yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 09.01.2017
    צ'ופר משר האוצר
    יוסי דהאן

    זה טקס כמעט קבוע מדי שנה: בסוף השנה מגלים לפתע פקידי האוצר עודפי גבייה בקופת המדינה. מתברר להם שרשויות המס גבו מהאזרחים כסף רב יותר ממה שהעריכו באוצר בתחילת השנה. "עודפי המסים מפתיעים בעוצמתם", הכריזו באוצר לפני כשנה, ושר האוצר משה כחלון הכריז אז כי "העודפים שייכים לציבור והם צריכים לחזור לציבור".

     

    תופתעו לשמוע שגם השנה, 2016, הופתעו באוצר. סך גביית המסים העודפים הגיע הפעם ל־7.5 מיליארד שקל, ולפי ההערכות זה יקרה גם השנה ובזו שאחריה. וכך, בסוף השבוע שעבר, עם תחילת השנה האזרחית החדשה, חבש שר האוצר את מצנפת סנטה קלאוס והבטיח לחלק את עודפי הגבייה כמתנות לציבור, כשחלק מהמיליארדים העודפים מיועד להפחתות מסים. איזה מסים יופחתו – מס חברות, מס הכנסה, מס ערך מוסף, או שילוב של כל השלושה? בשלב זה התשובה אינה ברורה.

     

    בעוד שר האוצר חוכך בדעתו, צריך להזכיר שרק לפני כשלושה שבועות קיצצה הממשלה 1.2 מיליארד שקל, בין השאר, מתקציבי המשרדים החברתיים – רווחה, שיכון, חינוך ובריאות – כדי לממן הוצאות שונות, ביניהן עלות פינוי עמונה, דחיית שידורי תאגיד השידור הציבורי ותוספת כספים לחינוך הממלכתי־דתי ולמוסדות החינוך החרדי. הקיצוצים האלה, חשוב לציין, אינם חד־פעמיים, אלא הם בבסיס התקציב. כלומר, קיצוצים קבועים בתקציבי המשרדים הללו.

     

    מי ייהנה מהורדת מס הכנסה? ודאי לא אלה שנמצאים בתחתית הסולם החברתי והכלכלי בישראל, שכן יותר ממחצית מאזרחי המדינה כלל לא מגיעים לרמת הכנסה החייבת במס. ההפחתה היחידה שעשויה לסייע למעמד הבינוני והנמוך, המוציא את רוב הכנסתו לצריכה, היא הפחתה במע"מ. מהורדת מס החברות ייהנו כמובן רק החברות והתאגידים הכלכליים. רק לפני כמה ימים הופחת מס החברות מ־25% ל־24%, וב־1 בינואר 2018 מתוכננת הורדה של אחוז נוסף. כלומר, במדינה שהיא אחת משיאניות שיעורי העוני והאי־שוויון במדינות המערב שר האוצר יחלק מתנות בעיקר לתאגידים כלכליים ולעשירונים העליונים, ושרוב עודפי הגבייה יוחזרו רק לחלק קטן מהציבור. חשוב להדגיש שבניגוד לרושם המתקבל ממדיניות שר האוצר, בישראל נטל המס נמוך מנטל המס הממוצע במדינות המפותחות במערב, מדינות ה־OECD.

     

    בניגוד לדימוי הציבורי והתקשורתי של כחלון כשר חברתי הפועל לטובתם של העובדים ומשפחות חסרות אמצעים, בעוד שנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג מצטיירת כקפיטליסטית חסרת רגישות חברתית, דווקא בעניין זה עמדתה מתיישבת עם עקרונות של צדק חברתי. פלוג מצהירה פעם אחר פעם שהיא מתנגדת להפחתת מסים ושיש להפנות את עודפי הגבייה בין השאר לחיזוק השירותים החברתיים שהידלדלו מאוד בעקבות מדיניות הצנע הכלכלית המונהגת כאן, שבאה לביטוי בקיצוץ של 150 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בעשור האחרון.

     

    מה אפשר לעשות עם המיליארדים שמתכנן שר האוצר לחלק? להפנות אותם להשקעה נוספת בחינוך בגיל הרך, להצבת שתי מורות בכיתות הנמוכות במקצועות הליבה, להגדלת תקציב סל התרופות, לחיזוק שירותי הרפואה בפריפריה, להכללת שירותי סיעוד בסל הבריאות כפי שדורש השר ליצמן ולהגדלת תקציב משרד השיכון והבינוי, שקוצץ בשני העשורים האחרונים מ־13 מיליארד ל־1.9 מיליארד שקל. הגדלה כזו יכולה לתקצב בנייה בשכירות ולסייע לפתור את משבר הדיור. כך, ובדרכים רבות נוספות, אפשר להבטיח שהכסף ששייך לציבור אכן יחזור לציבור. √

     


    פרסום ראשון: 09.01.17 , 23:44
    yed660100