דור הנפילים

בגדול? שש משפחות הכוללות שחקן פוטבול ברוחב של טנדר קטן, את בת זוגו המאופרת הרבה יותר מדי, ואת הזאטוטים שלהם - שמנסים להתרגל לחיים באזור חיוג הוליווד, לשם הגיעו אחרי שהקבוצה של אבא עברה יום בהיר אחד מסנט־לואיס ללוס־אנג'לס. כיאה לריאליטי, יש כאן את כל השטיקים המוכרים כמו מעבר תדיר מצילומי חוץ לפרשנות של הזוגות על עצמם, או ניסיון להכניס ללקסיקון של הצופה איזה סלנג חדש (במקרה דנן, "ספלאש", כדי לתאר משהו מגניב).

בשנים האחרונות הפוטבול האמריקאי מגיע לעוד ערוצים חוץ מ־ESPN ודומיו. הדוגמאות הרלוונטיות ביותר הן כמובן "בולרז" הלא רעה של HBO (כמו "הפמליה" רק עם ספורטאים במקום כוכבי קולנוע), כשלא מזמן עלתה בארה״ב גם ריאליטי דמוית "הרווק" עם שחקן פוטבול בתור הפרס הנחשק, ומעל כולן בלטה "הארד נוקס", שנתנה הצצה לא מתוסרטת ומרתקת לחייהם של שחקנים באימוני קדם העונה. אימונים שבסופם ייקבע אם ישיגו חוזה של מיליונים, או יהפכו לסדרני הסחורה הכי שריריים בוול־מארט.

אפשר לחשוב שהשת"פ בין הכדור האליפטי למסך המרובע מקורו בפופולריות הגואה של הענף, ואפשר להיות ציניים וחשדניים. הרי בעידן שבו בכל שלוש שניות מתפרסם באמריקה רבתי עוד מחקר שמציג את הקשר ההדוק בין הפיזיות של המשחק לתוחלת החיים הקצרה והמייסרת של השחקנים, קברניטי ליגת ה־NFL ודאי מעדיפים שתתרכזו בדברים אחרים: נגיד, באופן שבו אתלטי־על בוחרים ריהוט לווילה החדשה שלהם.

אז לא, לא ציפיתי שהריאליטי החדש של ערוץ !E ייתן פייט לתחקירים של "60 דקות", אבל רוב הזמן הוא לא מצליח למלא אפילו את הגדרת המשימה שלו עצמו: לגרום לך לקנא בספורטאים מצליחים. כי כשמדובר בשחקני פוטבול מפורסמים אבל גם מאוד נשואים ומיושבים, אתה די מהר מבין שתצטרך לשכוח מסצנות סטייל מסיבות אחווה בסרטי קולג'.

חוזי הענק שעליהם חתומים השחקנים לא מאפשרים להם לעשות משהו הרפתקני יותר ממשחקי וידיאו, השיחות בחדר הכושר נשמעות כמו שגברים בחדר הכושר מדברים כשיש לידם מצלמה ומיקרופון, ובסוף אתה נשאר עם כמה ענקים מקועקעים במשקל 130 קילו שקצת מפחדים מהנשים שלהם.

בקטנה

עד השעה 18:30, נדמה היה שפרשת ילדי תימן החטופים מתחילה לקבל את תשומת הלב התקשורתית שמגיעה לה. הנגשת הגנזך הלאומי לטובת כלל הציבור, פתחה את כל תוכניות האקטואליה, ולאולפנים זרמו עוד ועוד אנשים מבוגרים עם הבעה של מי שכבר שמעו הכל ולא מאמינים לכלום. ואז הגיע הנאום של קרי, והטרגדיה האישית של אלפי משפחות שוב נדחקה לאמצע המהדורה.