רביעי 21 באוגוסט 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    הבלוגר והצלם אסף ליברפרוינד
    24 שעות • 01.01.2017
    דוגמנים מהרחוב
    בעידן של סמארטפונים ורשתות חברתיות, יותר ויותר צלמים מתעדים אופנת רחוב והופכים את האנשים הרגילים במדרכה ובמעבר החצייה לדוגמנים לרגע. מי שמוביל בארץ את הז'אנר שזוכה להצלחה גדולה בעולם הוא אסף ליברפרוינד, בעל הבלוג TLV STREETS. "בחו"ל אפשר להבין מיד מי רוצה להצטלם ברחוב ומי לא, בישראל יש אנשים מאוד אגרסיביים שצועקים ישר". עכשיו הוא פותח תערוכה שמציגה את העבודות שלו מהארץ ומהעולם
    סהר שלו

    למי שעדיין חושב שצילומי אופנה כוללים רק דוגמניות ובגדים ממותגים נחשקים בחדרי סטודיו של צלמים, לא מכיר את המהפכה האמיתית שהתרחשה בעשור האחרון ושכולה המנון לאופנת הרחוב. בזכות הרשתות החברתיות, הסמארטפונים הזמינים והיעדר הצורך במתווכים מכל סוג, אלה הם האנשים האמיתיים בעלי החוש האופנתי שנלכדים בעדשות של צלמי רחוב, והופכים דוגמנים בבלוגים, מגזינים וברשתות החברתיות.

     

    מי שרוצה לקבל הצצה לעולם הזה, מוזמן לפתיחה של תערוכת צילומי אופנת הרחוב של הצלם הישראלי אסף ליברפרוינד, בעל הבלוג TLV STREETS. ליברפרוינד הוא הנציג הישראלי הבולט ביותר שמזוהה עם ה־Street Style — סגנון של צילומי אופנה אורבניים, במסגרתו מתועדים אנשים שאינם דוגמנים מקצועיים, כשתמונותיהם מפורסמות ללא עבודות ריטוש ופוטושופ.

     

    Picasa
    Picasa

    הוא בן 31, בעל תואר ראשון לתולדות האמנות באוניברסיטת תל־אביב, שהחל לצלם אופנה אורבנית בסוף שנת 2014. תוך פרק זמן קצר עבודותיו צברו פופולריות רבה, והן מפורסמות בבלוג שלו, במגזינים בארץ ובסוכנויות צילום ברחבי העולם.

     

    "זה תחום שלא זכה לחשיפה גדולה בארץ", הוא אומר, "אבל מדובר באחד הז'אנרים החזקים ביותר בעולם האופנה היום, בעיקר בגלל הצלם המיתולוגי ביל קנינגהם, שמדי שבוע צילם ל'ניו־יורק טיימס' אנשים ואת ההופעות שלהם ברחובות מנהטן. גם הבלוגר סקוט שומן (מבלוג "הסרטוריאליסט"), שהתפרסם מאוד לפני עשור, הפך להיות צלם שמזוהה מאוד עם התחום".

     

    Picasa
    Picasa

     

     

    אז בוא תסביר לנו בצורה מסודרת: מה זה בדיוק צילום אופנת רחוב?

     

    "סטריט סטייל הוא ניסיון לתעד אנשים בסביבה ידידותית, בלי בימוי כמעט, משהו שהוא פחות סטרילי מצילומי סטודיו. זה בעצם צילום דוקומנטרי שמתאר לבוש וסטייל ברחוב האמיתי. מה שאני עושה הוא לחפש אנשים עם מערכות לבוש מעניינות, משהו שהייתי מסובב אחריו את הראש אם הייתי הולך ברחוב ככה סתם. אני מתעד סיטואציה שבה הבגד הוא המרכיב הדומיננטי, אבל מה שאותי מעניין הוא המיקס בין שפת הגוף והסביבה. כצלם אופנה אני צריך לדעת מה אני רואה: אני צריך להתעדכן כל הזמן, לדעת את השפה. אבל זה לא רק בגדים, זה תמיד היחס ביניהם לבין הלובש אותם. משהו שאי־אפשר להשיג בסטודיו עם דוגמניות אף פעם. וזה כל הקסם, האישיות שנמצאת שם, כחלק אינטגרלי מהתמונה".

     

    עדיין גר אצל ההורים

     

    ליברפרוינד התחיל להתעניין באופנה ב־2014 בלי לדעת שום דבר על צילום. הוא לקח מצלמה קטנה מחבר והתחיל להסתובב מבוקר ועד לילה ברחבי תל־אביב, כדי לחפש אנשים מעניינים בעלי חוש אופנתי מפותח. הוא התחיל לפרסם את התמונות בבלוג שפתח ואז גילה בישראל עולם שלם של תצוגות אופנה מקומיות והתרחשות אופנתית סביבן, לצד שבועות האופנה הגדולים בעולם, ואת כל ההמולה האופנתית מחוץ למסלולים ולאולמות. "בכסף שחסכתי ללימודים, נסעתי בסופו של דבר לשבוע אופנת הגברים במילאנו, שם הבנתי איפה קורים הדברים האמיתיים, והתחלתי לשלב בין צילומים משם לצילומים מרחובות תל־אביב מתוך מחשבה שחייבים לחבר בין אופנת רחוב בינלאומית למקומית".

     

    אופנת רחוב  מתל אביב והעולם: מתוך התערוכה של ליברפרוינד
    אופנת רחוב מתל אביב והעולם: מתוך התערוכה של ליברפרוינד

     

     

    כסף גדול, למי שתוהה, לא נמצא כאן. "אני מוכר את התמונות שלי למגזינים בארץ ולסוכניות צילום בעולם, אבל זה לא משהו שאתה עושה ממנו כסף", מספר ליברפרוינד. "אני עדיין גר אצל ההורים, בשבועות האופנה באירופה אני שוכר דירה עם עוד כמה צלמים, אבל אני עושה מה שאני אוהב וטוב לי. זה דורש המון השקעה ותשוקה לעניין. אני קם בשש בבוקר, אחרי שכמעט לא ישנתי בלילה, מכין סנדוויצ'ים כי אין זמן לאכול, שם את הציוד עליי ויוצא לתצוגות הראשונות בשמונה או תשע בבוקר. משם מתחיל מחול שדים עד החושך בכל מזג אוויר — גשם, שלג, שמש. 14 שעות מחוץ לבית, רדיפה ברחבי העיר אחרי התצוגות שמתקיימות במקומות שונים, נסיעה מאומצת במטרו או במוניות ומרדף בלתי פוסק אחרי אנשים ברחוב. אתה חייב להיות בפוקוס כל הזמן כדי לא לפספס את האנשים המיוחדים בתוך רחובות עמוסים. בסופו של דבר אתה חוזר הביתה ועורך תמונות על המחשב, ואז קם אחרי כמה שעות ליום עבודה חדש. אחרי כל תצוגה אני שמח אם יש לי חמש תמונות טובות שאותן אפרסם".

     

    אנשים ברחוב שמחים להצטלם?

     

    "אני מאוד רגיש לשפת גוף, אני כבר יודע להבחין מי מוכן להצטלם ומי לא. בישראל אנשים מאוד אגרסיביים, אנשים צועקים עליי לפעמים שהם לא רוצים להצטלם. אבל בחו"ל אפשר להבין לבד מי רוצה ומי לא. אני מבין רמזים. אני גם יודע לזהות מי לבוש באותנטיות ומי לא. באופנה אין משחקים — אם תתאמץ נורא אני אשים לב. אנשים צריכים להיות עצמם. אתה לא חייב להיות לבוש הכי מוזר. זה קשור בשפת גוף, בחיבור לעצמך".

     

    איך היית מתאר את הסטייל הישראלי?

     

    "תל־אביב היא מקום סופר־אופנתי שסובל מכל מיני סימפטומים של גיל ההתבגרות. אנשים מודעים לטרנדים, אבל זה לא בא לידי ביטוי ברחוב. מה שחסר לי זו המחויבות: יש פער בין היום ללילה, אנשים הולכים לעבודה באופן אחד ויוצאים עם לבוש אחר. הרבה אנשים רוצים להתלבש, אבל הם מפחדים. אנשים ממתנים את מה שהם רוצים ללבוש. כשהתחלתי לצלם גיליתי שיש פה קהל גדול שצמא לאופנה. מצד שני, אין להם אומץ להתלבש כמו שהם רוצים. אני נאבק על הכרה להעלאת המודעות לאופנה — במגזינים, בעיתונים, במדיה, כדי שהתחום יקבל את המקום הראוי לו".

     

     

    התערוכה "TLV STREETS" תיפתח השבוע בבוטיק המעצבים בדיזנגוף סנטר.

     

     

    Picasa
    Picasa

     

    Picasa
    Picasa

     


    פרסום ראשון: 01.01.17 , 19:02