שלישי 17 בספטמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    לכידת בוזזים בסרטבה. מדובר בחוליות של שישה אנשים, הכוללות שני תצפיתנים, שני סבלים ושני מומחים שיודעים לזהות גם בלילה חשוך מטבעות יקרי ערך ומגילות עתיקות
    המוסף לשבת • 12.01.2017
    מלחמת חפירות
    מצוידים בגלאי מתכות ופטישי אוויר פושטים שודדים ביהודה ושומרון על אתרים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות היסטורית, לוקחים מכל הבא ליד ומותירים הרס מול מתקפת חוליות הביזה המאורגנות עומדים פקח אחד בלבד ואכיפה זעומה עכשיו מתגייסים בארגון "שומרים על הנצח" וברשות העתיקות למבצע הצלה, מציבים בשטח מארבים ומעלים לשמיים רחפנים נגד גנבים
    יפעת ארליך

    המתנדבים מטפסים בזריזות על מתלול ההר. משמאלם שלושה ג'יפים מפלסים את דרכם בכביש המשובש. מעל מזמזם הרחפן שמצלמתו מתעדת שתי דמויות חשודות שנצפו על ההר. האדרנלין שבוער בגוף, זר לנוף המדבר. כמלכה בלתי מושגת, פסגת הסרטבה מביטה באדישות בבני האדם המסתערים עליה.

     

    ראשוני המתנדבים של פורום "שומרים על הנצח" כבר נוגעים בפסגה. האם בעוד דקות אחדות ייתפסו סוף־סוף שודדי העתיקות?

     

    שבוע קודם הגיע חזי אייל לסרטבה ותיעד את האדמה הפצועה. המבצר החשמונאי הנישא בקצה ההר עובר בימים אלו טיפול שורש בלי הרדמה. חוליית שודדים מקצועית חופרת ויוצרת חללים גדולים תחת שריד המבנה העתיק. כלי העבודה של השודדים כוללים לא רק דליים גדולים ואתי חפירה, אלא גם גלאי מתכות. את האוצרות שימצאו ימכרו אחר כך ב־eBay או בחנות העתיקות ברחוב הראשי של חווארה.

     

    אייל, תושב שדמות מחולה, סוכן ביטוח במקצועו ומתנדב במשטרה להנאתו, התקשה לעמוד מנגד. הוא העלה בפייסבוק תמונות מזירת השוד. עכשיו שב לסרטבה, עם פעילי "שומרים על הנצח", קואליציית ארגונים להגנה על עתיקות הארץ, בתקווה ללכוד את השודדים על חם. "אין כמעט מי שמטפל בשוד עתיקות ביו"ש. התחושה היא שלאף אחד לא אכפת. מתבצע פה שוד מאורגן במטרה למחוק את ההיסטוריה שלנו. זה לא רק כאן בסרטבה, זה כמעט בכל אתר ארכיאולוגי ביו"ש", אומר אייל.

     

    "אני רוכב הרבה בשטח עם אופניים", מספר משה גוטמן, אחד ממתנדבי השטח ומי שדחף להקמת הפורום. "לפני כחודשיים, במסגרת טיול רכוב, הגענו להורקניה, עוד מבצר חשמונאי על קו המדבר, ונדהמנו. האתר מופקר ושדוד והפסיפס העתיק הרוס. ניסינו לפנות למשטרה, למועצה, למינהל האזרחי. הבנו שאין שום כתובת. פניתי לעובד ארד, רכז יו"ש בתנועת 'רגבים', והבנו שצריך להקים גוף שיטפל בנושא".

     

    משני עברי הקו הירוק יש כ־40 אלף אתרים ארכיאולוגיים. רשות העתיקות אחראית על 30 אלף האתרים עד לקו הירוק. מחוץ לקו הירוק, שם מצויים עוד כעשרת אלפים, שולטים חוקי הג'ונגל. על אתרים בשטחי C אחראי קצין מטה ארכיאולוגיה של המינהל האזרחי, בשטחי A ו־B אחראית הרשות הפלסטינית על העתיקות. אבל במציאות כל דאלים גבר. עם התעצמות תופעת הביזה הקימה רשות העתיקות את היחידה למניעת שוד עתיקות. ששת פקחיה, שלהם סמכות של שוטרים, פועלים באינטנסיביות כדי להגן על רבבות האתרים בישראל הקטנה. לקמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי יש רק פקח אחד, האחראי על כל עשרת אלפים האתרים ביו"ש. תקופה ארוכה לא אויש תקן הפקח, כך שלא היה שום גורם אכיפה בשטח. לאחרונה נכנס פקח חדש, אך העול על כתפיו בלתי אפשרי.

     

    "ברגע שהתחלנו לעסוק בנושא, נדהמנו מהיקף התופעה", מספר ארד. "לצד ונדליזם מכוון כמו צלבי קרס באתרים ושריפת מערות, יש גם שוד נרחב ומאורגן. לצערנו אף אחד כמעט לא מטפל בנושא. פנינו לכל הגופים הרלוונטיים, המועצות, החברה להגנת הטבע, בתי ספר שדה, איגוד ערים לאיכות הסביבה, עמותת ירוק עכשיו, הפורום המשפטי למען ישראל. כולם חברו יחד. הרעיון הוא לאסוף מידע על אתרי הארכיאולוגיה באמצעות מודיעין של מטיילים בשטח, לתעד, לפנות לרשויות, לשנות את החקיקה והאכיפה ביו"ש — בדומה להחלת דיני העבודה על ידי צו אלוף — וליצור תהודה ציבורית. הפעילות היום בסרטבה, בסיוע הרחפן, היא עוד אחת משלל פעילויות המתנדבים שלנו. אנחנו לא פועלים רק נגד פלסטינים. לאחרונה, באתר בנייה בקו התפר, זיהינו הרס של עתיקות על ידי קבלן יהודי, ודיווחנו על כך. אנחנו פועלים להקמת מוקד טלפוני לדיווח על שוד עתיקות".

     

    הראשונים לדווח הם מדריכי הטיולים. לפני כשנה יצא אריאל פילבר, מנהל בית ספר שדה עפרה, לטיול בשטח. "הגענו למערת הסלע שביובליו העליונים של נחל חבר בדרום הר חברון", מספר פילבר המשמש גם כרכז שמירת טבע ביהודה ושומרון מטעם החברה להגנת הטבע. "מדובר במערה חשובה מאוד שנמצאו בה פפירוסים ומטבעות מימי מרד בר־כוכבא. כמה דקות אחרי שהגענו לשם, הגיעו למערה מספר צעירים מכפר יטא. התחלנו לדבר איתם, ופתאום אחד מהם שאל אם אנחנו רוצים שהוא יביא את גלאי המתכות. קלטתי שמדובר בשודדי עתיקות. אחרי שלא קיבלתי תשובה מקמ"ט ארכיאולוגיה במינהל פניתי לרשות העתיקות, למרות שידעתי שהם לא פועלים ביו"ש. הם קיבלו אישור מיוחד והגיעו למקום. מרחוק תיעדנו איך הצעירים שודדים את המערה. הפקחים ביצעו מארב ועצרו אותם.

     

    בעקבות הפפירוס האבוד

    "החברה להגנת הטבע שותפה ליוזמה של 'שומרים על הנצח'", מבהיר פילבר. "הכוח של היוזמה הוא בכך שהיא משתמשת באנשי השטח כאנשי מודיעין. אנחנו העיניים הפקוחות שבשטח". אלא שעיניים פקוחות ללא אכיפה בצידן אינן יכולות למגר את התופעה.

     

    "רשות העתיקות עובדת רק בתחומי הריבונות של מדינת ישראל", מסביר ישראל חסון, מנכ"ל רשות העתיקות. "יו"ש זה לא התחום שלנו. מדובר בנושא סופר־סופר חשוב. יהודה ושומרון הוא אזור שנבזז בלי הכרה. הורסים, גונבים ומוכרים בבסטות לאור היום. זה איום ונורא, וחייבים להציף את הסוגיה. ההיסטוריה של העם היושב בציון היא הרבה יותר בסבסטיה מאשר בתל־אביב. גם בתוך הקו הירוק וגם מחוצה לו, השודדים לא בוחלים באמצעים. אני מדבר על חפירות בבאגרים שיכולות להחריב תל שלם, כדי למצוא אוצר מהתקופה העות'מאנית. אני מדבר על מערכות קבורה ששודדים נכנסים אליהן עם קונגו וכלים כבדים אחרים בשביל למצוא אוצרות".

     

    החוליות המקצועיות ביותר מגיעות מאזור חברון. מדובר בחוליות מאורגנות של כשישה אנשים, הכוללות שני תצפיתנים, שני סבלים ושני מומחים שיודעים לזהות גם בחשכת הליל מטבעות יקרי ערך ומגילות עתיקות. "במשך מאה השנים האחרונות שודדים את האוצרות הכי גדולים שלנו — המגילות והארכיונים במדבר יהודה", אומר חסון. "המגילות הראשונות שנמצאו, ב־1947, נרכשו כתוצאה משוד. וכך זה נמשך הרבה מאוד שנים".

     

    לפני כחודשיים חשפה רשות העתיקות פפירוס נדיר שהיחידה למניעת שוד עתיקות הצליחה לשים עליו את ידה. מדובר בתעודה מהמאה ה־7 לפנה"ס, תקופת בית ראשון, שבה יש אִזכור לא מקראי ראשון לעיר ירושלים. את התעודה שדדה חוליה מדרום הר חברון מאחת המערות במדבר יהודה. "הבחור שניהל את שוד הפפירוס עבר איתו לשטח A ומשם התחיל לנהל מו"מ למכירתו", מספר חסון. "מה אפשר לעשות במקרה כזה? המשטרה תפעל בשטח A? לא. הצבא גם לא יסכן חיילים בשביל לאתר עתיקות גנובות. השב"כ? לא. הרשות הפלסטינית? בטח לא. בתחומי הקו הירוק יש גורם אוכף. ביו"ש אין.

     

    "לרדוף אחרי כל חוליית שודדים זה בערך כמו שהאבות המייסדים היו רצים אחרי כל יתוש של מלריה ולא מייבשים את הביצות", אומר חסון. "הבנתי שצריך לחשוב בגדול ויזמנו מבצע לאומי להצלת אוצרות מדבר יהודה. הרעיון הוא למפות את כל המערות ואז לחפור אותן. לייבש את הביצה".

     

    פרויקט ההצלה במדבר יהודה, שיתחיל בימים הקרובים, לא עוצר בקו הירוק, והוא יתבצע בשיתוף המינהל האזרחי גם בשטחי C במדבר יהודה. תשעה מיליון שקלים שיוקצו לשם כך מתקציב המדינה יידרשו רק לערוך את הסקר הראשוני.

     

    "המטרה שלנו היא להוביל פרויקט דומה בכל האתרים החשובים ביו"ש", אומר עו"ד תומר ישראל. ישראל הוא היועץ המשפטי של "ירוק עכשיו", הפועל למען הסביבה ביו"ש וחבר בקואליציית הארגונים של "שומרים על הנצח". המכתבים ששולח ישראל לגורמים השונים מתחילים לנער את המערכת. כך, למשל, בכנס שנערך אתמול במרכז הבינתחומי בהרצליה, על משבר איכות הסביבה ביו"ש, נדון גם שוד העתיקות. "הארכיאולוגיה היא חלק מהסביבה שבה אנחנו חיים, ועלינו להגן עליה, כמו על ערכי טבע אחרים", אומר ישראל. "אנחנו פועלים להגברת האכיפה והמודעות והסדרה חוקית ומשפטית שתפסיק את השוד המתמשך. הגיע הזמן שהשודדים, ולא משנה אם המניע שלהם כלכלי או לאומני, ייתנו את הדין. ביום שבו שודד יידע שהוא עתיד להיתפס ולשלם מחיר כבד, הוא יעדיף למצוא עיסוק אחר".

     

    דין סבסטיה כדין קיסריה

    אבל בינתיים שוד לאור היום ממשיך להתבצע באתר החשוב ביותר ביו"ש — סבסטיה, שומרון העתיקה, עיר מקראית חשובה ואתר מקודש גם לנוצרים שבו קבור יוחנן המטביל.

     

    "בשנה האחרונה אנחנו חווים גל של שוד עתיקות מאורגן בכל יו"ש", אומר יוסי דגן, ראש מועצת שומרון. "לצערי, בשומרון העתיקה ההרס בוטה ביותר. האתר שהוכרז רשמית כגן לאומי, אולי שני בחשיבותו לאחר הר הבית, הופקר בשנים האחרונות. הייתי שם בסיור עם מנכ"ל רשות הטבע והגנים, ומול העיניים שלנו יצאו מהארמונות של בירת מלכות ישראל שני בחורים עם מריצה ועליה אבן כותרת ענקית. לאור היום אנשים מסתובבים באתר עם גלאי מתכות, מוצאים מטבעות עתיקים ומוכרים אותם בגלוי, בלי צל של מורא משלטון החוק. לפני כמה חודשים רציתי להמחיש את העניין לשר התיירות, יריב לוין. הראיתי לו את המבנים שנבנו ממש על השרידים. בתוך המבנים הללו יש בתי קפה וחנויות לממכר עתיקות מהאתר. כשהציעו לנו לרכוש מטבעות, אמרתי להם שמדובר בשר התיירות. בלי להתבלבל הם הציעו לנו את הפריטים בהנחה מיוחדת. בעקבות הביקור הזה הרסו שם איזה מבנה וחצי, אבל רוב המבנים ממשיכים לפעול. האתר סובל גם מוונדליזם. יש הרס מכוון בארמונות. גם הנוצרים נפגעים מכך. את הקבר של יוחנן המטביל השחיתו עם גרפיטי. בבית העלמין הנוצרי העתיק שברו מצבות".

     

    לפני כמה חודשים החל קמ"ט ארכיאולוגיה לבצע בסבסטיה חפירות הצלה. הצוות שהגיע למקום נאלץ לברוח במהירות, אחרי שהותקף באבנים. בהמשך אוניברסיטת אריאל הציעה לבצע את החפירות בעצמה והסכימה להשקיע שני מיליון שקל בחפירה. אלא שעד היום, משיקולים פנימיים במינהל, נעצרה היוזמה.

     

    "לצערי", מוסיף דגן, "המערכת המשפטית לא מתייחסת אל שוד העתיקות כאל פשע. אבל זו לא גזרת גורל. דרושה אכיפה חזקה. מה היה קורה לאדם שהיה נכנס לגן לאומי קיסריה ומוכר שם עתיקות שדודות? היו עוצרים אותו מיד ושולחים אותו לכלא. צריך להחליף דיסקט גם ביו"ש".

     

    גורם בכיר ביחידת הארכיאולוגיה במינהל האזרחי טוען כי מדובר במכה קשה של חוליות רבות של גנבי עתיקות. לטענתו, במינהל פועלים כדי לטפל בבעיה, גם בסרטבה, שבה ערכו מעקב בניסיון שלא צלח לתפוס את השודדים. ביחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים מדווחים שבשנה האחרונה נתפסו ארבע חוליות של שודדי עתיקות ביו"ש.

     

    אחרי טיפוס מאתגר בהחלט, אנחנו מגיעים אל ראש הסרטבה. על המבצר החשוב הזה לא ויתרה שלומציון, המלכה החשמונאית, משום שבו שמרה את אוצרותיה, כך הסביר יוסף בן־מתתיהו. החשמונאית לא ויתרה, אבל צאצאיה ששבו לארצם מתקשים לשמור על האוצרות הארכיאולוגיים. נתניהו רתח על הצהרת האו"ם כי יהודה ושומרון הם שטח כבוש, אבל בפועל יומיום נמחקת הזיקה ההיסטורית לאזורים הללו.

     

    אכזבה. שתי הדמויות החשודות שנצפו על ההר מתגלות כמטיילים תמימים. תלוליות של אדמה טרייה פזורות בפסגת ההר. דליים ובקבוקי מים מציצים מתוך בורות ענק שנחפרו תחת המבצר. עמודי הפינה של המבצר המסותתים בצורת לב פזורים בשטח. שודדים עם לב של אבן היו כאן בימים האחרונים. מה מצאו? מה לקחו איתם? ומי יפעל לעצור את החרפה? ¿

     

    yifater1@gmail.com

     


    פרסום ראשון: 12.01.17 , 17:09