ראשון 16 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    24 שעות • 29.01.2017
    חשבון לשוויון
    מחקר של מכון סאלד וקרן טראמפ מגלה עלייה דרמטית בשיעור הבדואים, הערבים והדרוזים שלומדים 5 יחידות מתמטיקה. הדרך לסגירת הפער מול המגזר היהודי אמנם עדיין ארוכה, אבל את ניצני המהפכה יש לקוות שניתן יהיה לראות בשוק העבודה כבר בשנים הקרובות
    יואב בירנברג

    דוח של מכון סאלד וקרן טראמפ על לימודי המתמטיקה בחברה הערבית מגלה שמתחת לפני השטח מתרחשת בישראל מהפכה של ממש. דווקא במגזר המקופח ביותר בישראל החליטו בני הדור הצעיר לקחת את עתידם בידיהם ולשנות את המציאות. על פי הדוח, שמתפרסם כאן לראשונה, בשנים האחרונות חלה עלייה של 34.5% במספר התלמידים הערבים, עלייה של 44% במספר התלמידים הדרוזים ועלייה של 130% במספר התלמידים הבדואים שלומדים 5 יחידות במתמטיקה. עם זאת, במגזר הבדואי מדובר עדיין בפחות מ־3% בלבד מקרב כלל הנבחנים.

     

    שלא במפתיע, אחוז מאוד גבוה מקרב תלמידים אלה הם ילדים להורים ללא השכלה אקדמית, כלומר ילדים שלמרות תנאי הפתיחה הפחות טובים ולמרות שלא חוו דוגמה אישית בביתם הם בוחרים במסלול אחר.

     

    "יש שלושה מרכיבים שתורמים לעלייה במספר התלמידים במגזר שלומדים חמש יחידות", אומר ג'ואד דקואר, מורה ל־5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה בתוכנית חותם, בתיכון מקיף א׳ שפרעם. "המידע והחשיפה לגבי האפשרויות ללימודים גבוהים היא די גדולה היום, והתלמידים מודעים לכך שהדרך להייטק ולהנדסה עוברת דרך מתמטיקה. בנוסף, בתוך בתי הספר, כשמספר המצליחים מתחיל לעלות, זה מחלחל לכולם ומתחילה מגמת עלייה. בעיניי, הדבר הכי חשוב הוא שמורה, כמו כל מאמן כדורגל טוב, יאמין בתלמידים ויגרום להם להאמין בעצמם שהם יכולים. רק מהנקודה הזאת אפשר להתקדם".

     

    אפקט הקטר

     

    במבט נרחב יותר הממצאים מלמדים כי אחוז הנבחנים בחברה הערבית ברמת 5 יחידות לימוד במתמטיקה נמוך מאשר בחברה היהודית, אך הוא נמצא במגמת עלייה. בניגוד למגזר היהודי, במגזר הערבי כולו – כולל הדרוזי והבדואי – יש יותר תלמידות שלומדות 5 יחידות מאשר תלמידים, ובמגזר מנסים לחשוב כיצד למשוך דווקא יותר בנים ללימודי מתמטיקה. כך, למשל, בשנת הלימודים הקודמת 44% מנבחני 5 יחידות במתמטיקה במגזר היהודי היו בנות, לעומת 62% בנות במגזר הערבי והדרוזי ו־70% תלמידות במגזר הבדואי.

     

    ממצא מעניין נוסף הוא "אפקט הקטר": כאשר חיזקו את החזקים ודחפו אותם קדימה - זה משך את כולם קדימה. גם בקרב המצטיינים ב־4 יחידות יש עלייה משמעותית (12%־50%), מה שאומר שתלמידים שלמדו בעבר ב־4 יחידות ועלו ל־5 לא היו כל התלמידים החזקים. עדיין יש לא מעט תלמידי 4 יחידות שמצליחים לסיים בציונים גבוהים.

     

    המהפכה הזאת קריטית במיוחד כשמדברים על שילוב האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה בארץ. בוגרי האקדמיה בחברה הערבית נתקלים לעיתים בקשיים בהשתלבות בתעסוקה בארץ בתחום ההייטק והתעשייה, ולכן הם פונים למקצועות אחרים שבהם לא נדרשים בהכרח לימודי 5 יחידות. לכך מצטרפת בחירתם של תלמידים רבים ללמוד בחו"ל, בגלל קשיי הקבלה לאוניברסיטה בארץ, בעיקר למקצועות יוקרתיים כמו רפואה.

     

    הלימודים בחו"ל מייתרים מבחינתם את ההשקעה הנדרשת בלימודים ברמת 5 יחידות, שכן בנתוני הקבלה לחלק מהמוסדות אין חשיבות למספר יחידות הלימוד אלא לציון הכולל במתמטיקה, דבר שנותן יתרון לבחירה ברמות לימודים נמוכות יותר כדי להבטיח ציון גבוה. כמו כן, בקרב תלמידי 5 יחידות במתמטיקה בחברה הערבית ניתן למצוא מיעוט יחסי של תלמידים בנים, לטענת החוקרים אולי משום שמקובל בחלק מהמקומות שהבנות נשארות אחר הצהריים בבית, מה שמאפשר להן להשקיע יותר זמן בלימודים ולפיכך להצליח יותר.

     

    "במגזר היהודי, הצבא וההייטק הם תמריץ משמעותי לתלמידים לבחור ולהשקיע במסלול הקשה של חמש יחידות במתמטיקה", אומר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ. "לעומת זאת, בבתי הספר הערביים המוטיבציה למצוינות תלויה כמעט אך ורק במורים מעולים שתומכים, בהורים שמעודדים, במנהלי בתי ספר ובראשי עיריות שמגדירים יעדים ומדדים ומשקיעים משאבים ותשומת לב לנושא. המחקר מראה שבשנים האחרונות נעשתה כברת דרך וישנם ניצנים של שיפור, אבל הפוטנציאל למצוינות עודנו גדול, ואני חושב שזו חובת כולנו לתת כתף, משום שיש הזדמנות לקפיצת מדרגה של ממש".

     

    ביקוש גדול לתוכנית

     

    ד"ר בהאא זועבי, ראש הרשות למחקר ופיתוח במכללה האקדמית לחינוך "אלקאסמי", הוא אחד מאותם אנשים שעליהם מדבר הורביץ כמובילים לשינוי שמנסים להכשיר מורים מעולים במגזר. "אנחנו מכשירים מורים ללימוד חמש יחידות מתמטיקה, כאשר אנו רואים מגמה חיובית שבה רוב המורים שלנו מגיעים מרקע של מקצועות ההנדסה והמתמטיקה", אומר ד"ר זועבי. "מלבד היותם מורים, הם פותחים ביוזמתם גם מכונים לשיעורים פרטיים ללימוד 5 יחידות מתמטיקה עבור תלמידים שאין להם את ההזדמנות או שנתקלים בקשיים. התוכניות הרבות שמתקיימות היום במגזר לעידוד לימודי המתמטיקה מביאות לשינוי משמעותי. אני מאמין שתוך שנה־שנתיים השינוי הזה יגיע כבר לכלל החברה הערבית בישראל".

     

    ד"ר אריאל היימן, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, מוסיף: "אין שום סיבה שההשקעה בחינוך במגזר הערבי תהיה נמוכה, שכן הפוטנציאל, היכולת הלימודית והאינטליגנציה נמצאים בקרב כל התלמידים. אנו רואים ביקוש גדול של תלמידים מצטיינים מהמגזר הערבי להצטרף לתוכנית 'מעלה', תוכנית מצטיינים למדע והנדסה מהמגזר הערבי של מכון דוידסון לחינוך מדעי. לכן אנו חושבים שיש מקום לשינוי תרבותי בהתייחסות של המדינה למגזר הערבי. כמו כן, שינוי תרבותי במגזר עצמו והבנה שיש להם פוטנציאל תעסוקתי ומקצועי גם במקום הזה". •

     


    פרסום ראשון: 29.01.17 , 21:42