. בישראל החליטו לא להדפיס את המילה "מרלבורו". למה? כדי לבדל אותו מהסיגריה המוכרת, אמרו לנו נציגי החברה בישראל.

     

    עם זאת, מחיר המוצר לא ישחק תפקיד בניסיון למשוך אותנו אליו: כאמור, הוא לא זול יותר מסיגריות רגילות. ממשלות מנסות היום להאיץ באזרחיהן להפסיק לעשן על ידי הטלת מס גבוה על הסיגריות. אפשר להניח שעל מוצר כמו אייקוס לא יושת מס גבוה כמו על סיגריות רגילות, ובפיליפ מוריס מודים שאכן המס נמוך יותר. מדוע, אם כן, הוא לא זול יותר? בחברה אומרים שהושקע כסף רב בפיתוח ובחדירה לשווקים: "אנחנו מנסים להרוויח". ועוד הסבר: "אנחנו מוכרים מוצר פרימיום, ועל מוצר פרימיום אתה משלם מחירי פרימיום". זה אומר שרבים מהמעשנים הכבדים ביותר בעולם, אלה שיסבלו ממחלות ממיתות, לא יוכלו להרשות לעצמם לעבור לאייקוס. אלו הם בעיקר תושבי המדינות העניות. "נכון לעכשיו אייקוס הוא מוצר פרימיום שמתאים לפלח מסוים", אומרים בחברה. "אנחנו עובדים על טווח של מוצרים שיתאימו לאוכלוסיית כלל המעשנים".

     

    פיליפ מוריס מנסה להציג את המוצר החדש כמשהו שמאחוריו עומדת דאגה אמיתית לבריאות הציבור ולא רק שיקולים כלכליים. אבל במדינות רבות בעולם – כמו אוסטרליה, נורווגיה ואורוגוואי – החברה דווקא ניהלה מאבקים משפטיים ארוכים נגד מגבלות על שיווק סיגריות, אם כי ללא הצלחה. זו אחת הסיבות שבבריטניה סיגריות לא מוצגות במדפי החנויות אלא בארונות סגורים, ובמדינות רבות אריזה של סיגריות היא לבנה וחלקה. בחברה אומרים לי תחילה שוויתרו על כמה מהמאבקים המשפטיים כי לא רצו לעודד אנשים להמשיך לעשן, ואחר כך אמרו פשוט: "שינינו אסטרטגיה".

     

    החברה גם לא מציינת באתר שלה שסיגריות הורגות, אלא רק "גורמות למחלות", ניסוח שלא מתיישב עם התפיסה הרווחת בארגוני בריאות בכל העולם, ועם מה שנהוג במדינות שונות. החברה ספגה ביקורת רבה על כך. מדען החברה אומר לנו: "אנחנו מזכירים באתר שמדובר ב'מחלות', כי מבחינה מדעית אנחנו לומדים את הסיכונים ואת המכניזמים שמובילים למחלות הללו". למה לא כתוב מוות? אני שואל את אנשי פיליפ מוריס, "אנחנו לא בעמדה להגיב על כך", אומר אחד המנהלים.

     

    את הפיתוח של אייקוס מלווה מן הסתם הטראומה של חברת סרטי הצילום קודאק, שהייתה המובילה בעולם בשנות ה־70 וה־80, אבל פשטה רגל כי לא חזתה בזמן את הופעת המצלמות הדיגיטליות. פיליפ מוריס ודאי לא רוצה שיקרה לה דבר דומה. בחברה אומרים כי התחילו לפתח את אייקוס עוד לפני שהושקו הסיגריות האלקטרוניות הראשונות.

     

    אין ספק שאייקוס הוא מוצר מבטיח. ראו את המולת יחסי הציבור שהוא קיבל בחודש האחרון. אפילו המנכ"ל קלנצופולוס סיפר כי נגמל מסיגריות רגילות לטובת אייקוס. מה שבטוח, אם הוא יצליח – הוא יבטיח שפיליפ מוריס תמשיך להניב רווחים ולהיות שחקנית דינמית ומצליחה בשוק הסיגריות האלקטרוניות. סליחה, שוק המוצרים מופחתי הסיכון.

     


    פרסום ראשון: 15.12.16 , 17:28