מספר עניינים

בזמן האחרון, כל אימת שאני פותח עיתון, אני נתקל בהמון ספרות ומספרים, עד שעמודי החדשות נדמים בעיניי כבחינות בגרות במתמטיקה או הצהרות הון.

הדבר הזה קורה בגלל הנושאים שבכותרות. זה אחר זה תכפו עלינו תיק 1000 ותיק 2000 ותיק 3000 ותיק 4000 ותיק 5000, 400,000 הסיגרים, 7,500 בקבוקי השמפניה, 2,500 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות, 130,000,000 ש"ח פיצויים לשודדי הקרקעות של עמונה, ועוד ועוד מספרים, שכולם מודפסים בספרות, לא במילים. העיתונים רוצים לחסוך מקום, והם צודקים. הרי כל אחד רואה שאורך המשפט "מחיר השרשרת 6,265 דולר ומחיר הצמיד 2,305 דולר" הוא כמחצית מאורך המשפט "מחיר השרשרת ששת אלפים מאתיים ושישים וחמישה דולר ומחיר הצמיד אלפיים שלוש מאות וחמישה דולר", אבל כל זה לא עוזר לעיניים, שכבר מסתחררות מרוב ספרות ומספרים.

מתמטיקה נמוכה

להבדיל ממה שקורה בעיתונים, בספרים הדברים שונים. אמנם, הספר "One Hundred and One Dalmatians" תורגם לעברית כ־"101 דלמטים" (וכך הודפס גם שם הסרט שנעשה על פיו) אבל איש לא הדפיס ולא ידפיס על כריכת ספר שמות כמו "100 שנים של בדידות" או "1,000 לילה ולילה". הדבר נובע משני טעמים: האחד, שהספרות מנמיכות ומוזילות את יומרתו של הטקסט הספרותי. והשני, שבזמן שהמצרים, היוונים, הבבלים, ובוודאי ההודים — שבשיטת הספירה העתיקה שלהם משתמש היום העולם כולו — עסקו במתמטיקה והגיעו בה להישגים, לנו לא היו אפילו ספרות. "מכפלה" בתנ"ך אינה פעולה חשבונית אלא שם של מערה קדושה, ואברהם אבינו קנה אותה בארבע מאות שקל כסף, לא ב־400. זה הרבה יותר נעים לעין, אבל אולי בגלל זה התנ"ך כל כך ארוך.

לימים התחלנו לציין מספרים באותיות. כל אות קיבלה ערך, וכך יש לנו ל"ו צדיקים וכ"ג יורדי הסירה ותרי"ג מצוות, ואני עוד זוכר גם ספרי קריאה שעמודיהם ממוספרים באותיות, שלא לדבר על התחביב האווילי אך הפופולרי שנקרא "גימטריה", האהוב מאוד על יהודים מהסוג הטרחני. יש מי שמתרגשים מזה ש"ארור המן" שווה בגימטריה ל"ברוך מרדכי" וש"יין" שווה בגימטריה "סוד", אבל אגלה לכם עוד דבר: "ביבי נתניהו" בגימטריה שווה "ארנון מילצ'ן חי" מצחיק? לא ממש. ממשלת ישראל מתנהלת כך כבר זמן ממושך.

חיפשתי ומצאתי עוד דבר שיש מי שמנופפים בו: ש"איש" בגימטריה הוא "אשה" פלוס 5, וכיוון ש־5 הם חמישה חומשי תורה, וגם האות ה' שהיא מצידה השם המפורש - מתברר שגם בעזרת הגימטריה, היהדות מעניקה לגבר יתרון משמעותי על האשה.

בת מלך פנימה

אני מציין את הדבר הזה כי השבוע נודע לנו עוד דבר חוכמה יהודי, שנשים הן לא רק קלות דעת ובורות בתורה, אלא גם לא שולטות בעצמן ועל כן פסולות לנהיגה! כך קבע אחד, יצחק זילברשטיין, רב מבני־ברק וחבר מועצת גדולי התורה.

הנהיגה, כך השיב הרב זילברשטיין לשאלה שהפנה אליו אברך, היא "ניגוד גמור לכללי הצניעות של האשה", והוסיף עוד אבחנה חשובה: שתאונות דרכים נגרמות בגלל נשים נוהגות. ובלשונו: "וגם כידוע שטבע הנשים שאינם (צ"ל שאינן) שולטות על עצמן בעת צרה ודחק ומעורבים (צ"ל ומעורבות) כמה פעמים בתאונות כאלה". והסביר: "וליבי אומר לי שהוא אחד (אחת) הסיבות של האסונות הגדולות (הגדולים) שנעשים בדרכים בארץ ישראל, המפילים כל כך הרבה חללים והרגו כבר טובים וצדיקים".

קודם כל יש לשבח את הרב על כך שהוא מלבין באופן גורף את פני הנשים על סמך מה שליבו אומר לו. אני מקווה שעל כשרות ושבת הוא מקפיד על סמך ידיעה ובאופן זהיר יותר. יתרה מזאת: על פי העברית העילגת שלו דומה שלא רק בני אדם ממין נקבה, גם מילים ממין נקבה מפחידות אותו, ועל כן הוא מחליפן במין זכר. אבל על פי נבערותו בנוגע למעורבותן של נשים בתאונות דרכים - הפחותה מזו של גברים - דומה שגם זו אינה אלא בורות פשוטה.

אם כך ואם כך, העניין המרכזי כאן הוא הגיגי ההבל של הרב בנוגע לאופיין של נשים ועל דרכן של נשים ועל שליטתן העצמית העלובה. מדובר בשפע רעיוני כה גדוש, עד שהקורא מבין שהרב זילברשטיין מקדיש לנשים הרבה זמן ומחשבה. מעניין, לפני כשנתיים הסביר שייח' סעודי אחד את האיסור על נהיגת נשים בארצו, בכך שבגלל המבנה הנפשי שלהן הנהיגה עלולה להביא לפגיעה פסיכולוגית שאף תזיק לתינוקות שהן עתידות ללדת. לאמור: זילברשטיין אינו לבד. יש לו תנא דמסייע, אח לרעיון, לדעה, וגם לרמת הידע והמחשבה.

מאחורי המשנה הזאת עומדות לא רוחניות ולא מוסריות ואף לא אמונה, אלא אותה אימה קדומה שנשים מעוררות בליבם של גברים שמרנים בחברות שמרניות, ואותה שאיפה שהם חולקים, למנוע מהן את החופש לצאת ולבוא כרצונן. אצלנו נהוג לצטט את הביטוי החבוט, "כל כבודה בת מלך פנימה". לא אכנס לאטימולוגיה שלו, אבל משמעותו המעשית היא שטוב לה לאשה להישאר סגורה בביתה. ביטוי דוחה במיוחד לתפיסה הזאת קיים במילה העברית "יצאנית", שפירושה המקורי מי שדרכה לצאת מביתה, אבל נעשתה מילה נרדפת לזונה, לא פחות.

ומשהו משמח לסיום

שמחתי לשמוע ששרת המשפטים מתכוונת לחוקק חוק נגד הפוליגמיה, אבל אני תוהה: אם היא מגלה עניין כזה בדיכויין ובקיפוחן של נשים בחברות מסורתיות־שמרניות, מדוע היא יושבת בקואליציה עם מפלגות שלא מאפשרות לנשים להיבחר לכנסת, ומקצת רבניהן, הניזונים מכספי הממשלה, אוסרים על נשים להוציא רישיון נהיגה? הירהרתי בדבר והירהרתי, ונדמה לי שלא הגנת הנשים, אלא משהו אחר הקפיץ את השרה לפעולה. ¿