יש מישהו בבית?

הסיפור המרכזי: זה היה משחק קשה לצפייה, והדבר היחיד שפיצה על כך היה השער של אלמוג בוזגלו. אצטדיון המושבה ממשיך לא להאיר פנים לבני־יהודה, שלא ניצחה בו אפילו פעם אחת. אתמול זה נגמר ב־1:1 עם הפועל חיפה. לפחות התוצאה לא מקפחת אף אחת.

שתי הקבוצות כבר החליפו העונה מאמנים בניסיון להקפיץ את העונה שלהן. יצחק שום הוא שועל ותיק, אבל גם למנהל המקצועי החדש ברור שהכתומים חייבים חיזוק כמעט בכל עמדה. הנקודה הכי בעייתית היא ההתקפה: אם לבני־יהודה היה חלוץ טוב, זה היה מסתיים בשלושה־ארבעה שערים רק במחצית הראשונה. להפועל חיפה בעיות דומות, אבל לפחות מצבה בטבלה לא כל כך גרוע.

בני־יהודה בכל זאת כבשה ראשונה, כשבוזגלו שלח (21) כדור מופלא לחיבורים מ־30 מטר והעלה את התחרות המשפחתית מדרגה. הבעיה הייתה שהשמחה החזיקה מעמד רק תשע דקות, עד שאדילסון באהיה הגביה משמאל ושלומי ארבייטמן החופשי נגח את השוויון.

איש המפתח: אם לא בוזגלו, בני־יהודה הייתה מפסידה. זו לא הפעם הראשונה שהבן של בוזי מביא נקודות.

פיקנטי עד חריף: אף פעם לא משעמם עם יואב כץ. לפני המשחק שוחח הבעלים עם שחקני חיפה בסקייפ וציטט את ווינסטון צ'רצ'יל: "כל עוד אנחנו מאמינים במטרה שלנו, ויש לנו רצון ברזל לנצח, הניצחון לא יחמוק מידנו".

כאן מודיעין: בני־יהודה היא קבוצת הבית הגרועה בליגה. חמש נקודות, מתוכן שתיים בלבד במושבה. מצד שני, היא לא הפסידה בבית להפועל חיפה מאז 1999.

קהל נכבד: חוץ משירי ההלל של אוהדי בני־יהודה לפדרו גלבאן (כולל דגל ענק עם תמונה שלו וכיתוב "פדרו מלך השכונה"), צדו את העין 50 זאטוטים כתומים שישבו ביציע ממול ושרו "אנחנו ארץ ישראל".