שיתוק, נימול או חולשה בצד אחד של הפנים או הגוף
השיתוק והחולשה עשויים להופיע עם בלבול בדיבור או ללא, והם הסימנים הקלאסיים של אירוע מוחי או שבץ מוחי. במצב זה העורקים המובילים חמצן אל המוח מוצרים או נחסמים, והתוצאה היא שרקמת המוח, הרגישה כל כך למחסור בחמצן, עוברת תהליך של נמק, כלומר מוות תאי. התאים מתים באופן סופי שעות אחדות לאחר האירוע, ואז המצב בלתי־הפיך. כאשר מתרחשת היצרות זמנית בכלי הדם, הסימנים הללו חולפים בתוך שניות או דקות, ואז המצב מכונה אירוע מוחי חולף, שלרוב אינו מותיר כל זכר. אך אירוע שכזה הוא תמרור אזהרה ברור למצב החמור יותר: שבץ מוחי. שבץ מוחי מתרחש כאשר קיימת חסימה מלאה, ואז, אחרי שעות אחדות, לא ניתן להשיב את מחוגי הזמן לאחור והסימפטומים נותרים לצמיתות.
• מתי להגיע לרופא המשפחה: לא לחכות לרופא המשפחה. להזמין אמבולנס מיידית. סימנים אלה שתוארו הם סימני חירום.
• מתי לרוץ למיון: אם הבחנתם בתסמינים הכוללים חולשה, שיתוק, נימול - שלרוב, כאמור, מופיעים בצד אחד של הגוף, או בבלבול, אל תהססו והזעיקו מגן דוד אדום. ככל שתגיעו מהר יותר לחדר המיון, כך גדל הסיכוי שרקמת המוח שלכם תינצל. הטיפול כולל מתן טיפול ממיסי קרישים (טיפול טרומבוליטי), הפותח לעיתים (ומודגש - לא תמיד!) חסימה בכלי הדם, או הרחבה על ידי צנתור עורק המוח החסום. טיפולים אלה צריכים להינתן בתוך שלוש שעות מתחילת הסימפטומים. יודגש כי יש סיבות רבות מדוע הטיפול אינו מתאים לחולה, ובחדר המיון יסביר הרופא את האלטרנטיבות האפשריות.
לחץ בחזה המוקרן ללסת, לגב, לכתף או לצוואר
זה מרגיש כמו מכבש המוחץ את החזה. לחץ כואב ביותר, עם זיעה קרה או ללא, קוצר נשימה או בחילות. אלה התסמינים הידועים של התקף לב. הוא יכול לבוא לידי ביטוי בכל אחד מהסימפטומים הללו, או בכולם גם יחד.
לעיתים התקף הלב אינו מלווה בכאבים, בפרט אצל נשים ואצל חולי סוכרת, ומסיבה זו הם מאובחנים לעיתים מאוחר מדי, לאחר שנגרם כבר נזק חמור לשריר הלב.
התקף הלב מתרחש כאשר ישנה חסימה באחד העורקים הכליליים, המזין דם מחומצן לשריר הלב. על פי כלי הדם החסום, נפגע האזור בלב. את האבחון הראשוני מבצעים כבר בבית המטופל: צוות ניידת טיפול נמרץ מבצע בדיקת אק"ג, שיכולה להראות סימנים אופייניים להתקף לב.
• מתי להגיע לרופא המשפחה: סימנים אלה שתוארו הם סימני חירום, ויש להתפנות לחדר מיון באופן מיידי באמצעות אמבולנס.
• מתי לרוץ למיון: אם לקיתם באחד או יותר מהסימנים הללו, צלצלו למד"א בטלפון 101 ובמקביל קראו לבן משפחה ושבו במנוחה מוחלטת על כיסא נוח או כורסה. אל תלכו לשום מקום, גם לא לשירותים, כיוון שכל מאמץ קטן עלול להחמיר את הפגיעה בלב.
הערה: אם הגעתם לחדר המיון בגלל חשש לאירוע מוחי או בגלל כאבים בחזה, לא תיאלצו לשלם בגין הביקור בכל מקרה, כך שגם שיקול זה אינו צריך לעכב אתכם מלפנות לבדיקה.
כאב בשריר הירך או השוק
עשוי להופיע עם כאב בחזה או ללא, קוצר נשימה או שיעול דמי. אלה התסמינים של קריש דם ברגל, המכונה "פקקת ורידים עמוקה" או DVT (Deep Vein Thrombosis). המצב נגרם פעמים רבות בשל ישיבה ממושכת, למשל בטיסות טרנס־אטלנטיות או בנסיעות ארוכות ברכב. במצב זה נוצר קריש דם בגפיים התחתונות כתוצאה מחוסר זרימת דם טובה בכיוון המנוגד לכוח המשיכה, כלומר מעלה אל הלב. כתוצאה מכך גורם קריש הדם לנפיחות, לכאב ולרגישות בשריר הסובך, אותו שריר אחורי בשוק הרגל. המצב מסוכן במיוחד שכן הקריש עלול להתנתק ממקומו ולהיסחף אל הריאות. אגב, בצקת בכף הרגל בלבד אינה נגרמת כמעט אף פעם עקב קריש דם, וכנ"ל כאבים בשתי הרגליים.
• מתי להגיע לרופא המשפחה: סימנים אלה שתוארו הם סימני חירום, ויש להתפנות לחדר מיון באופן מיידי באמצעות אמבולנס.
• מתי לרוץ למיון: אם נתקלתם בכאב מתמשך שכזה, שאינו נגרם מחבלה או ממתיחת שריר, מדובר במצב חירום רפואי הדורש פנייה דחופה לחדר המיון.
קוצר נשימה בחולה לב
קוצר נשימה עשוי לבשר על הצטברות נוזלים בריאות או על מצב של בצקת ריאות, במיוחד בחולים עם ליקוי בתפקוד הלבבי. התסמינים יכולים להיות קוצר נשימה במאמץ קל ואף במנוחה או בשכיבה, או התפתחות קוצר נשימה לילי פתאומי.
• מתי להגיע לרופא המשפחה: סימנים אלה שתוארו הם סימני חירום, ויש להתפנות לחדר מיון באופן מיידי באמצעות אמבולנס.
• מתי לרוץ למיון: בכל אחד מהמקרים הללו צריך להזעיק עזרה רפואית במטרה למנוע הידרדרות והתפתחות מצוקה נשימתית.
דפיקות לב מהירות
חולה המתלונן על דפיקות לב מהירות עשוי לסבול מאחת משתי הפרעות מסכנות חיים: פרפור עליות או טכיקרדיה חדרית. תלונות נוספות המתלוות לדפיקות הלב יכולות להיות קוצר נשימה, סחרחורת ואף איבוד הכרה.
• מתי להגיע לרופא המשפחה: אם אתם סובלים מדפיקות לב מהירות (מעל 100 במנוחה), בעיקר אם אינן סדירות, יש לגשת לרופא המשפחה לביצוע בירור הכולל בין היתר בדיקה גופנית, בדיקת מינוני התרופות שאתם נוטלים, בדיקת אק"ג ובדיקת תפקודי תריס.
• מתי לרוץ למיון: אם נוסף על דפיקות הלב המהירות אתם חשים חולשה קיצונית, קוצר נשימה או כאבים בחזה עם הקרנה לצוואר או ללא, לידיים או לבטן, יש להזעיק אמבולנס ולהתפנות לחדר מיון.
התקף אסתמה
התקפי אסתמה כוללים לרוב קוצר נשימה, צפצופים או תופעה הנקראת "אקספיריום מוארך", שבה תהליך הנשיפה ארוך מהרגיל. בהתקף חמור קיים קצב נשימה מוגבר, שימוש עזר בנחיריים לנשימה, הבלטה של הצלעות והכחלה של השפתיים.
אם התקף האסתמה אינו מטופל הוא עלול לגרום לעייפות של שרירי הנשימה – הסרעפת והשרירים בין הצלעות. תופעה זו מסכנת חיים משום שרמת החמצן בדם צונחת ואילו רמת הפחמן הדו־חמצני עולה ומצטברת בדם. השפעת הפחמן הדו־חמצני הרסנית, משום שיש לה אפקט "מרדים" על המוח, מה שגורם לישנוניות ואף לאיבוד הכרה, עד כדי הפסקת נשימה מוחלטת.
• מתי לפנות לרופא המשפחה: אם מדובר בקוצר נשימה חדש שאינו מוכר לכם או התקף אסתמה שאינו מוקל על ידי משאפים, יש לפנות לרופא המשפחה לצורך בדיקה ושקילת שינוי הטיפול התרופתי.
• מתי לרוץ מיון: בכל מצב של התקף אסתמה חמור, הכולל מעל 20 נשימות בדקה (ובפעוטות מעל 40 נשימות בדקה), עם הכחלה של השפתיים או ללא, והבלטה של הצלעות, יש לפנות בדחיפות לחדר המיון או למוקד רפואה דחופה.
רתיעה מאור
סינוור מתאורה רגילה בחדר (פוטופוביה או בעת אור) הוא תופעה העלולה להעיד על מיגרנה או במקרים חמורים על דלקת קרום המוח, או אף על עלייה בלחץ התוך־גולגולתי, הנגרמת במצבים כמו חבלת ראש, דלקת קרום המוח או במקרים נדירים גידול. רתיעה מאור אינה מצב תקין, במיוחד אם היא מתלווה לחולשה כללית, להקאות, לחום גבוה או לקשיון עורפי (חוסר יכולת לכופף את הראש כך שהסנטר מתקרב לחזה בזמן שכיבה).
• מתי לפנות לרופא משפחה: כל מצב של רתיעה מאור, כמובן – לא כזו הנגרמת במעבר ממקום חשוך לתאורה ולא על רקע של מיגרנה, דורש בדיקה רפואית. אם הרתיעה מהאור אינה מלווה בסימפטומים נוספים כמו חום גבוה, הקאות, חולשה או שיתוק וקשיון עורפי, יש לפנות לרופא המשפחה ולרופא עיניים להערכה ולבדיקה.
• מתי להתפנות לחדר מיון: בכל מצב של רתיעה מאור שאינה חולפת, או כזו שמלווה בחום גבוה, בקשיון עורפי, בהקאות, בחולשה או בשיתוק - יש להתפנות מיד לחדר מיון באמצעות מד"א.
הקאות או יציאות דמיות
הקאה דמית טרייה או בצבע של קפה שחור עשויה להעיד על דימום בדרכי העיכול העליונות, שנגרם בשל כיב מדמם או תהליך גידולי. גם יציאה דמית טרייה גדולה או שחורה עשויה להעיד על דימום מדרכי העיכול. אם הדימום גדול ייתכן שתסבלו גם מסחרחורת, מחיוורון ומירידת לחץ דם.
• מתי לפנות לרופא המשפחה: כל מקרה של הקאות או יציאות דמיות דורש בדיקה והערכת רופא.
• המתי להתפנות למיון: אם מדובר בהקאות מרובות או שלשולים מרובים ובמיוחד ללא יכולת לשתות, בדימום ממושך של יותר מאפיזודה אחת, בכאבים עזים, או אם מתלווים סימנים של חולשה, ישנוניות או איבוד הכרה.
דם בשתן ללא כאב
השתן שלנו אמור להיות נוזל בצבע צהוב בהיר. הוא נוזל סטרילי, אולם אם מופיע בו דם או אם הוא כהה מאוד, הוא דורש בדיקה רפואית. ישנן סיבות רבות להופעת שתן דמי, השכיחות שבהן אלו דלקת בשלפוחית השתן (בעיקר בנשים), אבנים בכליות וזיהומים בבלוטת הערמונית, בכליות, בשלפוחית השתן או בצינורות השופכה.
מצבים אלה לרוב כוללים גם תחושת צריבה או כאב. כאשר השתן הדמי מופיע ללא כאב המצב עלול להיות מסוכן ולהיגרם בשל בעיה גינקולוגית חמורה או גידולים במערכת השתן או במערכת המין.
• מתי לפנות לרופא המשפחה: מקרים של דם בשתן דורשים פנייה לרופא המשפחה לצורך ביצוע בדיקת שתן ובמקרים מסוימים גם בדיקת דם נרחבת יותר.
• מתי לפנות לחדר מיון: אם הדימום בשתן מלווה בקרישי דם או אם קשה לתת שתן ויש תחושת מלאות בשלפוחית (היכולה להיגרם מסתימת המוצא שלה בקריש דם), או שהוא מלווה בחולשה, באיבוד הכרה או בחום גבוה, או אצל נשים בהיריון – יש לפנות מיד לחדר המיון.
דיכאון ומחשבות אובדניות
תסמיני הדיכאון כוללים עצבות, עייפות, אפתיה, ייאוש, חוסר תקווה, חרדה, הפרעות בהרגלי השינה ואובדן תיאבון. אחד מכל שישה ישראלים לוקה בהפרעה דיכאונית, ובחלק מהמקרים היא עלולה להסתיים בניסיון אובדני. רק כשליש מהסובלים מדיכאון פונים לקבלת טיפול רפואי, בגלל חשש שייתפסו כ"משוגעים", שמצבם ידווח לגורמים אחרים בסביבתם או פשוט בשל סטיגמות בנוגע לתרופות. אבל האמת היא שהתרופות לטיפול בהפרעות דיכאון וחרדה הן בין הנמכרות ביותר והן מאפשרות כיום לחיות היטב, באורח חיים תקין ואיכותי, עם הפרעה נפשית. חלופה לטיפול תרופתי היא טיפול פסיכולוגי מסוגים שונים.
• מתי לפנות לרופא המשפחה: תחושת דכדוך או דיכאון שכיחה מאוד. בכל שינוי בתחושה גשו לרופאה או לרופא המשפחה ודברו איתם בפתיחות מלאה על מצבכם כדי למצוא את דרכי הטיפול המיטביות.
• מתי לפנות לחדר המיון: אם יש מחשבות על אובדנות יש לפנות בדחיפות לקבלת סיוע, אם דרך קווי החירום הטלפוניים של ער"ן או חדר המיון.
דימומים עוריים עם חום
ארגמנת, או בשפה הרפואית פורפורה – Purpura, היא דימום של כלי דם קטנים מתחת לעור, הנראים כנקודות אדומות. ההבדל בין ארגמנת לבין פריחה ויראלית או אלרגית הוא שבארגמנת הנקודות לא מתבהרות כשלוחצים עליהן בעדינות. איך תבדקו? לטפו קלות את אזור הפריחה. אם הנקודות נעלמות לשניות ספורות ושבות להופיע על העור – זו פריחה "טובה". אם הנקודות נותרות על העור (כאילו ניקדו על עורכם בעט אדום) – זו פורפורה. פורפורות שמופיעות בחלל הפה מכונות "אננתמות" ומעידות על סכנת דימום משמעותית.
חשוב לציין שפורפורה יכולה להופיע במגוון מחלות שאין בהם סכנת חיים מיידית, כמו הנוך־שונליין פורפורה, שבה נוצר תהליך דלקתי בכלי הדם, אצל חולי קדחת ים תיכונית משפחתית FMF (Familial Mediterranean Fever) או אם ספירת טסיות הדם נמוכה בשל מחלות וטיפולים שונים.
• מתי לפנות לרופא המשפחה: פורפורה בשילוב חום היא מצב מסכן חיים ודורש פנייה לחדר מיון.
• מתי לפנות למיון: פורפורה בשילוב חום גבוה היא מצב מסכן חיים שעלול לרמז על זיהומים קשים בחיידקים הקטלניים מנינגוקוק, סטרפטוקוק, סטפילוקוק או בווירוסים ובפרזיטים. במצב כזה יש תמיד לפנות לחדר מיון, שם ייטלו בדיקות דם ויתחילו באופן מיידי טיפול באנטיביוטיקה רבת עוצמה. כל דקה חשובה, וככל שיתחיל הטיפול מוקדם יותר, כך יגדל הסיכוי להציל את המטופל.
השתנה מרובה
כמות השתן אצל מבוגר צריכה להיות כחצי ליטר עד 2 ליטרים ביממה, אצל פעוטות 24 מ"ל לק"ג ליממה, ואצל ילדים 12 מ"ל לק"ג ליממה. כמות שתן גדולה מזו מכונה פוליאוריה, ועשויה לרמז על מגוון עצום של מחלות הדורשות בדיקה.
אחת השכיחות והחמורות בהן היא מחלת הסוכרת, הדורשת בדיקת שתן כללית ובדיקת סוכר בקופת חולים – שתי בדיקות מהירות שניתן לבצע בכל מרפאה ולקבל תשובות בתוך דקה.
על פי ההערכות יש בישראל כ־400 אלף חולי סוכרת ידועים ועוד מספר דומה של חולים שאינם מאובחנים. ישנם כמה סימני אזהרה למחלה, ובהם צימאון רב, שתייה מרובה, ירידה במשקל למרות אכילה תקינה, עייפות, גירודים בעור, ואחד הסימנים המרכזיים – השתנה מרובה.
השתנה מרובה עלולה להופיע גם בנוכחות של מאכלים ומשקאות משַתנים המכילים קפאין (שוקולד, קפה, שוקו, קולה), משקאות המכילים רמת חומציות גבוהה ומשקאות אלכוהוליים.
מחלות אנדוקרינולוגיות הקשורות בהפרעות הורמונליות גורמות גם כן להשתנה מרובה. מחלות אלה מופיעות לרוב בשילוב עם תסמינים אחרים. בין המחלות האנדוקרינולוגיות שאליהן מתלווה לעיתים הפרשת יתר של שתן: פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), מחלת אדיסון (כשל של בלוטת האדרנל), רמות סידן גבוהות (היפרקלצמיה) ותסמונת קושינג.
מחלות נוספות שעלולות לגרום להשתנה מרובה: פולידיפסיה פסיכוגנית (הפרעה נפשית הכוללת שתיית כמויות גדולות מאוד של נוזלים), נטילת כמויות גדולות של ויטמינים והרעלה מתרופות משתנות כמו פוסיד ואלדקטון.
• מתי לפנות לרופא המשפחה: תהא הסיבה אשר תהא, השתנה מרובה - במיוחד אם היא מגיעה בשילוב של צימאון רב, ירידה במשקל למרות אכילה תקינה, עייפות או גירוד בעור - דורשת בדיקת דם לאבחון סוכרת ותחילת טיפול מוקדם, שכן אבחון מאוחר עלול לגרום לסיבוכים מסוכנים ולעיתים גם לסכן חיים.
• מתי לפנות למיון: בכל מקרה של השתנה מרובה שמלווה בחולשה, ביובש בפה ובתחושת צימאון, באיבוד הכרה ובירידה במשקל. •
