בדרך לחרמון עוצרים אצל המכשפה

"קדירת המכשפה והחלבן" שוכנת ביישוב נמרוד, בגובה של יותר מ־1000 מטר. ומלבד כמה מסעדות במג'דל־שמס הסמוכה היא יכולה להיחשב למסעדה הגבוהה בישראל; מחלונותיה נשקף נוף מרהיב של ברכת רם ורכסי החרמון.

באירופה מסעדות כאלה הן חלק מענף תיירותי מפותח הנקרא בצרפתית "אפרה־סקי" – אחרי הסקי (ובמזרח אירופה, בשיבוש קל - "אפרצ'קי"). הוא מציע, בדרך כלל בעסקת חבילה, את כל הפינוקים המגיעים אחרי יום של גלישה במורדות המושלגים: מקלחת לוהטת בזרם חזק, סאונה, מסז', וכמובן – ארוחה גדולה, חמה ועתירת אלכוהול, המשיבה לגוף את האנרגיה שאבדה לו בכפור.

התפריט כאן מותאם לחוויה, ונפתח במרקים כמו קרם שום (46 שקל), ערמונים (49 שקל), או מרק בצל צרפתי (44 שקל) המוקרם בגבינות עם פרמזן ומוגש עם לחם פרמזן ומטבל יוגורט (18 שקל). בהמשך מופיעים כמה סלטים ותבשיל של פטריות פורטובלו מוקרמות בגבינת עזים ומוצרלה עם אגוזי מלך (56 שקל).

אבל העיקר פה הוא היצע מפתה של קדירות גדולות, שכל אחת מהן יכולה להשביע גם זוג: חצי עוף בשמפניה (84 שקל), קדירה אלזאסית של נקניקיות עגל, כרוב כבוש ופירה (84 שקל), סלמון בשמנת וחלב קוקוס, ג'ינג'ר ותפוז עם תוספת של אורז (109 שקל), ועוד.

התחלנו בסלט סנט מור (47 שקל) עם עגבניות שרי, בצל סגול ובזיליקום, ברוטב ויניגרט פסטו. סלט נחמד ורענן, אבל קצת קטן מדי יחסית למחירו. וגם: מחלוטה של שעועית שחורה (38 שקל) עם טחינה אתיופית, פלפל ירוק חריף וקונפי שום, שהוגשה עם לחם והייתה מעולה. מקור שמה של המחלוטה שנוי במחלוקת: ייתכן שהכוונה פשוט לחליטה, שהיא בישול במים חמים, אבל לא רותחים. מצד שני, זהו גם שמה הערבי של תערובת החול והכורכר המרוסק המשמשת כתשתית לסלילת כבישים. לילדים הזמנו סטייק דק עם קטשופ ומנת שרימפס מטוגן בציפוי פירורי לחם ולצידם קערית של מיונז מתובל. המנות שלהם הגיעו ראשונות, ואם לשפוט על פי המהירות והדממה שבה נבלעו, נראה שלא היו תלונות.

למנות עיקריות – על פי המלצת המלצר הוזמנה קדירת שוק טלה בציר טלה עם שעועית שחורה ופירה (139 שקל); ומן העבר השני של השולחן – מנה צמחונית של סטייק דלעת ברוטב קוקוס טנדורי עם אורז ואפונה (79 שקל).

שתי המנות לא איחרו להגיע. שוק הטלה הייתה גדולה מאוד, עם הרבה בשר לוהט וריחני שהתקלף בקלות מהעצם המרכזית - ארגמני וחלקלק כשהוא צמוד אליה, וצלוי ושחום יותר ככל שהוא מתרחק ממנה. נראה שהרוטב התבסס על עגבניות, והפירה כמו נמס ונעלם בתוכו. אולי מוטב היה להגישו בנפרד כדי שישמור על ייחודו. בכל מקרה, המנה כולה הייתה טעימה מאוד וכה גדולה עד שהתגברתי עליה רק בקושי.

המנה הצמחונית איכזבה קצת. אמנם, הניסיון לבסס מנה עיקרית על ירק נטול כריזמה כמעט לחלוטין כמו דלעת ראוי להערכה, אבל הבעיה כאן הייתה לא בירק דווקא אלא באפייה הקצרה מדי, שהותירה את הנתחים נוקשים מעט, וברוטב שהיה חלש יחסית לשפעת התבלינים שמהם נרקח טנדורי כהלכתו.

סיימנו בקינוח אחד משותף – פאי תפוחים עם כדור של גלידה וניל (42 שקל) - וחזרנו אל הקור שבחוץ, אחרי ארוחה מספקת ומיוחדת מאוד, אם כי לא מהזולות: 500 שקל כולל שירות לארבעה.

• "קדירת המכשפה והחלבן". נמרוד, רמת הגולן. 058-6644266