"כאן, בחדר לידי, יושב ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל", אומר טל גן־צבי, ראש לשכתו של שר החינוך נפתלי בנט. את הדברים הוא שב ואומר בשכנוע פנימי עמוק בכל הזדמנות – בין השאר לראשי עמותות המשחרים לפתחו. הם עולים לרגל כדי לבקש סיוע כספי ממי שאחראי כיום על הכספים הקואליציוניים של הבית היהודי, וגן־צבי מסביר להם שלראש ממשלה אסור להסתבך או להתלכלך בהעברת כספים לעמותות.
"אני כאן כדי לשמור על בנט, שומר הסף בתפקיד האיש הרע", הוא אומר להם. "מה שהיה מקובל פעם, מה שהרגילו אתכם בעבר פוליטיקאים אחרים, לא קיים יותר. אצלנו עובדים באופן מסודר. יצרנו נורמות חדשות. אין היום שנור באמצעות קומבינות או צינורות אפורים. אצלנו עובדים רק אחרי ייעוץ משפטי מסודר. מאז שהתפוצצה פרשת פאינה קירשנבאום הבינה כל המערכת שחייבים להיות זהירים יותר. משרד המשפטים החמיר את הנהלים, ואני החלטתי לאמץ נהלים מחמירים עוד יותר".
גן־צבי, תושב צורים שבגוש עציון, אב לארבעה, הוא רק בן 34, ובכל זאת זוכה כיום למעמד של האיש הבכיר ביותר בכוורת של בנט. כמעט כל מי שמדבר עליו מעניק לו את התואר "האיש החזק בציונות הדתית". כיצד זכה בתואר? איך הוא מנהל את הכספים הקואליציוניים של הבית היהודי? והאם המדיניות הנוקשה שלו מנתקת בין בנט לבין הציונות הדתית?
השיחה הסתיימה בפיצוץ
רקע תחילה. גן־צבי גדל במשפחה של אנשי עסקים מחיפה. לפני גיוסו לצה"ל למד במכינה בעלי, בצבא שירת בסיירת אגוז, ועם שחרורו למד כלכלה ומינהל עסקים בבר־אילן. בהמשך גם השלים תואר שני במשפטים. ב־2008 ניהל את קמפיין השטח של ניר ברקת במרוץ לראשות עיריית ירושלים, ואחרי הניצחון מונה לעוזרו האישי של ראש העיר.
ב־2012 חבר לנפתלי בנט, כשזה התלבט אם לרוץ לראשות המפד"ל. תוך שנה וחודש כבש בנט את המפלגה ונבחר לשר ולחבר קבינט. מאז גן־צבי צמוד אליו עד השעות הקטנות של הלילה כאיש שמושך בחוטים מאחורי הקלעים.
אומרים עליו שהוא מוכשר, נעול מטרה, בולדוזר, ושיש לו קשרים חזקים לאגפים החרדיים בכנסת, בעיקר לדרעי ולליצמן. התכונה המרכזית שלו, חלומו של כל פוליטיקאי, היא נאמנות אין קץ לבוס. כחלק מאותה נאמנות, מי שמביע ביקורת על בנט, עלול לשלם.
"הקשר שלי עם גן־צבי החל לפני ארבע שנים", מספר ע', בנו של רב בכיר בציונות הדתית ומי שעומד בראש רשת חינוכית ארצית. "הרשת שלנו פועלת בעיקר בפריפריה, וניסיתי להוביל עם הבית היהודי מהלך שיחבר את הפריפריה לציונות הדתית. המהלך הזה לא צלח במשך שנתיים, למרות כל הניסיונות שלנו, ולא הבנו למה זה לא עובר את המשוכות הקטנות, בעוד שארגונים אחרים מצליחים ומתקדמים. בשלב מסוים הבנתי שיש התנגדות שלא נמצאת על השולחן, בתוך גורמים במערכת".
ע' לא שתק. אחרי שפירסם באתר "סרוגים" מכתב חריף נגד הבית היהודי, קיבל הזמנה לפגישה עם גן־צבי. "הגעתי אליה במחשבה שאולי סוף־סוף משהו יזוז, באתי עם תקווה – וזה היה אירוע מחפיר. גן־צבי ביזה אותי באופן אישי, טען שאבא שלי ואני שקרנים, וגם אמר לי במילים בוטות שכמו שעשה לאבא שלי בפוליטיקה, הוא גם יביא לחיסול הארגון שלנו".
גן־צבי מכחיש מכל וכל את הדברים. הוא מאשר את קיומה של הפגישה ומודה כי הייתה קשה במיוחד, אך טוען כי מעולם לא דיבר בסגנון המתואר. גם מקורביו מעידים שמעולם לא שמעו אותו מתנסח באופן תוקפני כל כך. לטענתם, ע' דרש מגן־צבי העברת כספים לעמותה בדרכים עקלקלות בתמורה ליישור קו. ע' מאשר שביקש סיוע כספי, אבל טוען כי עשה זאת באופן מסודר, תוך ניסוח של תקנה מאושרת בהתאם להמלצת גורמים בבית היהודי ובהתאם להבטחותיו של בנט טרום הבחירות.
העוינות של גן־צבי לאביו של ע' התפתחה תוך כדי הליך בחירות שבו עמד גן־צבי בראש מחנה שהתחרה באב. "הסגנון הדהים אותי", אומר ע'. "אתה מתנקם בארגון חברתי חשוב בגלל יריבות פוליטית ישנה? ככה מתנהלים? להפוך אותי לאויב? נניח שאתה לא מסכים עם משנתנו האידיאולוגית, אבל אנחנו חלק מהציבור, וצורת הדיבור שלך לא ראויה".
לפי מה שמתאר ע', במהלך פגישתם הוא אמר לגן־צבי: "הבוס שלך יודע שאתה מדבר אליי בצורה הזאת? הרי בקלות היית יכול לחבק את הציבור שאני מייצג, הציבור הספרדי העממי, זה שמחכה שנים שהציונות הדתית תכיר בו". ע', לדבריו, גם הבהיר לגן־צבי שאינו מוכן לקבל שיח כזה.
לשיחה היה שותף גם עמיחי סיבוני, יועצו הפוליטי של בנט, העובד בצמוד לגן־צבי. סיבוני, בן 33 מאשקלון, בוגר ישיבת אור עציון, מלווה את בנט בשנים האחרונות. בסיטואציות מסוימות גם הוא מתפקד כאיש הרע, אבל הפעם דווקא ניסה להרגיע את גן־צבי. "אבל גן־צבי לא נרגע", אומר ע', "והשיחה הסתיימה בפיצוץ. יצאתי משם מזועזע. שלחתי מכתב לבנט. הבהרתי שאנחנו לא אויבים שלו, גם אם יש לנו מחלוקות. שדפוסים של יישור קו וסגירת חשבונות אינם ראויים".
בצר לה פנתה הרשת של ע' לליכוד, שם דווקא קיבלה אוזן קשבת אצל אחד השרים, שניסה להוביל פרויקט משותף. "גן־צבי לא אהב את זה", מספר ע'. "הוא התרגז ופעל כדי לעצור את העברת הכספים אלינו. הוא הבהיר לנציגי המשרד של אותו שר, שאם יעבירו כספים לארגון שלנו, יפגע בכספים אחרים שאמורים להגיע לאותו משרד. סיבוני וגן־צבי רודפים אחרי מי שלא מיישר איתם קו. זו לא תחושה רק שלי. אני שומע את זה מעוד עמותות".
ואיפה בנט?
"שאלה טובה. התחושה היא שבנט לא בתמונה. כתבתי לו מכתבים והודעות. על חלקם הוא לא הגיב, על חלקם הגיב ואמר שינסה לעזור. ניסינו לקדם פגישה עם בנט בלי גן־צבי, וזה לא הלך. ההתנהלות של הכוורת שמקיפה את בנט לא מכבדת את השטח ויוצרת תככים וכעסים. אפילו בצלאל סמוטריץ' אמר לי במפורש שאין סיכוי שגן־צבי יאפשר לו לעזור לנו. גן־צבי בחור מוכשר, אבל הוא ילד בן 30 וקצת. הוא פועל מתוך נקמנות במקום להוביל מפלגה באופן ממלכתי שדואג לכלל הציונות הדתית".
הזדמנות לתקן עוול
לטענת ע', אפילו האגפים החרד"ליים בבית היהודי מבכרים היום את איילת שקד החילונית על פני בנט. "אם שקד תתמודד היום על ראשות המפלגה, אין ספק שהיא תיקח. הרבה פעילים מדברים על זה. שקד נגישה. היא הצליחה ליצור שפה משותפת גם עם רבנים. ההתנהלות של גן־צבי פוגעת ציבורית בבנט. אי־אפשר היום להגיע אל בנט, כי גן־צבי עומד בשער, ואי־אפשר לקדם שום דבר בלעדיו. הוא האדם הכי חזק בציונות הדתית, ולצערי הוא לא משתמש בכוח שבידיו באופן הראוי".
"ברור שאם שקד תרוץ לראשות המפלגה, היא תנצח את בנט", אומר גם גורם בכיר בבית היהודי. "היא מאוד מוערכת על ידי רבים מפעילי המפלגה, שרואים בה אישה ישרה, ערכית, ובעיקר נגישה מאוד ונעדרת אגו. בנט, לעומת זאת, הפך ללא נגיש, וזה נובע מהתנהלות האנשים סביבו. אני דווקא ביחסים טובים גם עם סיבוני וגם עם גן־צבי, אבל אני מכיר מקרוב את ההתנהלות".
בנט עיוור? הוא לא רואה שזה פוגע בו?
"תפיסת העולם בלשכה של בנט היא פייסבוקית. משה קלוגהפט, היועץ האסטרטגי, פועל בהנחה שהפעילים בשטח לא מעניינים אף אחד. הוא מאמין שרוב המצביעים יגיעו להצביע דרך התקשורת הכללית והסרטונים בפייסבוק. יכול להיות שזה מביא את הציבור הכללי, אבל כשיש לך מפלגה עם נציגים ומוסדות, אי־אפשר לייבש אותם לחלוטין. לפני הבחירות ייבשו את הפעילים, לא העבירו תקציבים לסניפים, ובסופו של דבר לא היה מי שיניע את המצביעים לקלפי ביום הבחירות. הניתוק מהשטח היה אחת הסיבות לכישלון. בנט דאג לטאטא אותו, ועכשיו, במקום לתקן את המצב, רק מחמירים אותו".
איך?
"בנט נמצא כיום במשרד החינוך. במשך השנים קיפחו את בתי הספר הממלכתיים־דתיים. הייתה הזדמנות לתקן את העוול; למשל, להקצות יותר כסף למבנים שם, שסובלים מהזנחה ממושכת. צעד כזה היה מחזק את הנציגים המוניציפליים בשטח. זה לא קרה. הפסידו הזדמנות פז לתקן עוול ולהרים את הראש לציבור הציוני־דתי".
יחס שוויוני הוא דווקא מבורך. שר חינוך צריך לדאוג לכולם, לא רק לבוחריו.
"זה נכון שמובילים קו שמנסה למתג את בנט כלא מגזרי. שמעתי את גן־צבי אומר: 'אנחנו רוצים את נפתלי ראש ממשלה, וראש ממשלה לעתיד לא צריך להתלכלך בחלוקה של תקציבים קואליציוניים'. אני מבין את זה, אבל לפעמים אתה מרגיש שדופקים אותך עוד יותר בגלל המהלך הזה. שעושים הכל כדי למסמס תהליכים, ובשורה התחתונה זה יוצר מרמור אדיר בציונות הדתית".
בלשכת בנט מודעים לקולות המרמור, אך גאים בהחלטה לדאוג לכלל הציבור. "זה בדיוק הראש של בנט", מסביר גורם בלשכתו. "מהפכת הסרדינים, הסייעת השנייה לגננות, תגבור הלימודים באנגלית ובמתמטיקה – כל זה נעשה מהתקציבים הקואליציוניים של הבית היהודי. ברור שהמשמעות היא שיש פחות כסף לעמותות ולמוסדות של המגזר, אבל זה המהפך שבנט מוביל – קו ממלכתי ולא מגזרי".
המצב השתפר
מתנגדיו של בנט במפלגה מתקשים להוביל מהלך שיאט את המהפך, ושוב מופנות טענות לעוזר הבכיר. "דיברתי על הנושא הזה עם בכירים בבית היהודי", ממשיך אותו גורם במפלגה, "ואמרו לי שאין מה לעשות, גן־צבי הוא המחליט. גן־צבי יכול גם להתקשר לשולי מועלם או למוטי יוגב ולתת להם פקודות. רוב הח"כים אפילו לא מתווכחים איתו".
איך הוא מצליח לשלוט בהם?
"ברגע שעוזר שר מתקשר, זה כאילו השר מתקשר. האיש שולט על הכל. שום דבר לא עובר בלעדיו. לרוב חברי הכנסת אין קשר ישיר עם נפתלי".
את היעדר הנגישות לצוותו של בנט חשים גם נציגים מוניציפליים של הבית היהודי. "יש בעיה עם הצוות שעוטף את נפתלי", אומר ח', ראש הבית היהודי באחת מערי המרכז. "הצוות הזה ממדר אותו. אני כבר לא פונה אליהם ישירות. מה הטעם להתבזות מול גן־צבי או סיבוני? לכל אדם פשוט יש יותר גישה לבנט, דרך הפייסבוק, מאשר לי כנציג ציבור. זה מחליש אותי מול חברי מועצה אחרים בעיר.
"לא ביקשתי תקציבים לציונות הדתית או מינויי מקורבים. ביקשתי סיוע לציבור מוחלש בעיר שלי – לתלמידי החינוך המיוחד. גן־צבי לא ענה לי, וסיבוני דחה כל ניסיון לסייע. בלית ברירה מצאתי דרכים עוקפות. אני איש הבית היהודי, וכיום אני פונה לסגן שר החינוך מאיר פרוש מיהדות התורה. זה עצוב. זה אבסורד".
מה שעוד הרחיק את בנט מהשטח היה עצה שנתן לו גן־צבי, להפסיק לרוץ בין בר־מצוות, בריתות וחתונות של פעילי הבית היהודי. "שר בכיר וחבר קבינט צריך זמן כדי לעבוד, ולא כדי לאכול בורקסים", הסביר העוזר לבוס. "בהתחלה יהיה מרמור, אבל אחר כך כולם יתרגלו". בנט יישם את המדיניות החדשה.
מי שמאזן את התמונה הוא מושיק גולדשטיין, המשנה לראש העיר גבעתיים.
"בבחירות הייתי אחראי על כל השטח של גוש דן", הוא אומר. "אחרי שהן נגמרו, ניהלתי מלחמה בתוך הבית היהודי. דרשתי נגישות של נפתלי לנבחרי הציבור המקומיים. אני מייצג עיר ותושבים, לאו דווקא את המגזר הציוני־דתי, כי אני נציג של כולם, וכשאני בא עם בקשה למען הציבור, אני מצפה שמי שפעלתי לבחירתו, ייתן לי מענה. הצפתי את הנושא בכינוסים של המפלגה. היה אירוע אחד שנפתלי כמעט יצא בכעס, אחרי שדיברתי נגד סיבוני. אבל עכשיו המצב השתפר. יש לי היום קשר עם נפתלי וגם קשר טוב עם סיבוני. קיבלתי הרבה סיוע בנושאי חינוך לעיר שלי. היחס אליי ענייני ומכובד. בגדול אני יכול לומר שיש שיפור בהתנהלות הלשכה של בנט, ולא יזיק אם יהיה עוד שיפור".
אין ברירה, לך הביתה
אם תפיסת העולם של לשכת בנט דוגלת בהימנעות ממגזריות, קשה להבין את הסיפור של ט', שמכריז: "אני הולך הביתה בגלל גן־צבי וסיבוני. הם פגעו תקציבית ברשת שלנו בגלל שאני פעיל של מפלגה אחרת".
חמש שנים הוא החזיק בתפקיד בכיר בארגון גדול. "מדובר בגוף רציני שמוכר על ידי משרד האוצר. יש לנו תקנה תקציבית במשרד החינוך, ואנחנו נותנים שירות לכל סוגי האוכלוסייה. המסר שקיבלתי בשנתיים האחרונות, מאז שבנט שר החינוך הוא: 'אנחנו לא חייבים לך כלום, כי אתה שייך למפלגה אחרת'. התקציב שלנו נפגע.
"ניסיתי לפנות לגן־צבי – הוא התעלם. סיבוני ניתק לי טלפונים וגם אמר לי במפורש: 'אתה שייך למפלגה אחרת, ולכן אנחנו לא חייבים לך כלום'. עבדתי מול יועצי שרים אחרים ולא פגשתי התנהלות כזו. לאחרונה הוועד המנהל של הרשת אמר לי: 'אתה עובד מצוין, אבל לטובת הארגון, אין ברירה, לך הביתה'. היום מתמודד על התפקיד שלי מישהו שמזוהה עם הבית היהודי".
סיבוני מכחיש את הדברים ואומר שמעולם לא דחה את ט' בשל שייכותו למפלגה אחרת. בלשכת בנט טוענים כי הם אינם מתערבים בתקציב של משרד החינוך עצמו, שמנוהל על ידי גורמים מקצועיים במשרד באופן שקוף ומסודר.
ובכל זאת, עמותה גדולה העוסקת בתחום חברתי חשוב נמצאת על סף סגירה – לטענת גורם בתוכה, כתוצאה מחשבונאות אישית. "גורמים בעמותה היו חלוקים על גן־צבי בעניין מסוים", מספרת חברת העמותה. "מאז העמותה סומנה, וגן־צבי מטרפד כל העברת כספים אליה, גם בדרכים עוקפות וגם באמצעות תקנה מסודרת. הצגתי לו טיוטה של תקנה שכבר החלה לעבור ביקורת משפטית, והוא לא סייע לקדם אותה. גם כשכבר נמצאו מקורות מימון לסיוע כספי, בדרך תקינה וראויה, ניתנה הוראה לטרפד את העברת הכספים. ניסינו לערב חברי כנסת, אבל אף אחד לא יכול על גן־צבי. השאלה הראשונה שחברי הכנסת שואלים כשפונים אליהם היא: 'איך את עם גן־צבי? אם יש לך קשר טוב איתו, נוכל לסייע. אם לא, אבוד לך'".
כיצד מצליח גן־צבי לשלוט בח"כים? תשובה לכך אפשר לקבל מפרשת ניסן סלומינסקי, שהתפוצצה לאחרונה. שמועות לא מבוססות על הטרדות מיניות מצד סלומינסקי הסתובבו במסדרונות הכנסת זמן רב. "לאחר הבחירות הקודמות דיבר איתי גן־צבי על ניסן", מספר פעיל בולט בבית היהודי. "הוא מאוד לא רצה אותו בוועדת הכספים, וביקש לברר מה עיתונאי בכיר יודע עליו. אני שוחחתי עם העיתונאי, שידע גם ידע ובהמשך גם דיבר עם ניסן על הפרשה. הועברו אל ניסן מהמשרד של בנט רמזים ברורים שלא כדאי לו לשבת בוועדת הכספים. איך הוא בכל זאת נכנס? החזיקו אותו בביצים, סליחה על הביטוי. הוא נאלץ לעשות מה שלשכת בנט הכתיבה.
"כך, למשל, הרחיקו את צבי צויבל, מנכ"ל פורום הציונות הדתית, מפעילות בוועדה. צויבל עבד צמוד לניסן וידע להעביר כמה שיותר כספים למוסדות דתיים. בלשכת בנט לא אהבו אותו, ואכן, בבת אחת ניסן הפסיק לעבוד איתו. צויבל סימל את העסקנות הדתית־ציונית, אבל היום סיבוני וגן־צבי משתמשים באותן שיטות בדיוק. פעם הייתה ועדה מסודרת שדנה בחלוקת הכספיים הקואליציוניים, הייתה שקיפות ומעורבות של עוד חברי כנסת, ואילו היום לרוב הח"כים אין מושג מה קורה עם הכספים. יש ח"כים שעד היום לא קיבלו שקל כדי לקדם פרויקטים שהם רוצים להניע קדימה. היום יש איש אחד – גן־צבי".
בסביבתו של גן־צבי מכחישים את הטענות האלה וטוענים שלפני 2015 לא היה לו כל קשר לוועדת הכספים.
מול שוקת שבורה
מי שעובד צמוד לגן־צבי הוא ח"כ בצלאל סמוטריץ', נציג הבית היהודי בוועדת הכספים, והוא גומר עליו את ההלל. "טל שאני מכיר, ואני מכיר אותו מצוין, מדבר בצורה מכובדת", אומר סמוטריץ'. "מדובר בעובד ציבור שפעיל כל יום עד השעות הקטנות של הלילה. אני מכיר הרבה ארגונים מרוצים שהוא סייע להם, אבל תמיד בשוליים יהיו ממורמרים. צריך גם לדעת שהרבה כספים חולקו בעבר בדרכים לא ראויות. אחרי פרשת פאינה קירשנבאום כולם מנסים לעשות הכל באופן מסודר. עמותות שהיו רגילות לעבוד בשיטה הישנה מוצאות את עצמן מול שוקת שבורה.
"יש היום הרבה פחות כספים קואליציוניים לחלק, כי הרבה מהכספיים הקואליציוניים של הבית היהודי הלכו למטרות כלליות במשרד החינוך. בעיניי זו שאלה לגיטימית אם צריך להשקיע יותר במפעלים של הציונות הדתית או במטרות כלליות. נכון שבשוליים יש גם שיקולים פוליטיים, וגם זה לגיטימי. זו מערכת פוליטית. יש היגיון בכך שמי שהצביע עבור מפלגה ועזר להגדיל את כוחה הפוליטי, ייהנה מהכוח. מי שפעיל ליכוד, שיפנה לליכוד. לא צריך לדפוק אנשים בגלל שהם מהליכוד, אבל מותר שיהיה גם חשבון פוליטי".
אתה בטוח שלא מעבירים יותר כספים קואליציוניים בדרכים לא ראויות? מספרים לי שיש הרבה גופים שעדיין מקבלים כסף דרך כל מיני צינורות.
"אני לא מכיר את זה".
"ודאי שיש העברות כאלה. חד־משמעית יש", טוען גורם בבית היהודי. "מעבירים לגוף גדול עם תקנה מסודרת, ואותו גוף מעביר לעמותות קטנות יותר. אני מכיר שתי העברות כאלה שבוצעו רק לפני שבועיים, ויש עוד רבות אחרות. סיבוני וגן־צבי עובדים בדיוק באותן השיטות של צויבל שנגדו יצאו, רק שהם חיקוי עלוב שלו, והם מתחשבנים עם מי שלא מיישר איתם קו. העמותות שפנו לבקש סיוע מגן־צבי ביקשו לעשות זאת באמצעות תקנה מסודרת, ובכל זאת גן־צבי סירב לסייע דווקא להם. למה?"
בסביבתו של גן־צבי מכחישים את הטענות ואומרים שגם אם בשוליים נותרו העברות כספים דרך עמותה א' לעמותה ב', מדובר בשרידים של השיטה הישנה. "בעוד שנתיים הלשכה של בנט תקבל פרס על האופן שבו היא שינתה את כל המנגנון של חלוקת הכספים הקואליציוניים", נוהג גן־צבי לומר למבקריו." כרגע זה לא קל לעמותות השונות להסתגל לדרך העבודה החדשה, ולכן נוצר מרמור. צריך להעביר מהעולם את כל סוגיית הכספים הקואליציוניים ולהכניס את הכל בבסיס התקציב. כשבנט יהיה ראש ממשלה, כך הוא יעשה".
מלשכת השר בנט נמסר בתגובה: "לא נתנצל על ניקיון כפיים, על שינוי השיטה הקלוקלת שהייתה ועל ההתנהלות התקינה שקיימת כיום. שיטות הקומבינה הישנות נפסקו, ומטבע הדברים יש מי שנפגע מכך. השר בנט גאה בצוותו המוכשר ובהתנהלותו המקצוענית והערכית. שר החינוך וצוותו ימשיכו לקבל החלטות מקצועיות בלבד, למען החינוך בישראל, למען ביטחון ישראל ולמען עתיד המדינה, כל זה תמיד לפי כללי המנהל התקינים".
