חמישי 27 בפברואר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 23.01.2017
    מומחה התקשורת שניצח את שיתוק המוחין
    ספריו הרבים משמשים ללימוד תקשורת בכל האוניברסיטאות, המכללות ובתי־הספר • פרופ' דן כספי — האיש שלא נכנע למוגבלות הפיזית והפך לחוקר ולמרצה נערץ — הלך לעולמו בגיל 71 • כתבנו גד ליאור, שזכה לשמש מתרגל שלו, נזכר בידענות, בלבביות ובחיוך המיוחד שהפכו אותו לאהוב הסטודנטים
    גד ליאור

    "לא צריך להכין עבורי שום דבר מיוחד. הכל מצוין". כך נהג פרופ' דן כספי, מבכירי חוקרי התקשורת בישראל, לומר כאשר הוזמן להשתתף בכנסים ולהרצות. אתמול, בגיל 71, נפטר כספי, שהוכיח כל חייו שאדם שסובל משיתוק מוחין, גופו מעוות וידיו רועדות, יכול להצליח בכל מעשיו.

     

    פגשתי אותו לראשונה כשנכנס לאולם בגבעת רם. הייתי אז, לפני 41 שנה, תלמיד שנה א' באוניברסיטה העברית. כל הסטודנטים הביטו בדוקטור שהגיע ללמד אותנו בקורס "דעת קהל". גופו היה מעוות, הוא התקשה לעלות לבמה, אך התעקש שלא להיעזר בסטודנטים.

     

    החלפנו בינינו מבטים. האיש הזה, בעל ההיגוי המוזר, אמור להיות המרצה שלנו? לא עברו אלא שבועות אחדים ותלמידיו של ד"ר כספי התאהבו במרצה שלהם. באיש בעל שיתוק המוחין שדיבר בלהט, ושמהדקה הראשונה ועד האחרונה ריתק את שומעיו.

     

    ידענותו הרבה, הלבביות, החיוך המיוחד. כל אלה גרמו לי להעריך את המרצה המיוחד הזה. לאחר שכבר סיימתי את לימודיי אצלו נודע לי שד"ר כספי עורך מחקר על המקומונים הראשונים בארץ. הייתי אז עורך העיתון המקומי של "ידיעות אחרונות" בירושלים, שנקרא אז "קול ירושלים". חברתי לפרופ' כספי במחקרו. הוא, בדרך לפרופסורה, ואני, עדיין ללא תואר אקדמי. "אתה תוביל את המחקר", אמר לי ד"ר כספי, וחרף כל הידע שלו התייחס אליי כשווה אל שווה באותו מחקר.

     

    כך נהג גם כאשר היה לפרופסור. אתמול סיפרו רבים מהמרצים שקיבל וקידם באוניברסיטת בן־גוריון כיצד התייחס אליהם בלבביות ועודד אותם להתעמק בחקר התקשורת בישראל.

     

    פרופ' כספי, מהדמויות המוכרות ביותר בתחום התקשורת בישראל, נולד במולדובה ועלה לישראל בגיל 14. למרות המוגבלות הפיזית הקשה שממנה סבל, שיתוק מוחין, השתלב תמיד במערכות החינוך הרגילות. הוא פיתח את תחום לימודי התקשורת באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטת בן־גוריון, שבה שימש ראש המחלקה לתקשורת וראש מרכז בורדה לתקשורת חדשנית. נוסף על כך היה חבר בוועדת השופטים בפרס סוקולוב לעיתונות, חבר הוועד המנהל של רשות השידור, מייסדה ונשיאה של האגודה הישראלית לתקשורת ומייסד ועורך כתב העת הישראלי במדע המדינה "מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים". הספרים שפירסם, בעברית ובאנגלית, משמשים היום בסיס בתוכניות לימודים בתקשורת ברבים ממוסדות החינוך בארץ — באוניברסיטאות, במכללות ובבתי־ספר.

     

    אבל למרות המחקרים הבינלאומיים הרבים שפירסם, אחד ממקורות גאוותו היה דווקא ספרו "אבא של ענבל", שבו כתב על בתו הקטנה, ענבל, שגילתה שאביה שונה מרוב האבות האחרים. "אמא, למה אבא הולך ככה? למה הידיים שלו רועדות? למה הוא לא יכול לנהוג במכונית שלנו?" שאלה ענבל הקטנה. והאם ענתה: "ענבל, לאבא שלך יש שיתוק מוחין". וענבל מהרהרת ואומרת: "מה, המוח של אבא משותק? לא הבנתי מה אמא אומרת, הרי אבא יכול לחשוב מצוין".

     

    כספי היה נשוי לדליה ולהם בת וארבעה נכדים. הוא יובא למנוחות היום בשעה שלוש בבית־העלמין באבן־יהודה.

     

    מנוי סופש