בפוקוס: צ'רלי מגירה

הפעם הראשונה הייתה כנראה ברצועת הקליפים - יש שיכנו אותה מיתולוגית - 'נטו' של ערוץ 9, אז הערוץ המקומי. פתאום הופיע על המסך גבר בחליפה לבנה־שחורה ובלורית מתנפנפת שניגן ריפים של רוקבילי ושר בקול מתוק "רוק בעברית זה פשוט דינמיט", בקליפ שכולו מחווה אירונית לסרטי נעורים משנות ה־50. וזה נראה ונשמע כל כך רחוק מהרוקרים הישראלים שניסו לאמץ בכוח אופנות מתחלפות מניו־יורק ומלונדון, עד שקשה היה לדעת איך לאכול את היצור הזה: הוא רציני? הוא צוחק? למה הוא מתלבש ככה? ואיזה מין שם זה צ'רלי מגירה?

אבל גבי אבודרהם מבית־שאן ידע היטב מה הוא עושה - מה שהוא רוצה, כמובן. מראשית שנות ה־2000 הוא תמיד היה השם לשלוף כשנשאלת מה יש לסצנת האינדי המקומית למכור. דמותו החריגה הוסיפה שכבה סמיכה של ריוורב ושיק היכן שבדרך כלל שלטה הבינוניות והחקיינות. תחילה באלבומי הפיפטיז המשגעים שלו, לאחר מכן בפצצת הניו־ווייב המבריקה שלו ושל מיכל קאהן ('נערת ההפקר'), שותפתו המוזיקלית ובת זוגו במשך כמעט עשור, ובהמשך בהרכבים כמו Modern Dance Club ואפילו בהשתתפות ב'כנס העתידנים' של ארי פולמן. לומר שלא היה עוד אחד כמוהו לא תהיה מחמאה, אלא עובדה.

בחודש שעבר התקבלה בצער ובתדהמה הידיעה על מותו והוא בן 44 בלבד. כדרכה של התקופה, האבל התבטא בשלל מחוות ברשת ולא רק. ב־28 בדצמבר הוא גם יקבל ביטוי בימתי בערב שייערך במועדון לבונטין 7 בתל־אביב (הכניסה חופשית), בהשתתפות אמנים כמו המסך הלבן, הילה רוח, קוסטה קפלן, שי נובלמן ואחרים. כמיטב המסורת, היו מי שהביעו מורת רוח כלפי היוזמה. וואטבר. איתם או בלעדיהם, יהיה דינמיט.