כחלק מההתקפה החריפה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקהילה הבינלאומית בעקבות ההחלטה של מועצת הביטחון ביום שישי, הוא אמר (בהודעה שהוציאה לשכתו): "בשעה שמועצת הביטחון לא עושה דבר לבלום את הטבח של חצי מיליון בני אדם בסוריה, היא נטפלת באופן מביש לישראל".

זו לא הפעם הראשונה שנתניהו מאשים את מדינות העולם בהתעלמות מהמצב בסוריה. אך האם ישראל שונה מהן במשהו? תחליטו אתם.

ביום רביעי האחרון עלתה על שולחן העצרת הכללית הצעת ההחלטה A/71/L.48, המבקשת "הקמת מנגנון בינלאומי, חסר פניות ועצמאי, לסיוע בחקירה ובהעמדה לדין של האשמים בפשעים החמורים אשר בוצעו בסוריה מאז מארס 2011". ההצעה הועלתה על ידי לוקסמבורג, אך נוסחה על ידי שורת מדינות אחרות באירופה ובמזרח התיכון.

גורם מערבי בכיר באו"ם, שהיה שותף בניסוח, אומר ל"ידיעות אחרונות": "מטרת ההצעה היא לאסוף כבר עתה כמה שיותר ראיות ועדויות על פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות שבוצעו ומבוצעים בסוריה כדי שבבוא העת, אפילו אם הדבר יארך שנים ארוכות, נוכל להעמיד לדין את האשמים. אנו מבקשים לצרף לכוחות הלוחמים חוקרים פליליים מנוסים, שבשלב זה רק יאספו וישמרו את הראיות — מכשירי טלפון, טביעות אצבע, כלי נשק, עדויות, הקלטות וצילומים. בשלב הבא, הכל על פי היכולת והנגישות לעדים ולנאשמים, יגובשו כתבי אישום".

הגורם מזכיר כי רק בזכות איסוף הראיות המסיבי על ידי בעלות הברית בחלק האחרון של מלחמת העולם השנייה ומיד אחריה ניתן להעמיד לדין פושעי מלחמה נאצים מאז ועד היום. "היינו בטוחים כי כל העולם, זולת איראן, רוסיה — החוששת כי החקירה תגיע גם לפעולות שבהן מעורבים חיילים רוסים — ועוד כמה חברות של משטר אסד, יתאחד מאחורי ההחלטה. לגבי ישראל לא היו לנו כלל ספקות", הוא אומר.

בימים שלפני ההצבעה התנהלו במשרד החוץ ובמשרד ראש הממשלה דיונים בשאלה כיצד להצביע. רוב הדוברים אמרו כי ישראל, אולי יותר מכל מדינה אחרת, חייבת להתייצב לצד העולם הנאור בדרישה לבוא חשבון עם מי שחולל פשעי מלחמה איומים. מנגד, היו כאלה שאמרו כי ההחלטה מהווה תקדים בעייתי מבחינתה של ישראל: אם עצרת האו"ם תתחיל להקים פורומים של בדיקה וחקירה, סמכות זו עשויה להיות מופנית גם כלפי ישראל בעתיד.

בסופו של דבר הוחלט במשרד החוץ להמליץ להצביע בעד ההצעה. אולם מאחורי הקלעים, כך מספרים גורמים בירושלים, רוסיה הפעילה לחץ דיפלומטי כבד. בסופו של דבר התקבלה הוראה ממשרד ראש הממשלה להיעדר מההצבעה. גורם בכיר במשרד החוץ אישר אתמול: "זו הייתה החלטה מדינית שהתקבלה בידי הדרגים הבכירים ביותר במדינה. מעבר לכך לא אוכל לפרט".

ההחלטה התקבלה באו"ם לאחר ש־105 מדינות תמכו, 52 נמנעו, 15 התנגדו ו־15 לא הגיעו להצבעה. בין אלה שלא הגיעו היו רואנדה, אריתריאה, לוב, אנגולה — וישראל.

הגורם הדיפלומטי שעימו שוחחנו טען כי נעשתה "עסקה צינית של ישראל עם רוסיה, ובסוף לא יצא לכם ממנה כלום כי יומיים אחרי כן — הרוסים דפקו את ישראל בהחלטה על ההתנחלויות", הוא אמר, והוסיף תהייה: "דווקא אתם, מכל המדינות, לא מגיעים להצבעה לחקור השמדת עם?"

גורם מדיני בכיר את הטענה ואמר כי לישראל היה ברור שרוסיה תצביע בעד ההחלטה בעניין ההתנחלויות ולכן ממילא לא היה טעם בעסקה. ממשרד החוץ וממשרד ראש הממשלה סירבו להתייחס לידיעה.