לא רק בהתאבדויות: אפקט החיקוי

האם הדמיון בין הטרגדיה אתמול בעכו לבין האסון שאירע בתחילת השבוע בירושלים — שבו רצחה אם את ארבע בנותיה ושמה קץ לחייה — הוא מקרי, או שמא מקרה אחד עלול להניע אחרים לנהוג באופן דומה?

"על פי 'אפקט ורתר', חשיפה להתאבדויות של דמויות שמהוות מודלים לחיקוי מזיקה ביותר לאנשים שמתמודדים עם מצוקה חריפה ועם הפרעות פסיכיאטריות, שרואים בפרסום לגיטימציה לבחירה בדרך של התאבדות", מסבירה ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן — עזרה ראשונה נפשית.

שמו של האפקט נגזר משם הרומן של גתה "ייסורי ורתר הצעיר", שבו הגיבור שלח יד בנפשו, מה שהביא ככל הנראה לגל התאבדויות באירופה לאחר פרסומו ב־1774.

מחקרים שנערכו מאוחר יותר גילו שאפקט החיקוי נכון גם לגבי מעשי פשע, ובמיוחד רציחות.

על פי הסוציולוג דיוויד פיליפס, שטבע את את המושג לפני יותר מ־40 שנה, אנשים מעורערים בנפשם מקבלים "הוכחה חברתית" מפרסום פעילויות קיצוניות כמו התאבדות או רצח, וכך גוברת נטייתם לבצע זאת בעצמם.