החיים על פי קים
האינטריגות על הסט של 'איט גירלז'. הדברים שלא הסכימה לעשות עבור ההפקה. הסיבה שבגללה עזבה את הסדרה. והבעל שמתעקש שתשים חזייה למרות שהיא ממש מעדיפה בלי. קים אקאפי יוצאת לדרך חדשה בטלוויזיה ומרוויחה הון תועפות באינסטגרם
המצב הנפשי של קים אקאפי, נכון לעכשיו: בלונד חמאה פלוס גוונים, שמסתיים בדירוג פראי בכתפיים. "היום אני יכולה להגיד שאני מאוד שלמה עם מי שאני", היא מטלטלת את הנכס. "הקארה הזה, למשל, הוא דבר חדש. אחרי שעשיתי אותו אמרתי לעצמי, 'יואו קים, זה מראה המון. עומד מאחורי זה משהו. יש פה תהליך נפשי, שאני באה ממקום שטוב לי'".
תסבירי.
"שנים היו לי תוספות שיער, כי השיער שלי לא ארך בגלל מחלה קשה שהייתה לי בצבא. חששתי מאוד להוריד אותן ולהתמודד עם מה שיש מתחת, עם הטבעי. ואחרי שנים של פחד פשוט קמתי בבוקר ואמרתי, 'די, נמאס לי'. וזה שינוי מאוד דרסטי. זה לימד אותי שקים של היום לא צריכה להסתתר".
השינוי הזה מתבטא בעוד דברים?
"כן. אני לא מתאפרת הרבה כמו פעם. אנשים אומרים לי, 'יש משהו שלם ורגוע באיך שאת מדברת. משהו מאוד מחובר לעצמך'. (צוחקת) וחוץ מזה מצאתי את אהבת חיי, שזה לא הזיק".
ואין בך משהו שמתגעגע לתוספות?
"לא. אני מוצאת שדווקא בנקודות של שינוי דרסטי בחיים אין לי בעיה להמשיך הלאה".
• • • • •
אקאפי, כולה בת 23, לגמרי ממשיכה עכשיו הלאה. אם אתם לא מכירים אותה, אתם כנראה לא קטינות, לא חובבות אופנה ולא קוראים מדורי רכילות. היא התפרסמה כפאשניסטה ומוקד השראה לבנות־מצווש בזכות הדוקו־ריאליטי הצעקני 'איט גירלז', שהנפיק גם את אבישג נגר, דנה זרמון ואדל בספלוב. ועם הסדרה הגיעו הפרסום, 120 אלף עוקבים באינסטגרם ומגוון מפעלות משפחתיים - ממכון שיזוף שפתחה עם בעלה הטרי, דרך מכון מניקור ועד לחנות עתיקות ותוכנית חדשה בערוץ 20 ביחד עם בספלוב. אחרי שתי עונות, אקאפי הפכה למישהי שלא יכולה להסתובב בשקט בקניון, או בכל מקום אחר, עם מאסות של מעריצות שרק רוצות פיסה ממנה. יש גם מי שטען שבאחת מהאפיזודות נדרש אמבולנס כדי להרגיע את הגרופיז.
דווקא על הרקע הזה, מפתיע במיוחד שהחליטה לוותר על ההשתתפות בעונה השלישית של סדרת הלהיט. למה ומה קרה שם? תלוי את מי שואלים. אבל נאמר זאת כך: שימו ארבע נשים יחד לתקופה והן יגלו שהגיהינום הוא הזולת.
"קודם כל, גם דנה וגם אבישג הן רק חברות שלי לעבודה. אנחנו לא בסטיז", היא מנפצת את מיתוס החברות הכי טובות, שבסדרה עמלו קשה כדי לייצר. "דנה ואני לא היינו מדברות אחרי הצילומים. היו לנו הרבה ויכוחים. לא הייתה בינינו הרבה תקשורת. היא לא הייתה מישהי שהייתי קובעת איתה קפה".
אומרים שאת עוזבת בגללה.
"דנה היא בכלל לא הסיבה לזה שפרשתי. אבל נפגעתי והתאכזבתי ממנה מאוד. כשהיא לא הגיעה למסיבת הרווקות שלי, הבנתי שהיא לא רוצה להיות שם בשבילי. ואחרי שנה וחצי שעבדנו יחד, אין ספק שכל אחת מאיתנו הייתה מצפה שכל הסגל יתייצב כשיש מסיבת רווקות".
היה ניסיון לסולחה?
"היא ניסתה להתנצל, אבל מול התקשורת. לא באה אליי לבד. תוך כדי שראיינו אותה היא קראה לי (מתרתחת). זה לא מתאים. רוצה לדבר איתי? נדבר בארבע עיניים. היא רצתה שם את המצלמות. זו אכזבה אישית שלי ממנה כבן אדם".
יש מי שאומר שהעיפו אותך מהסדרה. או שרצו להעיף אותך ואת פשוט הקדמת אותם.
"ממש לא".
אדל אמרה על הקולגות מהסדרה שבנות הן עם קנאי. היו על הסט קנאה? מאבקי אגו?
"בנות הן עם קנאי. המשפט הזה לא נוצר סתם. למשל בתיכון היינו שבע חברות וסיימתי עם שתיים, כי הרוב לא יכלו להתמודד עם תשומת הלב שקיבלתי. ובסדרה לא כל מה שמראים נכון".
איפה ההפקה ניסתה להתערב?
"בעונה הראשונה איבדתי את ההכרה. זה היה משהו מאוד טראגי. ואמא שלי בוכה בהיסטריה. והיה לי מלא דם בפה. הכחלתי. הייתי על סף שאולי אני לא הייתי פה היום. פתחו לי את הפה בכוח. זה היה כמו לפתוח פה של בולדוג.
"עכשיו, הם רצו שאני אגיד שזה קרה כי פחדתי מאוד מהתצוגת אופנה ובגלל שחשבתי שכולן יותר יפות ממני - וזה לא נכון! לא יודעת למה התעלפתי. הייתי בסטרס, זה למה. אבל זה לא בגלל שאני מפחדת מתצוגות. הם ניסו להשתלט לי על הסיפור. אמרתי, 'תקשיבו, אני לא אגיד את זה. זה השם שלי'. יש גבול לכל אחת מאיתנו לכמה היא מסכימה להראות".
אז איך נראו החיים שלכן, הבנות, באמת?
"בואי נגיד שהרבה דברים קרו בין הבנות גם כשלא צילמו. כשהעונה השנייה התחילה הבנתי שבחצי שנה שלא התראינו קרו הרבה דברים בין הבנות. כל אחת הייתה טעונה על השנייה".
גם אם סיסטרהוד לא הייתה הצד החזק שלהן, הפיצוי היה שווה. כל אחת מהן הפכה למותג מניב. "ברגע שאת הולכת ברחוב ואין מי שלא מזהה אותך, זה אומר שזה נהיה גדול". אומרת אקאפי. כמה גדול? עבור פרסום בפוסט באינסטגרם, היא מרוויחה 5,000 שקל. פרסום בפייסבוק־לייב כבר יעלה 10,000 שקל. וכאלה יש לה ארבעה בחודש, לפחות. "ככל שמספר העוקבים שלך עולה, את מעלה את התעריף אניוויי", אומרת אקאפי. "120 אלף עוקבים זה כוח, וכמובן שזו הכנסה".
• • • • •
גדלה ברמת אביב במשפחה בעלת אמצעים. מגיל זעיר הייתה הישגית, ולמדה התעמלות מכשירים. חמש שעות, בכל יום. האמביציה הביאה אותה למקום השמיני באליפות העולם ב־2009.
למה עזבת את ההתעמלות?
"מיציתי. הגעתי לאליפות העולם, וזה היה השיא. לפני שאת עולה למשטח, את ממתינה בחדר חשוך עם מנורה מתנדנדת כמו בסרטים, ויש אור אדום ואור ירוק, שאומר שתורך. הרגשתי צמרמורת בגוף ממש כאילו אני בחדר מתים. קופאת מקור. לחץ היסטרי. ואז ישר אמרתי, 'תתאפסי, יש לך הזדמנות של פעם בחיים'. ואז נהיה ירוק. הלב דופק על 200. אמרתי, 'פשוט תעשי, אל תחשבי יותר מדי'. אסור שמחשבה תיכנס לתוך הראש. זה הסוד לכל דבר בחיים. ברגע שהמחשבה נכנסת את מתרסקת".
ואחר כך בא עוד תואר. בגיל 17 זכתה בחביבת הקהל ונערת היופי עשרה בתחרות מלכת היופי. "בתיכון לא הייתי מודעת לעצמי", היא מספרת. "אם אני יפה או לא. אם אוהבים אותי או לא. בגד גוף מתוח. ג'ל. שרירים. כולי הייתי בהתעמלות. חצי שנה אחרי אליפות העולם נכנסתי למלכות היופי - והרגשתי שאני שריר מהלך. הכי חסרת ביטחון. ואז באה הזכייה שם. וכל הדרך אמרתי 'אני? הכי נמוכה. בלי ציצים'. וכשזכיתי באתי לבית ספר וכולו שלטים שלי. זו הפעם הראשונה שהרגשתי סוג של סלב. כולם רצו חתימה ממני".
משם דילגה לדקרון הצה"לי. "בשלב מסוים בצבא גילו לי חיידק שהתבצר בחצוצרות. היו לי כאבי בטן חזקים. הייתי חודש בבית חולים. לא ידעו איך לתקוף את זה. ובסוף הוחלט לעשות ניתוח והשאלה היתה אם להוציא את החצוצרות או לא, כשאם יוציאו זה ברור שאני לא אוכל להכנס להריון בדרך הטבעית. למזלי הרופאים הצליחו. והיום הן בתוכי ובעזרת השם אנחנו נביא ילד".
לרשימת ההספקים של אקאפי הצטרף באחרונה עוד טייטל - נשואה. החתן בר המזל: יוסי פרלוב, איתו אקאפי התחילה בפייסבוק באחד מהימים היותר משוחררים שלה. אחרי שלושה חודשים כבר עברו לגור יחד, כולל שם החיבה ההדדי "סייקו". "עכשיו מה שאני מצאתי לו בארון! אמאל'ה! אמרתי לו, 'מה זה?' כל מיני דברים שכבר עבר, פאסה. נעליים שלא הייתי הולכת איתם בבית. אמרתי, 'מאמי, ביי'. כל הארון לפח. היום הוא יודע לבד הכל".
ואיך הוא עם איך שאת מצטלמת?
"יש דברים שאני לובשת והוא אומר לי, 'מה זה צריך להיות, למה את בלי חזייה?' הוא לא אוהב דברים חושפניים. מה לעשות שאני לא אוהבת חזייה ביומיום. אני לא אוהבת. אצלי יש סיליקון. לא היו לי ציצים בכלל בגלל ההתעמלות. בגיל 17 אמרתי לאמא שלי: 'אמא, אני חייבת ציצי'. הרגשתי כמו ילדה. אמרה, 'אל תדאגי - נשיג לך ציצי'. בקיצור, הוא מאוד ערבי בראש. ואני גם. הוא שלי, ורק שלי, ושמישהי רק תעז להתקרב. מצד שני, יש לי את הקריירה שלי שאני רוצה לפתח ואת הדברים שאני רוצה להשיג".
את פמיניסטית?
"לא".
איך לא?
"אני לא יודעת, תקשיבי, מסכנים הגברים (צוחקת). מעמד האישה הולך ומתחזק עם השנים ואני מאוד אוהבת את זה".
אז למה את אומרת שאת לא פמיניסטית?
"כי לגבר יש את המקום שלו".
מה זה אומר?
"גבר צריך להיות גבר. צריך לתת לו את המקום שלו. לתת לו להרגיש חזק, חשוב. ואישה הרי יכולה לעשות הכל. אבל גם אם היא לא תודה בזה, אישה רוצה גם להרגיש את הגבריות בחיים שלה, להיות הקטנה, ולא כל הזמן חזקה ו'כדור הארץ על הכתפיים שלי'. אז כן, אני חושבת שמעמד האישה צריך להמשיך לעלות, אבל אנחנו לא יכולות לקחת להם את הכל - הם יתמוטטו (צוחקת). בבית שלי אני אישה לכל דבר. מבשלת, מנקה, כביסות, הכל".
ראיינתי את חיים יבין והוא אמר שלפני 30 שנה נשים היו סוטרות למטרידים, והיום רצים לעורך דין. מה עדיף לדעתך?
"ללכת לעו"ד. נגיד שגבר יגיד, 'אז שתיתן לי סטירה' - כמה חזקה תהיה הסטירה שלה? מישהו ניסה פעם להתחיל איתי במועדון ואמרתי שאני לא בעניין והוא לא שיחרר. שמעי, זה מפחיד. מצד שני גם לנשים לא חסר - יש נשים שהולכות למועדון ועושות עיניים לגברים וכשמגיעים הביתה היא אומרת, 'לא, אני לא רוצה'".
וזה לא בסדר? אולי הן התחרטו?
"זה בסדר. אבל אני אומרת, אם את טיזרית קחי על זה אחריות. את יודעת לאן זה יכול להוביל. את לא מטומטמת. מה את נוסעת איתו במונית?"
בסיפור קסטיאל למשל יש מישהי שהוא לקח הביתה במונית והיא כבר לא הייתה בהכרה.
"תראי, גם היא אחראית על מה שקרה. גם אם את הכי לא מרגישה טוב את יכולה לבקש שיזמינו לך מונית. מצד שני גברים צרכים לדעת שיש לנו את הכוח לשבור לך את הקריירה אם תיגע בלי רשות".
לפנייה לכתב/ת 
