עוצרים את המסתנינים

לאחר שורת בריחות מסוכנות של תנינים צפויה המדינה "להשתלט" על חוות הגידול לתנינים שביישוב פצאל בבקעת הירדן ולהקים סביבה — על חשבון משלם המיסים — גדר אטומה לחלוטין שתמנע כל אפשרות בריחה של טורפי־העל המסוכנים.

חוות התנינים בפצאל, שבה חיים כיום אלפי תנינים, הוקמה לפני יותר משני עשורים לצד חוות דומות נוספות ברחבי הארץ, לאחר שהמדינה אישרה גידול תנינים למטרת שחיטה ושימוש בעורם. לאחר שהחוק שונה וגידול תנינים למטרות סחר נאסר, נסגרו בהדרגה מרבית החוות, אך החווה בפצאל נותרה פעילה. אלא שגם ניסיון להפוך אותה לאטרקציה תיירותית לא צלח, רבות בשל המצב הביטחוני באזור.

כבר לפני יותר מחמש שנים גיבשו ברשות הטבע והגנים, במשרד להגנת הסביבה ובמינהל האזרחי עמדה שלפיה החווה אינה מתופעלת כנדרש. לאורך השנים נרשמו לא אחת בריחות תנינים מהחווה, וב־2011 אף התרחשה בריחה המונית כאשר עשרות תנינים שניצלו טעות של אחד המגדלים נהרו החוצה והחלו לזחול לכל כיוון אפשרי. החשש היה שכמה מהם יצליחו להגיע גם לנהר הירדן, ולמבצע המרדף והלכידה גויסו גם חיילים רבים.

לפני כמה שנים, בהתייעצות עם המינהל האזרחי ועם רשות הטבע והגנים, הוציא ראש המועצה האזורית בקעת הירדן דוד אלחייני צו סגירה לחווה, אך לא נמצא מקום שאליו ניתן יהיה להעביר את התנינים.

צילום: דנה קופל

לאחרונה, בעקבות הערכת הרשויות שלפיה החווה אינה מטופלת כראוי בשל הפגיעה הקשה בהכנסותיה, הוחלט שהמדינה תסייע במימון תפעולה של החווה, עד שיימצא מקום שיקלוט את התנינים.

החשש הגדול ביותר הוא שהתנינים שיברחו מהחווה יגיעו לנהר הירדן ויתבססו בו. "החווה היא פצצה מתקתקת. המקום מוזנח ולא מטופל כמו שצריך, ויש חשש גדול מבריחה", אמר גורם שעוסק בנושא. אחת הבעיות המרכזיות, מציינים גורמי ממשלה, היא ההטלות. כשהחווה פעלה באופן מסודר הביצים נאספו, והתנינים שבקעו מהן היו תחת מעקב מסודר. כרגע הן פשוט בוקעות. לתנינים קטנים קל יותר לברוח ולהיעלם בלי שאיש יידע על כך, עד שיגדלו וימצאו אותם משוטטים באזור או בנהר הירדן. "תאר לך שתנין כזה יגיע לירדן. אף אחד לא ימצא אותו שם. הוא עוד עלול להגיע פתאום לאתר הטבילה המקודש לנוצרים במורד הירדן, מה שייצר סיכון לתקרית דיפלומטית בינלאומית", אמר גורם שעוסק בנושא.

לאחרונה פירסם המינהל האזרחי מכרז להקמת גדר מסיבית סביב החווה, כצעד ראשון לקראת "החרמתה" בידי המדינה, שתהפוך גם למי שתטפל ותדאג לטיפול בתנינים, על חשבון משלם המיסים שייאלץ לשאת בעלות המתמשכת של הטעות שעשתה המדינה כשאישרה את פרויקט גידול התנינים. בינתיים מתנהל משא ומתן בניסיון למצוא בית לתנינים בדרום־אפריקה, ונבחנות גם אופציות במצרים ובקפריסין.

ממתאם הפעולות בשטחים נמסר בתגובה: "בחוות התנינים לא קיים גידור ברמה הבטיחותית הנדרשת, ואף אירעו כמה מקרי בריחת בעלי חיים ממנה, דבר שמהווה סכנה ממשית לציבור.  המועצה האזורית בקעת הירדן הוציאה צו סגירה לחווה, אך בעל החווה טרם פעל לפיו. בשל כך בוחן המינהל האזרחי, בשיתוף רשות שמורות הטבע והמועצה האזורית בקעת הירדן, אפשרויות שונות לטיפול ולמניעת המפגע, ובכלל זה ביצוע גידור".

במשרד להגנת הסביבה טוענים שרשות הטבע והגנים התרשלה לאורך שנים בפיקוח על התנינים, ושהיו לה חמש שנים להיערך למציאת פתרון, מרגע ביטול החוק ב־2008 ועד לכניסת השינוי לתוקף ב־2013.

"ההחלטה לגבי התנינים הייתה החלטת שר", אמר שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, "ובעלי החווה היו צריכים להיערך. כעת, יחד עם המינהל האזרחי, אנחנו נערכים כשלב ביניים להגן על שלום הציבור, לטיפול בתנינים ולאיתור פתרונות".

גדי ביתן, הבעלים של החווה, אמר: "הכל בסדר בחווה. אני לא יודע על כוונת המדינה להשתלט עליה".