הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב
האחים החב"דניקים יפה ונתי ליויאן עושים מוזיקה כל החיים ומקבלים תגובות נלהבות, אבל כשהציעו להם להיבחן ל"דה וויס", הם קודם כל התייעצו עם רב. ההיתר שקיבלו לא מנע מהאולפנה שבה לומדת יפה לבקש ממנה להישאר בבית כל עוד היא משתתפת בתוכנית. "אין סיבה שב־2017 אישה לא תוכל לעשות את מה שהיא אוהבת", הם אומרים
עוד לפני האודישן ב"דה וויס", שבו המנטורים התחרו ביניהם מי יזכה באחים המפתיעים והמוכשרים נתי ויפה ליויאן, למדה יפה שריאליטי ולימודי קודש לא בדיוק הולכים ביחד. בהחלטה משותפת של הוריה והנהלת האולפנה שבה היא לומדת סוכם שאת התקופה הקרובה היא תבלה בבית. "ציפיתי שבבית הספר לא יאהבו את ההשתתפות שלי בדה וויס", היא אומרת. "הבנו שזה ייצור בלגן ותחושה לא נוחה עם שאר התלמידות. גם לא הייתי תלמידה מי יודע מה, ואני וההורים הבנו שעדיף שעד שהתוכנית תסתיים אלמד בינתיים בבית. חברים מעבירים לי חומרים מהאולפנה ואני לומדת בקצב שלי, עם מורים פרטיים. אני מאמינה שכשהתוכנית תסתיים אחזור לאולפנה".
האחים מתארחים בהופעה של אביב גפן
"זה לא סוד ששירת נשים היא סוגיה במגזר הדתי", אומר אחיה נתי. "אין סיבה שב־2017 אישה לא תוכל לעשות את מה שהיא אוהבת ולרדוף אחרי החלומות והאהבות שלה. אנחנו רגועים, כי יש לנו היתר מרב מאוד גדול, פוסק גדול ומקובל. פנינו אליו לפני שהלכנו לתוכנית וקיבלנו היתר. לא עשינו שום דבר פסול, אנחנו צעירים, יש לנו אהבה ענקית למוזיקה, ולמה שלא נממש אותה?".
"סימנתי גבולות"
נתי (נתנאל דוד בשמו המלא) בן ה־18 ויפה־חיה בת ה־16 וחצי, הם הבוגרים מבין שמונת ילדיהם של יצחק ושרה ליויאן, זוג חסידי חב"ד. צופי התוכנית הראשונה של העונה הנוכחית זוכרים את המשפחה בהרכבה המלא, כולל התינוקת אלישבע בת שבעת החודשים, ממתינים בהתרגשות לתוצאות האודישן.
דבר אחד בטוח: לא מדובר בשני ילדים טיפוסיים במשפחה חב"דניקית. "מצד אחד אני בן אדם אופנתי וחשוב לי לבטא את עצמי", אומרת יפה, "מצד שני, מאוד חשוב לי לשמור על הכבוד שלי ולכן אני מתלבשת בצניעות. אני בטוחה שההורים שלי היו רוצים שאתלבש יותר בצניעות, אבל אני באמת משתדלת. היו בינינו ויכוחים, אבל לאט־לאט ההורים שלי יותר מבינים ומקבלים אותי. זה הופך את הקשר שלנו ליותר יפה ונוח, ומצד שני גורם לי לרצות לכבד ולרצות אותם".
מגיל חמש עד בר המצווה שלו למד נתי בחדר בבני־ברק, ועכשיו הוא לומד בישיבה הדתית "חברותא" במגמת מוזיקה. "אני בתהליך של למצוא מה עושה לי טוב", הוא מספר. "עד כיתה ז' הייתי נוסע כל בוקר לבני־ברק. זה היה סיוט אחד גדול. עכשיו אני לומד י"ב בישיבה התיכונית חברותא, מקום לילדים שלא מצאו את עצמם במקומות ובמסגרות ספציפיים, נערים שצריכים יותר את חופש הביטוי שלהם".
במה מתבטא החופש הזה?
"אם לא אקום בבוקר לשיעור, לא יהיה מי שיצעק עליי ויעניש אותי, זה נטו באחריותי. אם אני רוצה להתקדם, אני צריך לדאוג להתעורר בזמן ולדאוג לעצמי. רק ככה אדע לקחת אחריות על החיים שלי. גם כשלמדתי בחדר בבני־ברק לא הלכתי לפי הזרם. כולם שם היו לבושים בשחור־לבן, ואני באתי מבית שלבשו בו ג'ינס. אחרי בר המצווה כולם היו מחויבים ללבוש שחור־לבן, אבל גם אז לבשתי למשל חולצה לבנה שעל השרוולים שלה היה קצת אדום. סימנתי גבולות. גם לא היו לי ממש פאות. השתדלתי שהן יהיו קצרות יחסית. הפריע לי שבבית הספר בבני־ברק כולם היו מאותו פס ייצור, שיבוטים אחד של השני. כשאני חוזר הביתה אני לא המסגרת, אני נתי. אני לא רוצה להיות שיבוט, אלא אחד עם דעות ורצונות משלו".
איך הגיבו ההורים שלכם להחלטות שלך?
נתי: "לי ולהורים היו תקופות קשות, אבל עם הזמן, אחרי הרבה תקופות של מתח, למדנו להשתלב ולמצוא את המכנה המשותף לכולנו בדרך הכי טובה. בדיוק כמו שאבא שלי התחזק באמונה שלו והפך בעקבות אמא שלי לחב"דניק, ככה אני בוחר בדרך שלי, והם מקבלים את זה. אנחנו משפחה אוהבת".
האב יצחק, יליד טהרן שילדותו ונעוריו עברו עליו באיטליה עד שעלה ארצה לבדו, מחייך אליהם ברוך. "לנו, כהורים, היו שתי אלטרנטיבות — או כאסח ולאבד את הילדים, או לאהוב אותם, ואנחנו אוהבים אותם מאוד. בהרבה בתים חרדיים זה היה עובר אחרת. כל בן אדם הוא מישהו אחר, עם אישיות משלו ואופי משלו. רגוע מדי בבית זה משעמם", הוא מחייך.
"היינו נורא סקפטיים"
נתי ויפה עוסקים במוזיקה מאז שהם זוכרים את עצמם. יפה כותבת ומלחינה שירים ונתי מנגן על גיטרה ופסנתר. אבא שלהם כמובן העלה שירים שלהם לפייסבוק, שזכו לאלפי צפיות. בבית שלהם לא התנגנה רק מוזיקה חסידית, אלא גם איטלקית. ארוס רמזוטי, מהפופולריים שבזמרי איטליה, הוא אחד מאבני היסוד המוזיקליות של ילדותם. "במסגרות חרדיות לא נהוג לשמוע מוזיקה לועזית, אלא דתית", אומר נתי. "אחד הדברים הכי משמעותיים שעיצבו את הטעם המוזיקלי שלנו הוא שגדלנו על מוזיקה טובה, בלי פשרות. מלהקת אבבא עד ארוס רמזוטי, מגוון של סגנונות, וכמובן מוזיקה ישראלית ומזרחית".
לשידוך עם "דה וויס" אחראית חברה של דודתם, שצפתה בשירים שלהם בפייסבוק. "באחד מימי שישי בלילה, אחרי הארוחה, יפה התחילה לשיר והצטרפתי אליה", מספר נתי. "עשינו קולות שניים, הרמוניות, ונשארנו ערים עד שלוש בבוקר. כשפנו אלינו מהתוכנית, חשבנו על זה קצת, ואמרנו, מה כבר יכול לקרות? על החיים ועל המוות. זאת יכולה להיות חוויה שלא כל אחד עובר גם אם לא נצליח".
למה חששתם?
"היינו נורא סקפטיים", אומר נתי. "אבא ואמא אמרו שנעבור בטוח, אבל אנחנו לא חשבנו. רגע לפני העלייה לבמה הסתכלתי על יפה ואמרתי לה, 'אני לא חושב שזה הולך לקרות'. שמעתי בתוכנית ביצועים נהדרים, ורעדתי כולי מהתרגשות. אמרתי לה, 'גם אם לא נצליח, נמשיך בדרך שלנו ונעשה מוזיקה גם אחרי זה'. השניות הראשונות על הבמה, לפני שהמנטורים הסתובבו, היו בשבילי סיוט אחד גדול. ניסיתי להיות חזק כדי שיפה לא תתמוטט. כשאברהם טל הסתובב ראשון, נרגעתי והתחלתי לשיר כמו שאני יודע".
יפה: "בדרך כלל הוא הרגוע ואני ההיסטרית בינינו. אבל רגע לפני שעלינו לבמה המתח ירד אצלי והרגשתי שאני מוכנה לתת בראש. ונתנו בראש".
ההמשך ידוע: כל המנטורים התלהבו והסתובבו. "הייתה לנו התלבטות גדולה בין אביב לאברהם טל", אומרת יפה. "אנחנו אוהבים את כולם. היתרון בתוכנית כזאת הוא ששופטים אותנו רק לפי הקול שלנו, לא לפי החיצוניות ודעות קדומות. הלכנו בשביל החוויה המוזיקלית ובשביל ללמוד, בבחירת המנטור חשבנו מי יתאים לנו וממי נוכל ללמוד הכי הרבה. גם מירי מסיקה ושלומי שבת אמנים מדהימים, אבל הם פחות אנחנו".
התגובות החמות הפתיעו אותם. "זה פשוט מטורף", מתלהבת יפה. "מיד אחרי התוכנית קיבלנו הודעות וטלפונים מפרגנים מכל מקום. אין דבר יותר יפה מאשר לעשות משהו מתוך אהבה ולקבל פידבקים חיוביים".
השותפות עם אביב כבר נשאה דיבידנדים, כשהאחים עלו לבמה בהופעה שלו בחנוכה וביצעו איתו שני שירים, ובסוף השבוע הם יתמודדו בשלב הדו־קרב ב"דה וויס". יצליחו או לא, התוכניות שלהם לא יעצרו שם. "אבא בנה לנו אולפן הקלטות בבית, ועכשיו אנחנו לומדים איך להשתמש בתוכנה", אומר נתי. "בקיץ אני מתגייס לצבא ללהקה צבאית ואוכל להתמקד רק במוזיקה. השאיפה היא לקחת את כל החוויה הזאת של 'דה וויס' ולמנף אותה. זאת יכולה להיות מקפצה אדירה להמשך". •
"דה וויס" משודרת במוצ"ש ב־21:00
לפנייה לכתב/ת 
