כבר בגיל שש החלה היידי מוזס להתעניין בפוליטיקה. היא הייתה קוראת בשקיקה את העיתונים שאביה, חבר הכנסת החרדי אליעזר מוזס ואז עדיין עסקן זוטר, היה מביא הביתה. "במשפחה היו קוראים לי 'אלטע קאפ', 'ראש זקן' ביידיש, כי הראש שלי כל הזמן היה מוטה קדימה כמו אצל זקנים כדי לקרוא עיתונים. הייתי קוראת על נשים בפוליטיקה ולא היה לי מושג איך הן נראות, כי בעיתונים החרדיים אין תמונות של נשים".

מוזס עשתה כל מהפכה אפשרית בחייה הפרטיים: בגיל 17 חיתנו אותה בכוח, בגיל 21 התגרשה, יצאה בשאלה ויצאה מהארון. כעת, בגיל 34, היא מכריזה שתתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת הבאה. "יצאתי מארון הקודש, חזרתי בתשוקה, ועכשיו אני הולכת לפוליטיקה".

היא בתו השמינית מתוך עשרה ילדים של מוזס, שזו הקדנציה השלישית שלו בכנסת מטעם יהדות התורה. הרוח המרדנית התגלתה אצלה בגיל צעיר מאוד. "אצלנו מקובל לדבר אל ההורים בגוף שלישי ולא פונים אליהם ישירות. כשהייתי בת 12 אמרתי לאבא שלי על משהו: 'אבא, מה אתה עושה?' הוא הסתכל עליי ואמר: 'למי את אומרת אתה?' אמרתי לו: 'לך. גם לבורא עולם אני פונה בגוף ראשון'. הוא לא ידע מה להגיד, ומאז אני היחידה מכל האחים שלי שפונה אליו בגוף ראשון".

את ניצני נטייתה המינית הלסבית החלה לחוש בגיל 14, כשהתאהבה במורָה שלה. "בגלל שהייתי מרדנית, כשהייתי בת 17 חיתנו אותי עם מישהו שבקושי הכרתי, ובגיל 21, עם שני ילדים קטנים, הכל התפוצץ. לא יכולתי להמשיך לחיות יותר בשקר הזה וביקשתי להתגרש".

במשך כמה ימים מנע ממנה בעלה לראות את ילדיה, שלומי (15) וריקי (13), שהייתה עדיין תינוקת. "מהר מאוד אבא שלי הבין שהילדים צריכים להיות עם אמא שלהם גם אם היא לא תהיה חרדית. לא היה לנו מאבק גירושים קשה כמו שקורה במקרים כאלה בחברה החרדית, כי אבא שלי מכיר את כולם והוא התעקש שהילדים יישארו איתי".

למרות זאת יחסיה עם אביה התנתקו מיד לאחר הגירושים, והיא החליטה ללכת ללמוד מקצוע. "מדהים עד כמה לא מכינים אותך לחיים בבתי ספר חרדיים. לא למדתי אזרחות, אז לא ידעתי מה הזכויות שלי, לא למדתי מתמטיקה, אז לא ידעתי איך לתכנן את עצמי כלכלית, ולא למדתי סטטיסטיקה והסתברות אז לא ידעתי כמה מהברכות של הרבנים הצליחו וכמה לא". היא למדה רפואה משלימה ומאז מפרנסת את עצמה ואת ילדיה. "בגיל 21 החלטתי שלא אקח יותר אגורה מאבא, וככה אף אחד לא ישלוט יותר בחיים שלי", אומרת מוזס. יש לה הכנסה נוספת מהרצאות שהיא מעבירה תחת הכותרת "היציאה מארון הקודש, החזרה בתשוקה, פוליטיקה והעצמה".

אחרי חמש שנות נתק מאביה החלה לגלות עניין בפעילות פוליטית. "רציתי לפעול כדי שלא יעשו לנשים חרדיות את מה שאני עברתי. כתבתי בכתב יד מכתב למטה של מפלגת קדימה: 'שמי היידי מוזס, אני מזדהה עם עקרונות המפלגה, אני רוצה להביא את ציפי לבני לראשות הממשלה'. הזמינו אותי ואמרו לי: 'יאללה, תהיי אשת שטח'".

היא החלה להתנדב במפלגה פעמיים בשבוע, ועם הזמן נעשתה מקורבת ללבני, אז יו"ר קדימה, ולח"כ לשעבר דליה איציק. "יום אחד דליה גילתה את הייחוס שלי וסיפרה על זה לציפי, שבאה אליי ואמרה: 'איך לא אמרת לי שאת הבת של מוזס?' אמרתי לה: 'לא באתי לכאן בגללו ואני לא רוצה שיכירו אותי בזכותו. בין לבין הן שמעו שאני לא בקשר עם אבא שלי. עם הזמן התחלתי להגיע יותר ויותר לכנסת ואז ציפי, דליה וגם ח"כ דודו רותם ז"ל היו כל הזמן באים אליו ומחמיאים לו עליי: 'איזה בת יש לך'. ככה הוא ואני התחלנו לדבר, בהתחלה רק על פוליטיקה. הייתי מביאה אליו מקרים שהיו צריכים טיפול והוא היה עוזר. יש לו רגישות מאוד גדולה לצרות של אנשים, ולא משנה לו אם אתה דתי או חילוני".

את הדחיפה הסופית להפשרה בין האב לבתו נתנה השרה מירי רגב, שהייתה עדיין חברת כנסת מהשורה. "לפני ארבע שנים היינו במזנון חברי הכנסת", מספרת מוזס, "מירי באה לאבא שלי ואומרת לו: 'איזה היידי יש לך. אדון מוזס, אני שולחת לך חיבוק חזק דרך הבת שלך', ואז היא חיבקה אותי. הוא תפס צחוק ופתאום נשברה החומה".

לפני כמה שנים נפרדה לשלום מציפי לבני, עברה לליכוד והחלה להתנדב כ"לוביסטית חברתית", כהגדרתה. עכשיו היא מתכוונת להתמודד בפריימריז של המפלגה על משבצת האישה החדשה (שריון במקום ריאלי לאישה שטרם כיהתה בכנסת). "הליכוד היא מפלגה גדולה שמחוברת לעם ושיש לה כוח אמיתי לפעול", היא מסבירה. "אני עובדת על חוקים בנושאים שקרובים אליי: סיוע לצעירים שכלואים בעולם החרדי, סיוע לקהילה הלהט"בית, ענייני נשים כמו חוק ההנקה, שאני עובדת עליו בימים אלה. הובלתי את חוק נפגעי כתות ואני מנסה לקדם את השלמת לימודי הליבה. השאיפה שלי היא להיות שרת רווחה. לפעמים כבר בשש בבוקר מגיעות אליי פניות מאנשים שזקוקים לסיוע. אני עושה את זה כעבודת קודש וגם כדי ללמוד, כך שכשאבחר לכנסת אהיה מוכנה. רק להכיר את המסדרונות של הכנסת לוקח שנה וחצי. אני באה מבושלת במאה אחוז".

חברי ליכוד שמרנים לא יירתעו מהעובדה שאת לסבית?

"אני לא מסתירה כלום. אני אומרת להם: 'לאישה שלי יש יומולדת', ואם הם קצת שמרנים אני אומרת להם: 'היי, גם אתה לסבית, גם אתה אוהב נשים בדיוק כמוני'. כשחברת מרכז חלתה בסרטן והייתה צריכה עזרה מול שר הבריאות, הצקתי לליצמן עד שהיא קיבלה את הטיפול שהייתה צריכה. זה רץ בקבוצות של הליכוד כמו אש, כולם פירגנו, ואף אחד לא התעניין בזה שאני לסבית".

מה אבא שלך אומר על זה שאולי בכנסת הבאה תכהנו ביחד?

"כשאמרתי לו שאני רוצה להתמודד הוא סיפר לי שכשהחליט בעצמו לרוץ לכנסת, סבתא שלי אמרה לו משפט ביידיש: 'כשעושים את החמין ביום רביעי, איזה טעם יש לו בשבת?' כלומר, אסור להקדים את המאוחר. אמרתי לו: 'אבא, אני אוהבת להתחיל צעירה ואם יש לי מטרה, אני אגיע אליה. בסוף הוא השתכנע: 'אם את אומרת, אני לא מתווכח איתך'".