שלישי 14 ביולי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מה מציאות ומה דמיון? משתתפי המשחק "סיור TLV" יוצאים למשימה בעיר הגדולה
    24 שעות • 24.01.2017
    לוחצים על פליי
    ברוכים הבאים לעידן שבו ריגושים הם הדלק הכי מבוקש. תכירו את "המשחק": אתם יכולים להירשם אליו ולהפוך לכוכבים ראשיים במשימת ריגול להצלת מדינת ישראל. הרעיון הוא לרוץ ברחבי תל־אביב אחרי רמזים ולנסות להבין האם האנשים מולכם סתם עוברים ברחוב או שהם חלק מהעלילה, האם המלצר שמשרת אתכם אמיתי או שתול של ההפקה. שלחנו את לירון גולדשטיין להתנסות, והיא ממש לא בטוחה עד עכשיו שהמשחק נגמר. למדינה שלום
    לירון גולדשטיין

    מסעדה. קמת לרגע מהכיסא. בדיוק אז עברה מלצרית והפילה עליך קערת מרק. אבל מהסוג הזה שלא יורד בכביסה. כנראה היא תצטרך לבחור לעצמה קריירה אחרת כי הבוס שלה מפטר אותה ממש על המקום. היא הולכת בעצבים, ואותך מעבירים לשולחן אחר שבדיוק התפנה. מלצר מניח פיסת נייר על השולחן, מפטיר "חשבון" וממשיך בדרכו, בלי לשים לב שיושבי השולחן התחלפו וכעת זה אתה, ניצול תקרית מרק שעכשיו מתבקש לשלם חשבון לא שלו. אלא שאז מתברר שזה לא חשבון אלא פתק בו רשום "אל תיתן לה ללכת". אז אתה קם והולך אחרי המלצרית, כי אתה בדרך כלל מקשיב לפתקים. טוב, עליתם עליי. זו, אכן, סצנה מתוך הסרט הנהדר "המשחק" בכיכובם של מייקל דגלאס ושון פן. אבל זה בקלות היה יכול לקרות גם לכם. אחרי הכל, "המשחק" הוא שהיווה את ההשראה עבור אמיר נגבי ואלון לסטר, מפיקי המופע, ליצור את "TLV Show".

     

    ויש גם ז'אנר נוסף: סיורי פו"פ ברחובות תל אביב
    ויש גם ז'אנר נוסף: סיורי פו"פ ברחובות תל אביב

     

    "רצינו לייצר תחושה של מציאות מדומה. לתת לכל אחד את ההזדמנות לחיות בתוך סרט פעולה בו הוא השחקן הראשי והאחרים בגדר חשודים", הם אומרים. "ההתרחשות כוללת דמויות לא צפויות, משימות והרבה כיף, אבל אי אפשר לגלות יותר מדי, שלא נהרוס".

     

    זה מה שכולם אומרים. "לא אספר, שלא אהרוס, אבל את חייבת לעשות את זה!" נו, באמת חשבתם שחובבת הרפתקאות שכמותי תגיד לא לאירוע שאף אחד לא מוכן לספר לה מה הוא?! אז התייצבתי. בנקודת המפגש חיכה לנו "מדריך" שהסביר לקבוצה מי ומה אנחנו, ובעיקר טען שנבחרנו להציל את ארץ ישראל. לא יודעת. אם הארץ הזאת באמת מסתמכת עלינו, אני לא בטוחה שנותרה לה רבע שעה, עשרים דקות גג.

     

    ה"מדריך" חילק חפצים שיעזרו לנו במשימה, מפה, הנחיות, מילות קוד והחידה הראשונה. ואז, רגע לפני שאנחנו מצילים את ארץ כנען בגרסה המעודכנת והאחרונה, קיבלנו שוט אלכוהול. בכל זאת, שישי בבוקר וצריך להרטיב את הגרון איכשהו. יאללה, יוצאים לדרך.

     

     

     

    זה תמיד אותו מסלול? אני שואלת את אמיר ואלון. "אנחנו עורכים שינויים גם בתסריט וגם במסלול בהתאם למאורע", הם אומרים. "יהיו הבדלים בתכנים בין, למשל, מסיבת רווקים או אירוע לילדים. יכולות להיות גם בקשות ספציפיות, ואז אנחנו בונים תסריט בהתאם. למשל, קרה שהכנסנו שחקנים לתוך חברה מסוימת בתור עובדים חדשים, כדי שירכשו את אמונם של העובדים ויאספו מידע, כהכנה למשחק. הרעיון הוא שהאנשים שאתה חושב שהם בצד שלך פתאום, בזמן המשחק, מתגלים כשתולים".

     

    קרה שלא הבינו שמדובר במשחק ומצאתם את עצמכם במצב לא נעים?

     

    "אחת הסצנות במשחק התפתחה בעקבות מאורע כזה. אבל לפעמים זו הקבוצה עצמה, שלא יודעת מה בסביבה שייך למשחק ומה לא. קרה פעם שאנשי הקבוצה ראו את מילת הקוד שלהם על חולצה של אישה זרה, ממש במקרה, ופשוט לא עזבו אותה ולא היו מוכנים להאמין לה שאינה חלק מהמשחק".

     

    אז אנחנו לא נטפלנו לאף אחד, והתקדמנו למקום בו היה אמור להמתין לנו הרמז הבא. חיכה לנו פתק, שהנחה אותנו להתיישב במסעדה. התיישבנו. מיד קיבלנו כוס מימוזה. רוקנו אותה. בכל זאת, שישי בבוקר וצריך להרטיב את הגרון איכשהו. עם התפריטים הגיעו גם פתק המתריע על איום בסביבה ואביזר נוסף שהנחנו שיעזור לנו בהמשך המשימה, כי בגדול – זה הגיוני. עם כל רמז ופתק שקיבלנו התחלנו להבין שיש לנו פה עסק עם אנשים שיודעים עלינו יותר ממה שחשבנו. אז גם החלו להיזרק לאוויר פרטי מידע חשאיים על חברי הקבוצה.

     

    קרה שבתחקיר גיליתם בטעות משהו שלא הייתם אמורים לגלות?

     

    "קורה, אבל זה חלק מהמשחק. יש לנו צוות שדולה עבורנו מידע שיעשה את המשחק יותר מעניין, שחברי הקבוצה ירגישו שהם חלק מהעניין, שיודעים עליהם פרטים".

     

    היו אנשים שנבהלו מזה?

     

    "יותר מזה, היו אנשים שהתחילו לחשוד בחברים שלהם: מה אמרת? מאיפה ואיך אתה יודע את זה? אנשים לא מבינים כמה מידע יש היום על כולם וכמה הוא נגיש בכל האמצעים הדיגיטליים".

     

    רשמתי לעצמי לבדוק את הגדרות הפרטיות שלי, כשלפתע נזרקה לאוויר מילת הקוד. מיד חברנו לאיש הקשר הבא שלנו, שהנחה אותנו לנקודה הבאה, ואז נעלם בדרכים מסתוריות שהשתיקה יפה להן, אז אשתוק. כך התקדמנו ברחבי העיר מחידה לחידה, מאיש קשר למשנהו. חשדנו בכל עובר אורח תמים ומסכן שנקלע למסלולנו, תוך שאנחנו מקבלים מסרים באמצעי התקשורת המקובלים, להזכירנו שאנחנו אף פעם לא בטוחים ותחת מעקב תמידי.

     

    בסופו של המשחק גילינו שהפכנו לפרנואידים. כל אחד הפך להיות בעינינו סוג של חשוד, וממש לא היה לנו ברור מי שחקן ומי סתם הולך לתומו ברחוב כשאנחנו מחכים לרמז הבא, לחידה הבאה. כשהשלב הזה מגיע יודעים שהמשחק ממש תפס אותנו. יודעים שאנחנו "במשחק".

     

    בעקבות ההצלחה, נולד קונספט נוסף — TLV Singles Show — במסגרתו ייפתחו קבוצות פו"פ שיחוו את המופע, עם התאמות לז'אנר ומשימות שיעזרו למשתתפים להכיר טוב יותר כדי לבחור בן/ת זוג פוטנציאלי/ת. התכנון הוא שבסוף המשחק המשתתפים ימשיכו לבר לסגור את הערב ובסיומו של האירוע המארגנים יצרו קשר עם המשתתפים ויבדקו התעניינות, ויאללה — שידוך! קצת כמו טינדר, אבל בעולם האמיתי.

     

    איפה עובר הגבול בין המשחק לבין ההגנה על הפרטיות?

     

    "ישנו גבול, הכל מתואם. אם יש שחקן באזור, אני מיידע את המקומות מסביב והוא מונחה לפנות אך ורק לקבוצה. גם במקומות ציבוריים יש אנשים שלנו כל הזמן. למעשה, זה אפילו תורם ויש עסקים בסביבה שפנו אלינו בבקשה להיות חלק מהמשחק שלנו".

     

    היום סף הגירוי עולה, מה יהיה השלב הבא?

     

    "את לא יודעת כמה יצירתיים אנחנו. ובכלל, מי אמר שהמשחק שלך כבר נגמר?"

     

    ועם המשפט הזה, חברים, הלכתי הביתה. אחלו לי בהצלחה.

     

    http://www.tlvshow.com/home-hebrew

     


    פרסום ראשון: 24.01.17 , 21:43