בית־הכנסת הקהילתי "נווה קודש" בשכונת נווה אביבים היוקרתית שבצפון תל־אביב נמצא באחרונה במרכזו של מאבק דתי בין המתפללים הוותיקים שבו לבין מתפללים חדשים — שרבים מהם אינם תושבי השכונה — ולטענת הוותיקים השתלטו עליו ומנסים לשנות את צביונו המתון ולהופכו לחרדי.
קהילת "נווה קודש" בנווה אביבים הוקמה לפני כ־40 שנה על ידי תושבי השכונה — חילונים ודתיים כאחד — ופעלה כעמותה בבית־הכנסת ששטחו הוקצה לה על ידי עיריית תל־אביב. בין השאר נהגו להתפלל בו ראשי הממשלה לשעבר יצחק רבין ושמעון פרס ז"ל שהתגוררו בשכונה.
לטענת המתפללים הוותיקים, לאחר מותו של הרב הוותיק של בית־הכנסת, הרב חיים זוננפלד ז"ל, השתלט בנו, שפטיה, על העמותה וצירף אליה עשרות חרדים שכלל אינם תושבי השכונה, במטרה לשנות את הצביון בשכונה ולהחדיר בה ערכים חרדיים. "כיום מורכב הוועד המנהל מעושי דברו של שפטיה זוננפלד, אנשים מבני־ברק, מביתר־עילית, מירושלים ועוד", סיפרו התושבים.
לטענת התושבים הוותיקים, בכמה מקרים — למשל בסעודה לזכרו של הרב מאיר כהנא ז"ל — נחסמה כניסתם לבית־הכנסת באמצעות מאבטחים שהציבה העמותה.
"הם מחזיקים במפתחות בית־הכנסת כמו היה רכושם הפרטי", זעם העיתונאי שלמה נקדימון, מוותיקי בית־הכנסת. "בעיניי הוא היה מנוף לחיבור בין דתיים לחילונים — והפך להיות למצבה של מה שהיה פעם תפארת השכונה, מקדש מעט".
המתפללים הוותיקים, שפנו לבית־המשפט, נשלחו לבוררות, ובה נקבע שאין פסול בכך שמי שינהלו את בית־הכנסת הם אנשים שאינם תושבי השכונה או העיר.
"בתי־כנסת חייבים לשרת את תושבי השכונה ולייצג את אופי השכונה שבה הם פועלים, וזו אחריות של הרשות לדאוג שכך יהיה", אמר מיקי גיצין, חבר מועצת העיר תל־אביב.
מעיריית תל־אביב נמסר בתגובה: "בשל החריגה מהייעוד המקורי שלשמו הוקצה הנכס, תבחן העירייה את צעדיה בנושא".
שפטיה זוננפלד מסר בתגובה: "התגובה שלי היא פסק הדין של הבורר. זו תגובה כתובה. התושבים צריכים לכבד את ההחלטות".
