מהפכה במדבר

תיאטרון אלעד הוא הצעיר ביותר בישראל וגם המרוחק ביותר מהמרכז. הוא פועל באילת ובמועצה האזורית חבל אילות הסמוכה. במסיבת העיתונאים שנערכה לאחרונה לאחר הצגת הבכורה של הלהקה, 'ירמה לאור הירח', הפתיעה ראשת מינהל התרבות, גלית והבה־שאשו, בהבטחה שבשלוש השנים הקרובות יעניק משרד התרבות לקבוצה הקטנה שעזבה את המרכז כדי ליצור בדרום - שני מיליון שקלים. טוב לראות שהמשרד, בהנהגתה של השרה מירי רגב (ששמה הוזכר שוב ושוב באותה מסיבת עיתונאים), יכול גם לעשות צעדים חיוביים לקידום התרבות, ולא רק לייצר עימותים ופרובוקציות מיותרות.

ההצגה מבוססת על המחזה 'ירמה' מאת פדריקו גרסיה לורקה, טרגדיה כפרית על אישה שלא מצליחה להיכנס להיריון ודעתה נטרפת בשל כך. הבמאי, שי פיטובסקי (שהיה מנהיג קבוצת הצעירים של 'הבימה'), בנה מהטקסט הפיוטי הצגה המשתמשת בכלים אוונגרדיים, כמו תיאטרון תלוי מקום ותיאטרון מטייל - מתוך מטרה לזקק ממנו חוויה קמאית יותר, ולקרב אותנו לרוח של לורקה, כפי שהוא תופס אותו, כמהפכן תרבותי.

הקהל המגיע לקיבוץ אילות מוזמן לטיול לילי. זה מתחיל בטקס חתונה מאולתר של ירמה וחואן, ונמשך בשיטוט לאורך הגדר. אחר כך יוצאים החוצה, לשבילי העפר שמסביב לקיבוץ. החלק הראשון, בתוך הקיבוץ, מעורר תחושה קצת מוזרה, כי בעצם אין כל קשר בין הדמויות הכפריות הספרדיות לבין הסביבה הקיבוצית המודרנית. רק כשהעלילה עוברת לטבע המדברי, מתחילים הטקסט הפיוטי וההתרחשות התיאטרונית להתחבר בצורה יותר אורגנית.

המסע מקבל בחלק הזה משמעות סימבולית, כסוג של שיטוט במעמקי הטירוף הנשי של ירמה על רקע היובש במדבר, המסמל את העקרות של הגיבורה. מי שמסייעת להפוך את הדבר הזה למוחשי היא השחקנית, נעמה ארמון, המצליחה לזקק את הייסורים של ירמה לעוצמה טראגית מרשימה. גם שאר השחקנים עושים עבודה טובה ומתמודדים בצורה נאה עם התנאים הבלתי מקובלים של ההופעה באוויר הפתוח.

יש הרבה סיבות לשמוח בהפקה המיוחדת הזו, ויחד עם זאת, יש משהו בהצגה שפיטובסקי בנה המעורר תהיות וסימני שאלה - מין תחושה מבלבלת של אוונגרד חדשני המתגעגע דווקא לתיאטרון הישן, זה של הקיר הרביעי. ובכל זאת, כיצירה ראשונה של קבוצה חדשה המחפשת את דרכה, היא בהחלט הותירה טעם של עוד.