מחוץ לעניינים

ערד ניר הוא דמות טרגית בנוף של חדשות ערוץ 2. שוב ושוב משמש עורך החוץ הוותיק כשק החבטות של הימין והרונידניאלים של היקום בשל עמדותיו היוניות והתעקשותו החתרנית ממש להכיר בקיומה של הישות הקרויה "קהילה בינלאומית". לעיתים נדמה כי גם חזותו החנונית והתנהלותו האקסצנטרית־משהו מתפקדות כמגנט לפורקן הזעם הקולקטיבי על אומות העולם.

רק בשבוע שעבר, למשל, השר לביטחון פנים הוציא בעמוד הפייסבוק שלו את כל הקריזה שצבר על ניר בעקבות עימות עימו באולפן "שש עם", לאחר נאומו של ג'ון קרי. מהפוסט המתלהם והילדותי של השר גלעד ארדן, שבין השאר עיוות לחלוטין דברים שאמר בעבר העיתונאי בעניין שליחת ילדיו לצבא, עלה הרושם כי ניר בעצמו ישב במועצת הביטחון של האו"ם והצביע נגד ההתנחלויות. נו, לפחות בתחום ההתנפלות על התקשורת דוקטורינת נתניהו מצליחה לחלחל.

אלא שגם בביתו שלו קשה לומר שניר מהווה פקטור משמעותי. נדב איל, מקבילו בערוץ 10, בולט ומרשים ממנו ותרומתו לחברת החדשות המתחרה מהותית בהרבה. ואילו בערוץ 2 המרוץ לנשיאות ארה"ב — רק האירוע הכי מסעיר של 2016 — הופקד כמעט בלעדית בידיו של שחקן החיזוק בוושינגטון, ניצן הורוביץ.

גם "סדר עולמי", שאמורה להיות חלקת האלוהים של ניר, נראית נטושה ועצובה ברצועת השידור הזניחה שלה, בין תוכנית דת לחנוכה לפרומו־קשקוש של "דה וויס". כשעלתה לאוויר, לפני כ־15 שנה (!), שודרה "סדר עולמי" מדי יום במשבצת היוקרתית של 19:30. מאז הידרדרה עוד ועוד בלוח השידורים, קצת כמו מעמדו של ניר ואולי של התחום כולו.

כיום, למעט מקרים מאוד מיוחדים ונדירים, "סדר עולמי" היא למעשה לקט של כתבות ששודרו במהלך השבוע לצד ידיעות קצרות ושטחיות. אפילו אמתלת המהדורה האחרונה של השנה לא הספיקה כדי לקלוט אותות חיים כלשהם מהתוכנית. בזה אחר זה הפנה ניר, מבטו עגמומי ועייף, לאייטמים ממוחזרים ולסרטון מתוך קמפיין של הצלב האדום. 12 חודשים עמוסים בדרמות ובנקודות מפנה היסטוריות מסתיימים בלי תובנה אחת חדשה, שלא לדבר על מעניינת.

ממגזין שמתיימר לעסוק בנושא מרתק, חשוב ולרוב מוזנח באופן גורף, "סדר עולמי" הייתה לרצועה שלאיש לא אכפת אם היא עדיין נושמת ולמה. ובעוד ניר נפרד מ־2016 באדישות מחויכת, מתעורר צער קל דווקא על האות המוזיקלי של התוכנית, בהובלת בס רועם, דומיננטי ומלא נוכחות — כלומר בדיוק ההפך מ"סדר עולמי".

בקטנה

ב"שישי" של ערוץ 10 הפנתה אילה חסון לכתבה מחניפה של סמדר פלד על אודות ישראלי עשיר שהתבסס במלאווי הענייה שבאפריקה ואף נבחר שם לפרלמנט על טיקט של לוחם בשחיתות (בעודו חי בבית מפואר ועמוס במשרתים). אלא שזמן קצר מאוד לאחר תחילתה, הכתבה הופסקה. חסון הודיעה כי מדובר ב"טעימה" בלבד ועברה לפרסומות, לאחריהן שודרה הכתבה במלואה. ב"אולפן שישי" של ערוץ 2 כנראה נבהלו, קטעו בגסות את הריאיון של אפרת לכטר עם יזם הנדל"ן החשוד בפלילים גיא מונסונגו ויצאו אף הם להפסקה. ללמדכם, שבמקום שהתחרות בין שני המגזינים תעבוד בשירות הצופים, היא מוכיחה כי אין גבול לפתטיות.