yed300250
הכי מטוקבקות
    חדשות • 13.01.2017
    הארכיון לא משקר
    עמיחי אתאלי

    התבאסתי מאוד לגלות שלשום שיש לי יד ורגל במעשה נבלה של צנזורה דורסנית. מאז יום רביעי אני שומע בכל מקום – ברדיו, בטלוויזיה ומפיו של כל אדם שלישי שעוצר אותי במסדרונות הכנסת – ציטוטים מהפוסט הקאנוני של ראשת מרצ, זהבה גלאון.

     

    "חודשים לפני ההצבעה על חוק 'ישראל היום' התחלתי לקבל טלפונים מלוביסטים, יחצ"נים ואפילו מכרים", כתבה ח"כ גלאון בדף הפייסבוק שלה, "המסר היה פשוט: אם לא אתמוך בחוק, 'ידיעות' ימחקו אותי. באלה המלים: 'לא תופיעי שוב בידיעות'. הבטיחו וקיימו. אפשר לספור על אצבעות יד אחת את מספר הפעמים שהופעתי מאז בעיתון של מוזס. עיתונאים שעבדו ב'ידיעות' סיפרו לי שכתבות עלי נעלמות פתאום בעריכה ושסיפורים שמזכירים אותי מקוצצים. נכנסתי לרשימה השחורה".

     

    תחושת אשמה וגועל מעצמי אפפו אותי. אני לא האיש הכי צדיק עלי אדמות, אבל מעולם לא חשבתי שאקח חלק בקנוניה כל כך מושחתת. בדחילו ורחימו ניגשתי לארכיון הממוחשב של "ידיעות אחרונות" והגדרתי חיפוש עם שמה של גלאון בטווח התאריכים שבין ה־12 בנובמבר 2014, היום שבו עבר חוק "ישראל היום" בקריאה טרומית, ועד שלשום.

     

    התוצאות לא הותירו מקום לספק. אומר זאת כך: בולשיט כזה לא נראה במחוזותינו הפוליטיים מאז הסיפור על הנורה שתאיר את כל רמת־גן. זהבה יקירתי, צר לי להודיע לך אבל לך ולכל הח"כים בסיעה שלך אין מספיק אצבעות בידיים וברגליים בשביל לספור את כל הפעמים שהופעת בעיתון. 220 פעם הוזכרת בתקופה הזו אצלנו – ממוצע של פעם אחת בשלושה עיתונים שפורסמו. אגב, השוותי את התוצאה שלך לראשי מפלגות אחרים, ואת מוזכרת בתדירות לא פורפורציונית לגודל המפלגה שלך ולעובדה שאת לא שרה בממשלה.

     

    השאלה שכל בר־דעת ישאל את עצמו כמובן היא מה היה אופי הסיקור. ובכן, כמעט הכל חיובי. כמעט תמיד האייטמים עסקו באג'נדות שאיתן את רצה – פמיניזם, חברתיות, העצמה נשית. אין לתאר איזה חיבוק את מקבלת מהעיתון שרודף וגם מוחק אותך בו־זמנית. מצאתי למשל ב"מוסף לשבת" אייטם שמטפל בתופעת הכספים היחודיים שאת היית אחת הנהנים מהם בתקציב המדינה הקודם. האייטם הוקדש כמעט כולו להסבר ולכתב הגנה מפיך, יחד עם הציטוט שמסרת: "בינינו לבין המוסד המתועב הזה שנקרא כספים ייחודיים אין ולא יהיה כל קשר. לי אין מגזר. מה אני, סמוטריץ'?". באייטם אחר, על מדד הח"כים החברתיים, צויינת לשבח, ורק בשבוע שעבר קיבלת קרדיט על המאבק שלך נגד ההצעה לצרף רב וקאדי לוועדה להפסקת הריון.

     

    יש לך אחלה תמונה באייטם על החתונה של יו"ר הכנסת (לא הרבה ח"כים זכו לזה), יש גם סתם כיתוב תמונה שלך יחד עם פסח גלאון, בן הזוג שלך, אצלכם בסלון ערב הבחירות, והכי מגניב – פסח זוכה גם לאייטמים במוסף "ממון", שמספרים על העסקאות היפות שביצע בבית התוכנה שבבעלותו.

     

    אבל רוצה לדעת איזה אייטם באמת הפיל לי את הלסת? מתברר שרק בחודש מאי האחרון כתבת בעיתוננו ביקורת טלוויזיה מלאה לקראת שידור הפרק האחרון של "האישה הטובה". רק את. קרדיט שלך. תמונה שלך. וגם התוכן כולו באג'נדה שלך: פמיניזם והעצמה נשית. לא מכיר יותר התעלמות מזה.

     

    עכשיו, את זהבה רק דוגמא. יש עוד 119 ח"כים. אני עובד עם כל אלה שיודעים להביא סיפורים. זה הקריטריון. תשאלי את ג'מאל זחאלקה ואת יוסף ג'בארין אם אפשר לעבוד איתי. וגם את יהודה גליק ובצלאל סמוטריץ'.

     

    אני הוא זה שאחראי על הסיקור שלך, זהבה גלאון, ושל שאר חברי הכנסת, ובמסגרת העבודה שלי אני לא יכול לחלום על מצב שאביא למשל סיפור חיובי של מיקי רוזנטל (ח"כ שלא מפסיק להשמיץ את "ידיעות") והוא לא ייכנס. לא מאמינה? צלצלי אליו ותשאלי אם לפני שלושה שבועות הטור שלי ב"מוסף לשבת" לא הוקדש במלואו להצעת חוק שלו, אירוע שרבים מהח"כים מייחלים לו. ולא, להצעת החוק לא היה שום קשר לנתניהו, אם חששת. אני לא יודע לומר דבר על ההתנהלות של מוזס, אבל אני כן יודע חד־משמעית על הגזרה שלי, וכאן כל מי שיביא סיפור ראוי, חדש, חשוב ומעניין – יקבל חשיפה.

     

    מאידך, אני גם לא יכול לדמיין מצב שבו לא יפורסם סיפור שעושה לא־טוב למישהו שכביכול נחשב למקורב למערכת. רוצה דוגמא? שלשום שוחחתי במזנון עם ח"כית ממרצ על הפוסט שלך. אמרה לי "תן דוגמא למשהו לא טוב שכתבת על לפיד". אמרתי "לא מזמן נתנו כמעט חצי עמוד על הקנס שהוא קיבל מוועדת האתיקה על ההיעדרויות שלו מהכנסת". אמרה "אין מצב, וגם אם כן בטוח שלא הייתה תמונה". אז בדקתי. וואלה, היה אייטם והייתה גם תמונה. אותה ח"כית נאמנה רטנה עוד, "למה בבג"ץ הרב קרים לא הזכרתם אותנו? זה אנחנו הגשנו את הבג"ץ, אם זה היה לפיד הוא בטוח היה מוזכר". אמרתי "אוי, אולי באמת רודפים את זהבה". אבל גם פה הארכיון העמיד את הדברים על דיוקם והוכיח שבהחלט הוזכרת.

     

    בעולם קטנוני הייתי סוגר עכשיו על הגב שלך 300 אלף שקל מהמשכנתה בתביעת הדיבה הקלה בהיסטוריה, אבל תני לי לצאת גדול ולהציע לך עסקה כאן ועכשיו: בשבוע הבא תביאי סיפור טוב, ותראי איך למרות שאת מחוקה ורדופה, ולמרות הוצאת השם הרע שביצעת בנו, תוזכרי שוב ב"ידיעות", בפעם ה־221, ותקבלי גם תמונה. רק תביאי סיפור.

     

    עיקר ההתבאסות שלי ממך זהבה היא אישית. אנחנו לא חברים וגם מעולם לא הצבעתי למרצ אז את לא חייבת לי כלום, אבל תפסתי אותך כמשהו אחר: נטולת פניות, אמיתית, ישרה. עד שבא הארכיון הרשע והממזרי והטיח לי את המציאות בפנים.

     

    yed660100