גבר מרוויח 32% יותר
המסקנות הבולטות בדוח השנתי של מרכז טאוב: פערי השכר בין גברים ונשים לא מצטמצמים • העלייה במספר החרדים באוניברסיטאות לא מספקת • והעניים משלמים הכי הרבה מהכנסתם על רפואה
פערי השכר בין גברים לנשים לא מצטמצמים, שירותי הרווחה בהפרטה מואצת, והעלייה במספר החרדים שלומדים באוניברסיטה אינה מספקת. כך עולה מהדוח השנתי של מרכז טאוב שמתפרסם הבוקר. חלק מהמחקר עוסק בפערים המגדריים בשכר בין גברים ונשים, וממנו עולה כי הגורם שמשפיע יותר מכל על פערי השכר הן שעות העבודה הרבות יותר של גברים לעומת נשים. הגורם השני לפערי השכר הם משלחי היד השונים של גברים ונשים.
שיעור התעסוקה של נשים אמנם בעלייה, אולם פערי השכר החודשיים לא משתנים באופן משמעותי וב־2015 הם עמדו על 32%. פערי השכר לשעה בין גברים לנשים עומדים באופן עקבי מאז 1997 על 15%. הסיבה: נשים עובדות פחות שעות מגברים.
חלק נוסף בדוח עסק בשילוב חרדים באקדמיה. לפי הנתונים, מספר החרדים שנרשמו למוסדות אקדמיים עלה מ־1,122 ב־2008 ל־3,227 ב־2014, ומספר בוגרי התואר החרדים ב־2014 עמד על למעלה מ־1,600 נשים ו־450 גברים, לעומת 650 נשים ו־200 גברים ב־2012. עם זאת, רק כ־2.4% מהגברים החרדים ו־8.3% מהנשים החרדיות בין גיל 25 ל־35 היו בעלי תואר אקדמי. זאת לעומת 43% בקרב נשים חילוניות ו־28% בקרב גברים חילוניים. הציון הממוצע של הסטודנטים החרדים באנגלית נמוך ב־20 נקודות מהציון הממוצע בקרב יהודים לא חרדים.
המחקר בדק גם את תחום הבריאות ומצא כי ההוצאה הפרטית על בריאות של משקי בית בישראל עמדה על 906 שקל בממוצע בחודש, 5.9% מההוצאה הכספית הממוצעת נטו של משקי הבית. זאת לעומת 3.9% ב־1997.
נטל ההוצאה על הבריאות יורד עם העלייה ברמת ההכנסה: משק בית ממוצע בחמישון ההכנסה הנמוך ביותר (20% הנמוכים) הוציא ב־2014 9.7% מהכנסתו הכספית הפנויה על שירותי רפואה, לעומת 4.7% למשק בית ממוצע בחמישון העליון. משק בית בחמישון ההכנסה העליון מוציא סכום הגבוה כמעט פי שלושה מזה של משק בית בחמישון התחתון: 1,418 שקל לעומת 498 שקל בחודש.
המחקר בדק גם את המשק הישראלי ומצא כי בין השנים 2012 ו־2016 הואט קצב הצמיחה השנתי. "לאור הידלדלות מקורות הצמיחה הנוכחיים נדרשת מדיניות אקטיבית שתקזז את השפעת המגמות הללו", נכתב. "ללא התאוששות בסביבה הכלכלית הגלובלית, או רפורמות מבניות מעודדות צמיחה, סביר לצפות לצמיחה איטית גם בשנים הקרובות".
אנשי מרכז טאוב בדקו גם את ההוצאה הציבורית על תחום הרווחה ומצאו כי התקציב שמוקצה לשירותי הרווחה ב־2015 עמד על 94 מיליארד שקל, חמישית מסך ההוצאה הממשלתית. נתון מדאיג במיוחד מעלה כי מיקור החוץ של שירותי הרווחה רק הולך וגדל, כאשר מאז 2000 גדלה הוצאת משרד העבודה והרווחה על שירותי מיקור חוץ בצורה ניכרת. באותה שנה הוציא המשרד כ־70% מתקציבו על שירותי מיקור חוץ. ב־2015 עלתה ההוצאה ל־80% מהתקציב והגיעה ל־4.8 מיליארד שקל. סכומים אלו הוקדשו למיקור חוץ בתחומי שיקום, מוגבלות שכלית התפתחותית, ושירותים אישיים וחברתיים.
לפנייה לכתב/ת 
